השלב הראשון באבולוציה של מרבית ספורטאי הסבולת החובבים הוא הרצון לסיים. אחר כך הם מתחרים בכדי לשפר את התוצאה שלהם. להוריד כך וכך דקות או לעשות סאב כלשהו. זה המנוע, המטרה. חלק ממשיכים לנסות לגלח עוד זמן מהשיא שלהם בעוד אחרים עוברים להתמקד במיקום. מיקום בקבוצת הגיל ואולי אפילו מיקום כללי. הפוקוס משתנה. כשמתחרים למטרת מיקום, לתוצאה אין משמעות. לאופי המסלול ולתנאים. לפעמים אפילו להפך. מסלול קשה ותנאים קשים משפרים את הסיכוי שלך לסיים במיקום גבוה.
אל הקרב על המיקום מגיעים בדרך כלל אחרי המאבק על התוצאה | צילום: ניר עמוס
הישגיות ותחרותיות
הישגיות ותחרותיות הם שני מושגים שכולנו נוטים לבלבל ביניהם לעתים. הישגיות היא בעיני קודם כל אבסולוטית. אתה מול עצמך. השאיפות שלך, המטרות שלך, היעדים שאתה מציב לעצמך. באופן כללי אפשר לומר שיש אנשים מאוד הישגיים באופיים ויש כאלה שפחות. כנראה שילוב של מטען גנטי, סביבה, וחינוך. האם אתה שואף להיות בנבחרת בית הספר במשהו? הקבצה ראשונה? יחידה מובחרת? אוניברסיטה טובה? וכדומה. יש אנשים שהם הישגיים מאוד בתחומים מסוימים והישגיים פחות בתחומים אחרים. למשל קריירה מול תחביב.
תחרותיות היא יחסית. איך אתה בהשוואה לאחרים. משפחה, חברים, סביבה קרובה, ומאז עידן הרשתות החברתיות אז גם הסביבה היותר רחוקה. זה לא רק איזו תוצאה עשית וכמה לייקים קיבלת. זה איזו תוצאה עשית ביחס להוא ולהיא וכמה לייקים קיבלת ביחס אליהם.
שיפור יכולת
בכדי להיות ספורטאי סבולת טוב אתה צריך להתאמן ולהשתפר. בעצמך, ביחס לעצמך. אתה צריך להיות שאפתן והישגי. להתאמץ מיקרו ומאקרו. להציב יעדים. להתמודד עם כישלונות ולהמשיך קדימה. לקחת את ההצלחות שלך בפרופורציה ולא להתבשם בהן יותר מדי. לתחקר את התחרויות שלך בכנות ולהפיק לקחים. לאט לאט אתה משתפר ביכולת הפיזיולוגית שלך, בהוצאה אל הפועל בתחרות, ובשאיפה זה מתבטא בתוצאות.
איכות ביצוע
איכות ביצוע היא המדד הכי חשוב בעיני בספורט סבולת. איכות ביצוע היא קודם כל באוריינטציה הישגית. האם התחרית טוב? התנהלת טוב וקיבלת החלטות טובות במהלך התחרות? ובשורה התחתונה – האם הצלחת לתרגם את היכולת שלך באימונים לביצוע בתחרות? במידה ואיכות הביצוע שלך הייתה גבוהה, אתה אמור להיות מרוצה מעצמך בסיום התחרות.
אם איכות הביצוע שלך היתה גבוהה, אתה אמור להיות מרוצה מעצמך בסיום | צילום: טלי שנברג
ברמה הבסיסית איכות ביצוע לא אמורה להיות מושפעת מהמשתתפים-מתחרים האחרים. לא משנה מי הגיע ומי לא. מי הגיע בכושר טוב ומי פחות. מי פרש במהלך התחרות בגלל סיבה כלשהי וכדומה. אם אתה שופט איכות ביצוע רק לפי מיקום אתה לפעמים חוטא לעצמך. כיוון שאם עשית תחרות גרועה אבל סיימת במיקום טוב, אתה עלול להגיע למסקנה שעשית תחרות טובה. ולהפך, אם סיימת במיקום נמוך יחסית זה לא אומר שאיכות הביצוע שלך הייתה לא טובה. אין דין התחרות הכי מרכזית וחשובה בעונה שאליה כולם מגיעים ומגיעים בכושר, כתחרות קטנה ומקומית אליה מרבית הספורטאים הבכירים לא מגיעים.
