התחתנתם (או בזוגיות) בגילאי 20,-30 , למשל, ולאחר 10-15 שנה אחד מבני הסוג מתחיל לאמץ באדיקות אורח חיים בריא באופן משמעותי הרבה יותר מבן הזוג, האם יש לכך השלכות על הזוגיות והחיים בכלל? רבים המיתוסים, האמירות והקביעות בכל האמור במערכות יחסים: "הפכים נמשכים" "דמיון הוא ברכה" "רחוק מהעין רחוק מהלב" "אישה מאושרת – חיים מאושרים". התוכנית: "חתונה ממבט ראשון" ניסתה להתמקד בדמיון, בפן המדעי, בפן הפילוסופי ופן הפסיכולוגי – רגשי של משיכה וזוגיות ואכן הוכיחה שהמציאות עולה על כל דמיון – אין כללים וחוקים באהבה וכל אחד ואחת נמשכים לתכונה או מכלול תכונות חמקמקות ומעורפלות אשר הוגדרו על ידי הצרפתים כמרכיב ה"אני לא יודע למה" אבל "הוא/היא עושים לי את זה" Je ne sais quoi.
עם השנים התאהבות הופכת לאהבה וזוגיות | צילום: pixabay
ההתאהבות הראשונית הזאת מבטיחה וגם פעמים רבות מקיימת. עם השנים התאהבות הופכת לאהבה וזוגיות, אנשים הופכים להיות דומים בשל אורח החיים ביחד וחוויות שונות שצוברים. מחקר שנערך באוניברסיטת קנזס ופורסם בשנת 2016, ביקש לבחון אמונה זאת ולהעמיד אותה למבחן מדעי. החוקרים אספו מידע מקיף מיותר מ-1500 זוגות במערכת יחסים רומנטית, אך גם מחברים ואפילו מכרים, שדיווחו על ערכים, דעות קדומות, תכונות אישיות, עמדות והתנהגויות נפוצות. החוקרים גילו במחקר, שבני זוג במערכות יחסים אינטימיות נוטים להיות דומים זה לזו יותר מאשר אלה שהיו במערכות יחסים לא רומנטיות. אבל מה קורה בחלוף השנים? מה מתרחש כאשר אחד מבני הזוג מחליט כי "הגיע זמן לשינוי" ומחליט על ירידה במשקל או עיסוק בפעילות ספורטיבית? לעיתים אינטנסיבית?
מאמרים קודמים עסקנו בהשלכות של שינויים אסתטיים על חייו של אדם והסובבים אותו. גם שינויים לטובה יכולים להיות בעלי השלכות מורכבות על זוגיות וגם על תחושותיו של האדם ביחס לעצמו. אם בני זוג רגילים לבלות את שעות הפנאי ביחד בצפייה בטלוויזיה או במסעדות או בבילוי עם חברים, כללי המשחק משתנים כאשר אחד מהם מצטרף לקבוצת ריצה או רכיבה בסוף שבוע, משנה את הרגלי האכילה וכמובן – את שעות הפעילות והשינה. זמן הביחד מצטמצם ונכנסים אלמנטים של שונות. אם חל גם שינוי פיסי-אסתטי חיובי (לדוגמה: הפחתה משמעותית של אחוזי שומן, העלאת מסת השריר וכדומה) ואצל בן/בת הזוג לא חל שינוי כלל, אלא אולי, להיפך, אז תיתכן השפעה גם על הפן הרומנטי והמיני, בייחוד היות ואנשים רואים בבני זוגם גם מראה או שלוחה של עצמם.
מה מתרחש כאשר אחד מבני הזוג מחליט כי "הגיע זמן לשינוי" | צילום: PIXABAY
עם העלייה בגיל, חלים שינויים עקביים ובד בבד – גם דרמטיים בכל מערכות הגוף השונות ברמה הפיזיולוגית כמובן אך גם ברמה הפסיכולוגית, והסוציולוגית והקוגניטיבית. השינויים, או למעשה הזדקנות מערכות הגוף השונות הנם הטרוגניים. קרי, השינויים אינם אחידים ובכל מערכת קצב או אופן ההזדקנות עשויים להיות שונים למשל: מערכת קרדיווסקולרית עשויה להזדקן בקצב מהיר יותר לעומת מערכות שלד-שריר או מערכת העור ועוד. לכן ניתן להבחין במתאמנים ברמות שונות שהמערכת האירובית אצלם במצב מעולה (מתבטא בצריכת החמצן המרבית הטובה משמעותית מהממוצע), אך מערכות שלד-שריר ברמת תפקוד ירודה, עם מוגבלות תנועתית משמעותית, טונוס (מתח) שרירי ירוד ועוד.
אם נחזור לרמה הזוגית, ניתן להביא דוגמה זוגות בגילאי 20-30 (נשואים או במסגרת אחרת) או בגילאים מבוגרים יותר אשר בתקופה ההכרות בן הזוג היה במצב גופני, פסיכולוגי, קוגניטיבי, אסתטי ועוד מסוים, אך לאחר 10-15 שנה ויותר, חלים שינויים משמעותיים ודיפרנציאלים ומכאן גוברים הסיכויים לשונות גדולה בין בני הזוג. במקרי קיצון – אף בהזדקנות מהירה משמעותית, של בן זוג אחד לעומת השני. פערים בקצב ההזדקנות באדם ביחס לאחרים מקורות שונים:
1. שונות גנטית – לרבות מחלות רקע, נראות כוללת. וכדומה.
