האם אנחנו מושפעים מקולות הצעדים של אלו שרצים בסביבתנו? מחקר חדש בא לבדוק בדיוק את זה. המחקר בחן את השפעת הצעדים ומקצבם של מי שרץ לידנו, על תדירות הצעדים שלנו. כמו כן, האם ישנה השפעה על קצב הלב (HR) ומהו דירוג המאמץ הנתפס (RPE) בתודעה – קשה בינוני או קל.
לכתבות נוספות של ד"ר חן גלייט סנטר:
לוחמי סוף השבוע: מחקר חדש משנה לחלוטין את התפיסה לגבי פיזור האימונים השבועי
לרוץ בבוקר או בערב? כיצד תזמון האימון יכול להשפיע על השעון הביולוגי
מרחיקה מחלות, משפרת את השינה ומפתחת: 9 נקודות לזכות הריצה
לשם כך, נערכו שני ניסויים בהם הרץ הראשי (משתתף) והרץ שלידו רצו באותה מהירות ריצה על שני הליכונים צמודים המופרדים בקיר דק. המשתתפים קיבלו הוראה לפיה מטרת הניסוי הייתה לחקור את קצב הלב וכיצד הוא מושפע כאשר רצים לבד או כאשר רצים בסמיכות לרצים אחרים.
צילום: shutterstock
בניסוי הראשון עשו שלושה שינויים של קצב הצעדים ב-5 פעימות לדקה מהר יותר (+5bpmFS), 5bpm איטי יותר (-5bpmFS), או ללא צעדים (NF). לאחר מכן, הניסוי השני נערך על ידי הגדלת קצב הצעדים. הבודק ביצע שבעה ניסויים של שינוי קצב הצעד ב-±3 פעימות לדקה, ±5 פעימות לדקה, ±10 פעימות לדקה, או ללא פסיעה.
התוצאות הראו שמצב הצעדים השפיע על תדירות הצעדים הממוצע והתדירות ירדה ב-10bpm בהשוואה למצב ללא צעדים. לא היו הבדלים בקצב הלב ובשיעור המאמץ הנחווה RPE בין המצבים. תוצאות אלו הצביעו על כך שהצעדים של רץ נלווה בסביבתנו יכולים להשפיע באופן ישיר על תדירות הצעדים שלנו, אם כי לא ברור האם הצעדים היו מעורבים בסנכרון בין רצים. הממצאים מדגישים את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על התנהגות הריצה.
אם ניקח זאת לחיים עצמם – כשאנחנו רצים לבד, הרבה פעמים חולפים לידנו רצים נוספים, או שאנחנו רואים במדרכה ממול קבוצת רצים. מה זה עושה לנו? איך זה משפיע עלינו? למשל, מחקרים מראים שבריצות קצרות ובינוניות של 60 מטר, 1,500 מטר ו- 3,000 מטר, ריצה "ראש בראש" כנגד מתחרים מביאה לביצועים טובים יותר מאשר ריצה לבד.
כמו כן, ישנם מחקרים שמראים כי דראפטינג Drafting (הפחתה של גרר אווירודינאמי באמצעות ריצה אחרי דבוקת רצים), מביא לשיפור ברמת העוררות על ידי סיוע חברתי, וגורם לשינויים במיקוד הקשב.
תחרות תשפר אותנו, אך האם גם ללא תחרות הקצב ישתנה? | צילום: shutterstock
תדירות צעדים זהו מדד שמתייחס למספר הצעדים לדקה ולכל רץ יש תדירות צעדים (Step frequency SF) ייחודית משלו. מספר הצעדים לדקה הוא אחד המשתנים שקובעים את רמת הביצוע של הרץ. אלא שתדירות הצעדים של שני רצים סמוכים זה לזה עשויה לשנות ולהשפיע על הטווח הייחודי שלהם, כך שהם ייעשו דומים ומסונכרנים אחד לשני.
ידוע כי גירוי שמיעתי כמו למשל מוסיקה קצבית עשוי לעודד "סחף" תנועתי (הכוונה למספר צעדים בדקה). כל מידע שמתקבל על ידי חוש השמיעה שלנו עשוי להשפיע על תדירות הצעדים, ההליכה או תנועות הריצה, והתדירות הזו, מקצב הצעדים, תואמת לגירוי השמיעתי. למוסיקה יש אלמנטים של מנגינה ולח,ן וכן הרמוניה לאורך המקצב. גם רעש צעדים פשוט, כמו למשל זה שמושמע על יגי מטרונום, עשוי לעודד סחף ותדירות צעדים אצל רצים והולכים. המידע השמיעתי שמתקבל כאשר רצים בחברת רצים נוספים עשוי לעודד סחף של תדירות צעדים.
כאשר רצים עם אנשים נוספים, רעש תדירות הצעדים שאנחנו שומעים נחשב לגירוי שמיעתי וחל סנכרון של תדירות הצעדים גם בהיעדר קשר עין. באופן דומה למטרונום או למוסיקה ששומעים תוך כדי ריצה, הצעדים של מי שמלווה אותנו מהווים גירוי שמיעתי.
מטרות המחקר שנעשה:
- האם מקצב שונה של צעדים של מישהו שרץ בסמיכות אלינו משפיע על תדירות הצעדים שלנו?