אחוזים מהמנצח/ת
אחד המדדים המקובלים בספורט סבולת הינו "אחוזים מהמנצח". כלומר מה היה הפער הזמן שלך באחוזים – ממנצח התחרות. בתחרויות מסוימות כמו גראנד טורים באופניים למשל, זה גם המדד לעמידה בזמן הגג שהוגדר מראש. אני אישית נוהג להשוות את הזמנים שלי בתחרויות איש הברזל לנשים המקצועניות. איך שחיתי, רכבתי, ורצתי בהשוואה אליהן. כספורטאי חובב, מבוגר יחסית, הנשים המקצועניות הן מדד טוב יותר עבורי מאשר הגברים. ואם מישהו מזלזל במדד הזה, שיעיף מבט בביצועים של דניאלה ריף בהוואי למשל.
ההבדל בין ענפי סבולת שונים
יש ענפי סבולת שמקדשים את התוצאה ויש כאלה שבהם רק המיקום קובע. באופניים אין שום מדד של זמנים ותוצאות. רק מיקום בתחרות. כל מסלול הוא מאוד שונה. אין סטנדרטיזציה, להפך. המטרה של ראשון המקצוענים ואחרון החובבים היא זהה – להשיג מיקום כמה שיותר גבוה בתחרות. לא משנה כמה זמן זה לקח. אין שיאים אישיים ושיאי עולם במרבית מקצועות הרכיבה.
בריצת מרתון זה כמעט להפך. למעט מקצוענים בודדים שמתחרים על הניצחון בתחרות, עבור הרוב המוחלט של המשתתפים המדד העיקרי להצלחה היא התוצאה. בשונה מרוכבי אופניים למשל, מרתוניסטים נמדדים בעיקר על פי השיא האישי שלהם. לא במקרה כמעט כל המרתונים הכי פופולאריים בעולם הם אלה שבהם יש לך סיכוי גבוה לקבוע תוצאה מהירה.
אתה יכול לרוץ את מרתון ירושלים או ניו יורק מעולה. לעשות ביצוע מצוין שכולל גם תוצאה יפה ביחס לקושי של המסלול והתנאים. אבל עדיין כנראה שהתוצאה שלך תהיה איטית יותר ביחס לביצוע קצת פחות טוב שלך, אבל על מסלול מהיר.
תחרות נתונה בשנה נתונה
קשה להשוות אפילו בין שתי תחרויות זהות לכאורה. בטח ובטח מבחינת תוצאה. מזג אוויר והתנאים הם פקטור מאוד משמעותי בספורט סבולת למרחקים ארוכים. אותה תחרות בשנים אחרות יכולה להיות מאוד שונה. לכן למשל קשה להשוות את התוצאות בישראמן 2009 או 2012 לשנים אחרות. גם אם המסלול היה זהה. ולהפך, התנאים באליפות העולם באיש הברזל בהוואי השנה היו טובים בהרבה בהשוואה לשנה שעברה. אותה איכות ביצוע אבל תוצאה מהירה ברבע שעה לפחות כנראה.
התפתחות הספורט
אמיל זאטופק מעולם לא התקרב לתוצאות המרתון של הרצים הטובים בעולם בימינו. אבל במשחקים האולימפיים של הלסינקי הוא זכה בזהב בריצת 5,000, בריצת 10,000, ובמרתון. הישג בלתי נתפס שנראה דמיוני כיום. אז האם הוא רץ פחות טוב מאלה שמתקרבים לשעתיים במרתון כיום? יותר טוב? כנראה שקשה להשוות. גם מארק אלן ודייב סקוט מעולם לא ירדו את גבול 8 השעות באיש הברזל. גבול שכיום יש לא מעט טריאתלטים מקצוענים ששברו אותו. אלן וסקוט זכו ב-12 אליפויות עולם באיש הברזל ביחד ועוד אין ספור תחרויות אחרות. חלק מאלה שיורדים כיום משמונה שעות הם ספורטאים נטולי הישגים משמעותיים וכמעט אף אחד לא שמע עליהם.
