איגוד האתלטיקה הישראלי פרסם החלטה על קביעת תקנה לפיה: "הפרסים הכספיים באליפויות ישראל יחולקו לאתלטים הרשומים באיגוד". ידיעות מסוג זה תמיד יוצרות רחש ולעיתים הוא גובר לרעש. למה בעצם? האם יש בהחלטה כזו משהו שאינו נורמטיבי כלל עולמי? האמת היא שזה פשוט מעלה לדיון את כל נושא הפרסים הכספיים בתחרויות הריצה בישראל ואורחים מחו"ל

מאת:יאיר בן עמי

אליפויות לאומיות, כשמן הן, ונועדו לאזרחי מדינה באשר היא. הדבר נכון לישראל כמו לכל מדינה על פני הגלובוס ויותר מכך איני מכיר מדינה בה מתחרה אשר אינו אזרח המדינה וחבר האיגוד הרלוונטי יכול בכלל להיות חלק מתחרות המוגדרת אליפות לאומית. יש מדינות אשר מקיימות אליפויות לאומיות פתוחות ושם יכול, כל אזרח של כל מדינה, לנסות ולהתהדר בתואר האלוף הבינלאומי של מדינה אשר אינה ארץ הולדתו והוא אינו מוכר אזרח או חבר האיגוד שבה. אין בכך כדי לסתור הכתרת אזרח המדינה כאלוף לאומי גם אם היה הרביעי או העשירי על קו הסיום של האליפות הלאומית.

הלכה למעשה, איגוד האתלטיקה הישראלי, קבע תקנה אשר הייתה צריכה להיות כמובן מאליו. אין צורך להבהיר מי יכולים להיות אלופי ישראל בכל מקצוע. גם בליגות של ענפי ספורט קבוצתיים, בהן משתתפים אזרחי מדינות אחרות כזו של הכדורגל או הכדורסל, הקבוצות הן ישראליות ורשומות באיגוד הישראלי הלאומי. בכל זאת הייתה צרימה בקביעת התקנה ומשום שזאת קבעה "כי הפרסים הכספיים באליפויות ישראל יחולקו לאתלטים הרשומים באיגוד."

מה בעצם צורם בנוסח התקנה? קודם כל נושא הכסף שהוא רגיש תמיד, מעורר פלצות ושדים ותמיד יכול להפוך חברים בנפש לאויבים מרים. כסף יוצר אי נוחות על עצם קיומו באשר הוא. אבל זו אפילו לא קצה הנקודה של הצרימה אלא עצם העובדה כי איגוד האתלטיקה מצא לנכון או אולי נאלץ לקבוע בתקנון איגוד את אשר אפשר היה לקבוע בתקנון כל מרוץ וללא צורך בשמץ של התנצלות.

מארגן, של כל אליפות ישראל, יכול לקבוע בתקנון כי הפרס הכספי הוא למנצח אך באותה המידה לכתוב בתקנון: לאלוף ואלופת ישראל יוענק פרס כספי בשווי כזה או אחר. אם לא נקבע בתקנון כי מנצח התחרות הוא המקבל את הפרס הכספי כי אז ברור שכל אחד יכול לנצח אבל לא כל אחד יכול לגרוף את הפרס כי זה נקבע בתקנון רק לטובת הניצחון באליפות לאומית וכדי להיות אלוף לאומי צריך להיות אזרח וחבר איגוד. פשוט כזריחתה של שמש במזרח ושקיעת במערב, האומנם? לא בדיוק.

בנושא כסף ותחרויות ריצה קיימת רגישות שרבים מוכנים לעסוק בה ואף מגלים התרגשות רבה, כשהם מציינים את הדעות לכאן או לכאן, אך מעטים מוכנים להיות מצוטטים: "אני אצטייר כגזען אם אומר את דעתי" אמר מישהו שלאחר שיחה ארוכה ביקש לא להיות מצוטט ולו במילה אחת: "אפילו אל תגיד שדיברת איתי" הוא ביקש. ברור כי בישראל קשה, עד בלתי אפשרי, להתפרנס מריצה בפרט או אתלטיקה בכלל. מעט הפרסים הכספיים, המוצעים בתחרויות הריצה, אינם יכולים להוות פרנסה שלמה אלא לרץ אחד אם ינצח בכל תחרויות הריצה, המתקיימות בישראל, למרחקים ארוכים. אך כאן יש לכל רץ ישראלי מאבק מול אורחים המגיעים לתחרויות ריצה על בסיס כמעט קבוע.

לא נעים להודות על האמת אך בסצנת תחרויות הריצה של ישראל אפשר לרוץ לאט משמעותית, ביחס לשאר העולם, ולקבל פרס כספי. האם עובדת השתתפותם של רצים מחו"ל יכולה לגרום לרצים ישראלים לרוץ מהר יותר כי רק כך הם ישיגו את הכסף? תלוי את מי שואלים. לדעתו של מזכ"ל איגוד האתלטיקה,ז'ק כהן, הפרסים אינם הבעיה: ""הפרסים הכספים במרוצים הקיימים בארץ הולמים את הרמה הישראלית" עוד מספר כהן כי לאחרונה מקדם האיגוד מהלכים שיקבעו סטנדרט למרוצי הכביש בישראל: "אם מארגן תחרות מביא רץ מחו"ל רק כדי שייקח את הכסף אין לזה ערך מקצועי אלא אם אותו רץ מושך את הישראלים לרמה גבוהה יותר". לדעתו של כהן מארגני המרוצים צריכים להיות ברורים יותר בכל הקשור להגדרת המרוצים שלהם: "אם מארגן מרוץ רוצה לתת נופך בינלאומי זה בסדר אבל צריכה להיות הגדרה ברורה לגבי הפרסים המוענקים לרץ מחו"ל ולרץ ישראלי ולא להגיע למצב של וויכוחים לאחר סיום המרוץ, במקרה של אליפויות ישראל זה כנראה לא היה לגמרי ברור ולכן מצאנו לנכון להוציא את הידיעה על הפרסים הכספיים באליפויות לאומיות".

