האם שילוב של פעילות גופנית כחלק משגרת החיים של חולות סרטן שד ומטופלות יכולה להפחית את תופעות הלוואי מהן הן סובלות? בכתבה הנוכחית אני אתאר מאמר סקירה שהתפרסם בשנת 2015 על ידי קבוצת מחקר מספרד.
פעילות גופנית עשויה להוריד את סיכויי התמותה מסרטן השד | צילום: Photo by RUN 4 FFWPU from Pexels
עוד מחקרים בשוונג
כיצד הפעילות הגופנית שלכם משפיעה על המוח?
רוצים חיים ארוכים יותר? שלבו בין פעילות אירובית לאימוני כוח
כיצד ריצה בעצימויות שונות משפיעה על מסת העצם
נכון לשנת 2012, בעולם המערבי שיעור אירועי סרטן השד מסך כל הממאירויות עומד על 25%, כאשר שיעור ההישרדות ל-5 שנים הינו מעל 80% וזאת הודות לשיפור ולהתקדמות שיש באמצעים לגילוי מוקדם, בטיפולים שהולכים ומתקדמים והודות לשיטות האבחנתיות המתקדמות, כך שנוצרת קהילה גדולה של "שורדות סרטן שד". קבוצת השורדות הזו כוללת בתוכה נשים שכבר אין להן מחלת סרטן פעילה, אבל בעקבות הטיפולים שהן מקבלות או קיבלו, הן סובלות מתופעות לוואי שונות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. נכון לשנת 2020 מעריכים כותבי המאמר שישנם בעולם כ-11 מיליון "שורדות" של מחלת הסרטן, כשישנה מגמת עליה של כ-42% על פני העשור האחרון.
הטיפולים כנגד גידולים הם מגוונים ויש להם מספר תופעות לוואי שיכולות לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים ולטווח ארוך. יש מטופלות עם סרטן שד שיש להן תופעות לוואי בודדות, ויש כאלו שיש להן שילוב. השילובים היחסית נפוצים כוללים יתר לחץ דם, מחלה קרדיווסקולרית, מחלות נשימתיות, השמנת יתר ובנשים בגיל המעבר שעור הנשים עם תת פעילות של בלוטת התריס הוא גבוה מאוד. חלק מהקומבינציות הללו של תופעות הלוואי ניתן לטפל בהם באמצעות תרופות, בעוד שיש תופעות אחרות כמו עייפות, שאין כל כך "תרופת פלא" בשבילה.
פעילות גופנית והורדת סיכויי התמותה
אספקט נוסף הוא עניין הגיל של החולות בסרטן שד, כך שככל שעולה הגיל של החולה כך הסיכויים שהיא תפתח שילוב של תופעות לוואי עולה. פעילות גופנית ככלל הוכחה ככלי יעיל בטוח נגיש כדי לטפל ולמתן את תופעות הלוואי. מחקרים שנעשו על מנת לבדוק מהי ההשפעה של פעילות גופנית על הפרוגנוזה של מחלת סרטן השד מצאו יחס הפוך בין השניים, כלומר מצאו שפעילות גופנית עשויה להוריד את סיכויי התמותה מסרטן השד בשיעור של 15-67%, ומורידה את התמותה באופן כללי מכל סיבה שהיא בכ-67%. בנוסף, מצאו שפעילות גופנית שמשולבת ביחד עם טיפול נילווה שמקבלות חולות שיש להם Early stage disease יכולה להקל על תופעות הלוואי הנלוות.
שאלת השאלות אם כך היא האם פעילות גופנית יכולה להיות טיפול משלים לנשים אלו? הרבה מאוד מחקרים נעשים כעת בתחום שבודקים את הנושא לעומק בחולות מטופלות, והמגמה הנצפית היא שפעילות גופנית הינה בטוחה בחולות לשמש ככלי טיפולי נילווה ויעיל להקלה של הסימפטומים הנלווים בעקבות הטיפולים שאותן נשים מקבלות.