הציוד השתנה, איכות המסלולים, הביגוד, התזונה, כמעט הכל. במקרים מסוימים גם אופי התחרות השתנה. במרתון יש פייסרים מוגדרים בתשלום. באיש הברזל נוצרה טקטיקה "קבוצתית" שלא הייתה קיימת בעבר. לכן תוצאה מסוימת, בתחרות מסוימת, בשנה מסוימת – ממש לא מספרת את כל הסיפור ולא בהכרח מעידה על איכות הספורטאי ואיכות הביצוע.
"מבחינה מקצועית אני לא ממהר להתרגש ממיקום שלי". ליאור זך מאור | צילום: צלמי שוונג
נרמול תוצאות
מבחינה מקצועית אני לא ממהר להתרגש ממיקום שלי או של ספורטאי אחר בתחרות מסוימת ובטח לא מתוצאה. המיקום תלוי המון בכמות המתחרים שהגיעו לתחרות הנתונה ובאיכות המתחרים. זה שמישהו ניצח את קטגוריית 55-59 בספיידרמן פתח תקווה לא ממש מרגש אותי. מה זאת התחרות הזאת? מי הגיע אליה? איך הביצוע שלו היה? בהשוואה אליו ובהשוואה למתחרים?
כנ"ל התוצאה. האם המרחקים היו מדודים כשורה? חוקי התחרות נאכפו? מה היו התנאים? מספר כזה או אחר על שער הסיום עדיין לא תמיד מספר את כל הסיפור. לטוב ולרע.
טורנסן האנליסט הגרמני נוהג לנרמל תוצאות של תחרויות איש הברזל בכדי להשוות תחרויות ולהשוות ביצועים של ספורטאים שונים. ניתוח מרתק שבאופן לא מפתיע מציף כמעט תמיד את הביצועים של הספורטאים הכי טובים בעולם.
אז מיקום או תוצאה?
תלוי בך, בענף שלך, ובמטרות שלך. אין טוב ואין רע. באופן אישי הפעם האחרונה שרדפתי אחרי תוצאה בתחרות סבולת כלשהי הייתה בשנת 2009 כאשר ירדתי בפעם הראשונה את גבול 10 השעות באיש הברזל. מאז התמקדתי רק במיקום. מיקום כללי בתחרויות בארץ ומיקום בקבוצת הגיל בתחרויות בחו"ל. ובכל מקרה אני כבר כנראה מבוגר מדי בכדי לקבוע שיא אישי במשהו.
לחצו להרשמה לישראמן 2019
רציתי להוסיף כמה נקודות:
– תמיד שאלתי את השאלה:
ספורטאי מייצג את ישראל באולימפיאדה במקצוע אולימפי כלשהוא. הוא מגיע בתחרות בין האחרונים, אבל
הוא נותן את מה שמצופה ממנו ומעבר לכך משפר את שיא ישראל במקצוע.
מצד אחד יש ויגידו שלהיות בין האחרונים זה לא מכובד, אבל מצד שני אותו ספורטאי נותן את כולו ומשפר משמעותית את השיא הישראלי ומגיע בין האחרונים, היות ומתחרים מולו ספורטאים טובים יותר.
– כמו שציינת, איכות תוצאה אישית נקבעת לפי כמה פרמטרים: למשל בריצת מרתון המסלול, הקטגוריה בה התחרית, התנאים מסביב. לדוגמא כמו שציינת הישג איטי יותר במרתון ירושלים לעומת הישג במרתון טבריה, שבגדול מישורי, אינו ממעיט בערך ההישג של מרתון ירושלים שהרבה חלקים ממנו הן עליות.
– לדעתי, שיא אישי לא צריך להימדד באופן אבסולוטי אלא יחסית לקטגוריה. הפער צריך להיות באחוזים ממנצח התחרות באותה קטגוריה. גם שיפור שיא אישי צריך להיות בהתאם לקטגוריה.
רץ בקטגוריה 50 יכול להיחשב כטוב יותר מאשר רץ בקטגוריה צעירה אפילו אם הישגו איטי במקצת. במידה ויבוצע נרמול, תוצאתו של הרץ המבוגר יותר תצא מהירה יותר.
– באשר לעמידה על פודיום זה מאד קשה. אתייחס לתחום שאני מכיר:- ריצה. אני מכיר רצים בשנות ה-50,60,70 (אולי גם יותר) שהשיגיהם במרתון נחשבים כמהירים גם לרצים חובבנים צעירים, ולא תמיד קל לאדם בקטגוריה שלהם להיות שלישי על הפודים. קח לדוגמא את ציון נגר, ..
–