נילי אברמסקי עדיין מחזיקה ברוב שיאי ישראל במרחקים הארוכים ואחרי קריירה של 13 שנים כרצה מקצוענית, אשר התפרנסה מהריצה, היא יכולה להציג נקודת מבט חדה של ספורטאית: "אני הצלחתי להתפרנס מהריצה בזכות העובדה שהשתתפתי בהמון תחרויות אבל הפרסים הכספים של התחרויות היו רק 50% מההכנסה ובזכות האיגוד, חסויות ולעיתים גם אגודה הצלחתי להשלים את ההכנסה". לדעתה של אברמסקי הבאתם של רצים מחו"ל היא מהרעות החולות ביותר של תרבות הריצה בישראל: "להביא מתחרים מחו"ל, שייקחו את הכסף של המקומות הראשונים, זה רק יגרום לישראלים לפרוש ולא לרוץ יותר מהר". לדעתה של אברמסקי יש במקרים של הבאת רצים מחו"ל גם סוג של חטא על פשע: "הפרסים הכספים מגיעים מרשויות מקומיות, ישראליות, אני לא חושבת שאלמוני המשלם מיסים לעירייה או מועצה מקומית יאהב את הרעיון שאורח מחו"ל שאינו משלם מיסים בא ולוקח את הכסף מישראלים".

מאמן אתלטיקה וותיק, שלא רצה להזדהות בשמו,דווקא לא אוהב את הרצון להקציב את הפרסים הכספיים רק לישראלים: "השיטה של אליפות ישראל במרתון היא הטובה ביותר כי שם יש גם התניה של גובה הפרס הכספי בהשגת תוצאה וגם יש הפרדה של הפרסים הכספיים בין אליפות ישראל למרתון טבריה הבינלאומי". אותו מאמן אומר כי במרוצים האחרים אין סיבה למנוע מרץ אורח מחו"ל לקבל את הפרס הכספי: "למה הרצים בוכים ולא מנסים לרוץ מהר יותר?". אותו מאמן ניסה לחדד, בציניות יש לומר, את הנושא כשאמר: "תאר לעצמך שבאום אל פאחם היו מארגנים מרוץ עם פרסים כספיים רק למקומות הראשונים מבני המקום, אני משער שזה היה מעניין גם אמצעי תקשורת אחרים ולא רק את שוונג".

לא מעט ספורטאים ומאמנים פשוט סירבו שדבריהם יהיו לציטוט. הנושא רגיש מאוד ובעיקר כשהרבה מאוד טענות הן כלפי רחמים גאשה, מטובי הרצים בעבר, המשמש כסוכן רצים וגם ממלא תפקיד באיגוד האתלטיקה. גאשה הביא כמה רצים לתחרויות בישראל ואלו כמעט תמיד ניצחו ולקחו את הפרסים הכספיים של המקומות הראשונים. הוא עצמו לא רואה בעיה בהתנהלותו עד כה אבל מבטיח כי בשנה הבאה הוא יביא מתחרים רק לתחרויות הגדולות. בדבריו ציין גאשה כי גם ישראלים היו נוסעים לתחרויות בחו"ל ומרוויחים כסף ואת העובדה כי הוא לא חרג משום תקנון.

חשוב מאוד לציין כי קביעת פרסים למקומיים בלבד אינה המצאה ישראלית. זו תקנה הקיימת גם במרוצים הנערכים במקומות אחרים בעולם. ספורטאית מצטיינת בעבר, עימה שוחחתי במהלך הכנת הכתבה, הצביעה על הצד אליו פחות מודעים: "אחת הבעיות שיכולות לצוץ בעקבות התקנות החדשות, היא עם ילדי העובדים הזרים. אלו הנמצאים כאן על פי חוק ובאישורי עבודה ולהם נולדו ילדים שגדלו והפכו או יהפכו לספורטאים מצטיינים. בענף הריצה עוד לא נתקלו במקרים אלו אבל יש ענפים, כדוגמת הכדורסל, שם קביעות תקנוניות פוגעות קשה בספורטאים אלו".

במקרה של ענף הריצות הארוכות בישראל, לפחות תיאורטית, יכול להגיע רץ אשר נולד, גדל והתחנך בישראל ולפתע הוא ימצא עצמו ללא כל אפשרות להתמודד על אליפות לאומית.

הסקר הגדול:
מה דעתכם על רעיון חלוקת פרסים כספיים בתחרויות ריצה למנצחים ישראלים בלבד?
כנסו להצביע – כאן

לראות את תוצאות הסקר כנסו לכאן

יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת

קישורים: ריצה, מרתון טבריה