מומלצות כ-150 דקות לפחות של פעילות גופנית | צילום: pixabay
כ-30-47 אחוזים מהחולות סרטן שד ששרדו יש להן מודעות והן מקפידות לשמור על שיגרה של פעילות גופנית. על פי המלצות ה-American College of Sport Medicine מומלצות בשבוע כ-150 דקות לפחות של פעילות גופנית ושתהיינה פרושות על פני 2-3 אימונים ואף ניתן ורצוי לשלב בין אימונים אירוביים לאימוני התנגדות. בנוסף, אצל 24-50 אחוזים מחולות סרטן השד ישנה ירידה בפעילות הגופנית לאחר שלב האבחנה, מכאן ששלב האבחנה הוא ככל הנראה הרגע המכריע שבו כדאי לאישה לקבל ייעוץ ותמיכה וזאת על מנת שהפעילות הגופנית לא תקטן אלא לשמר אותה. חשוב לזכור: לפני שבונים תכנית אימונים יש להבין איזה טיפול מקבלת האישה ולהבין מהן תופעות הלוואי מהן היא עשויה לסבול.
ישנם טיפולים שונים: טיפול ניתוחי, כימותרפיה, הקרנות (שזה טיפול שהוא כלל מערכתי), וכיום הולכים ומתהווים טיפולים ביולוגיים שהם כבר הרבה פחות מערכתיים, אלא יותר ממוקדים לגידול עצמו. ההחלטה אילו טיפולים היא החלטה שמתקבלת על ידי צוות מטפל רב תחומי. נוסף על כך, ישנם גידולי שד מסוגים שונים ולכן צריך להתאים את הטיפול לאפיון של הגידול. אחד הסיווגים של גידולי שד הוא לפי האם הגידול מבטא קולטנים להורמונים או לא. התשובה לכך היא שתקבע לא רק את הפרוגנוזה אלא גם את אופי הטיפול.
כל חולת סרטן שד מושפעת באופן שונה מהטיפול האנטי סרטני שהיא מקבלת, לא רק בגלל השונות הקיימת בין הטיפולים אלא גם בגלל השונות שבין החולות עצמן. אביא דוגמאות בודדות למספר תופעות לוואי, ההשפעות שעשויות להיות בעקבותיהן וכיצד פעילות גופנית יכולה להועיל.
תופעות לוואי של מוגבלות פיזית
אחת מתופעות הלוואי היא הופעה של מוגבלות פיזית. כמה התופעה שכיחה? קיימת מגבלת תנועה אצל בין 2 ל-51 אחוז מחולות סרטן שד, בין 17 עד 33 אחוז מדווחות על ירידה בכוח השריר ו-12-51 אחוז מהחולות מדווחות על כאב כרוני. בין 10 ל-60 אחוז מהנשים מדווחות על תופעת לוואי אחת לפחות בטווח זמן של 6 חודשים ועד 3 שנים לאחר ניתוח בשד.
מה הן הסיבות? כל התופעות הללו קשורות לרוב בהליך הכירורגי עצמו של הסרת השד הנגוע או של בלוטות לימפה נגועות. ככל הנראה, ההליך הכירורגי הזה גורם לפגיעה עצבית שמביאה לירידה בתפקוד ולכאב. ההשלכות לכך הן הגבלות בתנועה, והפגיעה העצבית יכולה לשנות ההפעלה השרירית של אותה זרוע. אחת ההשלכות הלא רצויות של הקרנות למשל זה פגיעה בתנועתיות של המפרקים עד כדי שינויים לטווח הארוך ביציבה. השינויים הללו שקורים בכל החלק העליון של הגוף קשורים ויש להם השלכות פסיכולוגיות וסוציאליות על החולות, כמובן שזה משפיע על תחומים שונים בחיי החולה וכן משפיע על איכות החיים שלה. הכאבים במפרקים שמופיעים אצל החולות המטופלות זו אחת הסיבות המרכזיות שמביאות לחוסר שיתוף הפעולה של המטופלת עם הטיפול.
מצאו שפעילות בעצימות בינונית וגבוהה יש לה השפעה רבה יותר | צילום: Background photo created by freepik – www.freepik.com
מהן ההשלכות של פעילות גופנית?
הראו שפעילות גופנית מתונה שכוללת תנועתיות עדינה של מפרק הכתף למשל ותרגילי מתיחות ישפרו את טווח התנועה של המפרק. המאמר מדבר על הטמעה של התרגילים והפעילות הספציפית שיכולה לשפר ולהועיל לאותן חולות, כך שהחולות יפנימו כיצד למעשה הן יכולות "לעזור לעצמן" בזכות פעילות גופנית פשוטה. התכנית לפעילות הגופנית צריכה להיות מותאמת למטופלת, הדרגתית והמשכית. הפעילות הגופנית מטרתה לשפר את טווחי התנועה של המטופלות, להרחיב את זרימת הדם לרקמות, לעודד תנועתיות בטווח הנורמה.