- האם ישנן השפעות נוספות גם על קצב הלב ועל פרמטר שמכונה RPE Rate perceived exertion, שיעור המאמץ שנחווה בתחושה על ידי הרץ.
ניתן להיכנס דרך הקישור למאמר המקורי על מנת לקרוא בהרחבה כיצד בוצעו ונבדקו שתי מטרות הניסוי.
צילום: shutterstock
לקחו קבוצת רצים שרצה ליד רצים באותו קצב כמו שלהם במשך 5 דקות, באופן כזה שיכלו לשמוע את קצב הריצה של הרצים לידם. לאחר 5 דקות, קצב הריצה של הרצים לידם היה מהיר יותר או איטי יותר ב-5 bpm. מצאו שכאשר קצב הריצה של הרצים בסביבה השתנה, זה השפיע וגרם לשינוי גם אצל הרצים שנבדקו.
המשתתפים בניסוי הונחו לרוץ מבלי לדבר ביניהם על מנת למזער כמה שיותר השפעות שאינן רצויות גם על תדירות הצעדים וגם על קצב הלב שלהם. כאשר שוחחו עם הרץ הנבדק בניסוי, לדבריו הוא הרגיש שתדירות הצעדים של הרץ לידו התגברה ונהייתה מהירה יותר. הם לא ניסו להתאים ביניהם את תדירות הצעדים ולא נמדד שינוי משמעותי בתדירות הצעדים. זה אומר שהתנודות שישנן בתדירות הצעדים במחקר הנוכחי אינן השפעה מכוונת אלא קרו באופן ספונטני.
כאשר הרצים היו נתונים לגירוי שמיעתי של תדירות צעדים מרצים בסביבתם הקרובה, התדירות הסתנכרנה באופן ספונטני. בדומה לשמיעת מוסיקה תוך כדי ריצה, ציפו שתדירות הצעדים תעלה יחד עם העליה של 5bpm בקצב אלא שהייתה ירידה בקצב אך לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטיים.
דיון כללי בתוצאות
מטרת המחקר הייתה לבדוק מהן השפעות קולות הצעדים שמשמיע הרץ שליד הרץ העיקרי (זה שפעילותו והמדדים שלו מנוטרים). במחקר בדקו גם את ההשפעה על קצב הלב ועל מדד שיעור המאמץ שנחווה על ידי הרץ.
צילום: shutterstock
בדקו כיצד שמיעת הצעדים של הרץ לידנו משפיעה על תדירות הצעדים וכיצד הוספה של שינויים בקצב הריצה משפיעה על תדירות הצעדים. מצאו שקצב הצעדים של הרצים בסמיכות אלינו משרה תנודות ומשפיע על הקצב שלנו, אבל ההשפעה לא הוכחה כמשמעותית סטטיסטית. הראו כי גירוי שמיעתי יכול להביא לידי הפעלה של אזורים מסוימים במח שאחראים על בקרת התנועה ואשר מנבאים את המקצב על פי הגירוי השמיעתי.
קצב התנועה הוא תוצר השפעה של המקצבים שמלווים אותנו, בין אם זה מקצב מוסיקלי או מקצב צעדים של מי שרץ בסמיכות. באופן ספציפי הסינכרון של הקצב המוטורי עם הגירוי השמיעתי הקיצבי נקרא Auditory-Motor Synchronization- סינכרון שמיעתי מוטורי. הסינכרון הזה יכול לקרות באופן ספונטני אפילו שאותו בן אדם אינו נתון תחת "הדרכה" של מקצב מסוים.
נערך ניסוי שבו לקחו שני אנשים שהלכו זה לצד זה על גבי הליכונים, כאשר הם לא יכלו לראות או שלא יכלו לשמוע זה את זה, או שהלכו יד ביד. בכל אחד מהמצבים הללו התחרש סינכרון בין שני האנשים ההולכים מבלי שתהיה הנחייה כלשהי, כך שיכול להיות מצב של סינכרון ספונטני בין שני אנשים ההולכים זה לצד זה, רק מעצם גירוי ראייתי, שמיעתי או מגע. ככל שעצימות הפעילות שעושים עולה, התחושות הפיזיולוגיות נעשות יותר דומיננטיות ויש פחות התמקדות על גירויים חיצוניים. זה אחד ההסברים למה בעצימות גבוהה פחות תשומת לב ניתנת לגירויים שבאים מהסביבה ליד.
במחקר הנוכחי תחושת המאמץ הנחוות על ידי הרץ לא הושפעה מקולות הצעדים של הרצים לידו, כמו כן לא היו שינויים בקצב הלב. הראו שלכל רץ ישנה תדירות צעדים אופטימלית ייחודית לו שמאפשרת לו להתמודד עם העומס הפיזיולוגי. ייתכן שזו הסיבה ששינוי בקצב הצעדים של הרצים בסביבה לא הוביל לשיפור העומס הפיזיולוגי היות ותדירות הצעדים היא תולדה של תדירות אופטימלית.
מתבקש שמחקרים אשר ייעשו בעתיד יבדקו את ההשפעות שיש לקצב הצעדים של רצים לידנו על מדדים פיזיולגיים ועל ביצועים במאמצים מעל הסף האנ-אירובי ובקצבי ריצה של תחרות.