2. הרכב הגוף שבסיסו שונה מאחד לאחד. כמובן שנשים הן עם אחוזי שומן גדולים יותר לעומת גברים אך במקרה זה מדובר על מצב בו אחו השומן גבוה מעל הנורמה או בטווח של הנורמה או אולי מתחת לנורמה – לגברים בממוצע מומלץ 13-20 אחוזי שומן ואילו לנשים בטווח של 20-30 בממוצע. זאת בקורלציה גם לגיל.
3. מורפולוגיה גופנית שונה (הרכב סיסי שריר שונה) – אזי, מדובר על יחס בין סיבי שריר לבנים לעומת אדומים. סיבי שריר לבנים הנם אנאירוביים ואילו האדומים – אירוביים. לכך השלכות מהותיות על היכולת לפתח מסת שריר, טונוס שריר וכדומה.
4. יציבה – עם העלייה בגיל חלים שינויים במערכות שלד-שריר וליקויי יציבה כמו היפרלורדוזיס (ליקוי יציבתי בו הקשת המותנית גדולה יתר על המידה. ליקוי זה מלווה לרוב באגן מסובב לפנים וברכיים בפשיטת יתר), כתפיים שמוטות וכדומה שבהחלט עשויים להופיע ולכך השלכות מבחינות שונות לרבות אסתטיות, ייתכן תפקודיות ועוד.
5. ויטאליות – אינה זהה אצל בני זוג בחלק ניכר מהמקרים. מדובר על חיוניות, אנרגיות ושמחת חיים באופן כללי.
6. מסת שריר ו/או טונוס שריר – מרכיב קרדינלי משמעותי הקשור למשתנים רבים ממש בחייו של האדם: על הגיל הפיזיולוגי, הגיל התפקודי, הגיל האסתטי, חילוף החומרים ועוד.
חוסר איזון הורמונלי קשור גם לשינויים בין בני זוג | צילום: pixabay
7. גיל פיזיולוגי נמוך/גבוה יותר מהגיל הכרונולוגי – במרבית המקרים, אין הלימה בין הגיל הפיזיולוגי – תפקודי לביון הגיל הכרונולוגי. מצב בו הגיל הפיזיולוגי גבוה מהגיל הכרונולוגי הוא, כמובן, שלילי ומצב הפוך בו הגיל הפיזיולוגי נמוך מהגיל הכרונולוגי הוא כמובן חיובי.
8. נראות ואיכות העור באיברים השונים –מערכת העור הנה מהגדולות בגוף האדם. לעור השפעה עצומה על משתנים כמו אסתטיקה גופנית וזאת בשל שינויים שחלים בו בכלל ועם העליה בגיל – בפרט. כמו כן, עשויים להיות להיווצר במהלך השנים תופעות כמו: צלוליט, קמטים (באזור הפנים ועוד), 'עייפות' של העור, פסים (של מתיחה רבה של העור, הריון ולידה וכדומה), פצעים או דלקות מסוגים שונים ועוד.
9. שינוי ברמת ההורמונים וההשלכות מכך – בגוף האדם מאות הורמונים להם תפקידים עיקריים וחשובים במערכות הגוף השונות. חוסר איזון הורמונלי קשור גם לשינויים בין בני זוג. לאו דווקא למצב הבריאותי אלא לתחומים כמו : חשק מיני, מצב רוח, גיל המעבר וכדומה. אזי, יתכנו גם כאן הבדלים לא מעטים בין בני זוג והשלכות מכך לכל אורח החיים ואף – לאיכותם.
10. תפקוד מיני וחשק מיני – שני משתנים אלה קשורים מאוד לאיכות חייו של האדם. גם במקרה זה העלייה בגיל משפיעה על כך וחשק מיני של בחור בן 22 ממש לא זהה, במרבית המקרים, לזה של גבר בן 48. כמובן, ישנם הבדלים בין המינים בתחום זה והוא קשור למצבים וארועים שונים כמו: מצב בריאותי, לחץ נפשי , שימוש בתרופות שונות (לדוגמה, חלק מאלה הפסיכיאטריות) ועוד. לכן, גם כאן, אותו בחור /ה שהכרנו בגיל 20-30 לא בטוח כלל שמבחינת התפקוד המיני והחשק המיני יהיו באותו מצב גם 10-15 שנה מאוחר יותר.
הבדלים נוספים קשורים, מן הסתם, למידת אימוץ אורח החיים שעשוי להשפיע על כל האמור לעיל. המעניין הוא שלא בטוח כלל שישנה הלימה ברמת השקעה באורח חיים הבריא בין בני הזוג בגילאים השונים ואז, מעניין לבחון אם גם במקרה זה הפכים נמשכים האחד לשני. לא בטוח. אולי גם פה תיאוריית המשיכה בין דומים "מנצחת" שהרי חלק מן הדמיון הוא גם במידת ההשקעה באורח החיים. מה שבטוח הוא שאולי מרכיב ה"לא יודע מה בדיוק", הצרפתי, שריר וקיים.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט
כובים יקרים ואתר יקר,
כדאי ומומלץ מאוד לקרוא ולעשות הגיה כמו שצריך לפינ שאתם מפרסמים כתבות.
ישנן מלא טעויות כתיב, אותיות חסרות או עודפות שגורמות לאי הבנה ובהירות בכתבה וכן, זה לא רציני ולא מקצועי עבור האתר ואף מזלזל בקוראים להגיש כך כתבות.
רתוי מאוד לתת למישהו שזה המקצוע שלו לעבור על הדברים לפני פרסומם.