תופעת לוואי נוספת שעשויה להופיע במטופלות סרטן השד הינה אבדן מסת עצם. בסביבות 78 אחוז מהחולות בסרטן שד סובלות מדרגה גבוהה של אוסטאופורוזיס בהשוואה לאוכלוסייה הנורמלית. נוסף, ל 16 אחוז מהחולות שנמצאות בשלב של הפוגה מלאה מהמחלה (הפוגה מלאה הוא מצב שבו המחלה נסוגה בעקבות טיפול מוצלח) יש *אוסטאופורטזיס ול-44 אחוזים ישנה *אוסטאופניה.
הסיבות לכך הן טיפול כימותרפי הגורם הרבה פעמים לדלדול של מסת העצם והוא מופיע לרוב החל מ-6 חודשים מתחילת הטיפול. טיפול נוסף הורמונלי (Aromatase inhibitor) גם גורם להידלדלות של מסת העצם במטופלות בטווח של שנה מהתחלת הטיפול. ההשלכות על המצב הבריאותי של החולות הן כמובן משמעותיות מאוד, הטיפולים מעלים באופן משמעותי את הסיכויים שלהן לסבול משברים.
מהי החשיבות של הפעילות הגופנית?
פעילות גופנית מעודדת את ההתחדשות של העצם ולכן היא למעשה מפחיתה את הדרגה של אוסטאופורוזיס. חשוב לציין שלא כל פעילות גופנית מעודדת את הבנייה המחודשת של העצם. לפי הספרות, חשוב מאוד לשלב תרגילי כוח והתנגדות של פלג הגוף העליון שהיא שומרת על עצמות עמוד השדרה.
תופעת לוואי נפוצה נוספת היא עייפות העייפות בהקשר של חולות סרטן שד מופיעה בשכיחות של כ-48 אחוז, והן מדווחות על עייפות ותשישות ללא קשר בדרך כלל לפעילות מסוימת. נמצא במחקרים קשר ישיר בין מסת שריר לבין עייפות של גידול סרטני (Cancer related fatigue). יכולים להתווסף גורמים נוספים כמו רמות נמוכות של המוגלובין, עלייה ברמות של ציטוקינים דלקתיים,התפתחות של תנגודת לאינסולין וכו.
ההשלכות של המצב הן כמובן בין היתר ירידה בפעילות ובאנרגטיות של המטופלות מה שיכול בסופו של דבר גם לפגוע בשיתוף פעולה שלהן עם תכנית הפעילות הגופנית. המטופלות אשר סובלות מעייפות יתר מוותרות על ההשתתפות בפעילות הגופנית, מאבדות את המוטיבציה וכמובן שאיכות החיים שלהן נפגעת היות ויש לכך גם משמעות פסיכולוגית.
מחקרים שנעשו הראו כי לפעילות הגופנית יש ערך מוסף בהקשר של העייפות, גם בנשים שנמצאות תוך כדי טיפולים וגם בנשים שכבר סיימו את הטיפולים. מצאו גם שפעילות בעצימות בינונית וגבוהה יש לה השפעה רבה יותר. המנגנונים הפיזיולוגיים אשר מעורבים בהורדת העייפות הם מגוונים והם כוללים העלאת מסת השריר, הורדת אחוזי השומן וכן התאמה הורמונלית – על המנגנונים ניתן לקרוא בהרחבה כאן: התעמלות התערבותית בחולי סרטן 2012.
לסיכום, בכתבה הנוכחית תיארתי באופן תמציתי מאמר סקירה שמדבר על כיצד ניתן לשלב בחולות סרטן שד פעילות גופנית התערבותית, ממש כחלק מהטיפול, על מנת להקל על מגוון תופעות לוואי נפוצות. האבחנה של גידול סרטני היא נקודה מכריעה שבה צריכים להילקח בחשבון שינוי אורח החיים וההתנהגות היות וכאן יכול להיות המפתח לצמצום של תופעות לוואי בעקבות טיפולים ושיפור באופן כללי של איכות החיים.
פעילות גופנית היא טיפול התערבותי גלובלי שמשפר היבטים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים ופיזיים של חולות סרטן השד. יש מקום אם כך לקבל תמיכה וייעוץ מוסמך על ידי מאמן שמתמחה בתחום שיבנה למטופלת תכנית אימונים מתאימה. כדאי להכניס לחיים הפעילות הגופנית באופן מחושב ומותאם על מנת להפחית את תופעות הלוואי וליהנות מאיכות חיים טובה יותר.
