אימון ילדים אינו אימון מבוגרים. הרי ילד אינו מבוגר קטן וחשוב לזכור זאת. במידה ולא יינתנו דגשים מתאימים לאימון ילדים בהתאמה לגילם הפיזיולוגי והכרונולוגי כאחד, סביר מאוד להניח שיופיעו בעיות כמו אי התמדה, חוסר הנאה של הילד, מטרות אימון שלא יושגו וכדומה.
עוד כתבות בנושא
מחקר: ילדים שיבצעו פעילות גופנית בבוקר יהיו מאושרים יותר
הילדים אוכלים ג'אנק ומשחקים בטאבלט בזמן הארוחה?
המגיפה הבאה: השמנת ילדים וחוסר פעילות גופנית
אימון ילדים מצריך הכשרה מתאימה של איש המקצוע, מכיוון שמדובר על עולם ומלואו שמצריך התייחסות מאוד ייחודית ושונה מאשר אימון מבוגרים (בחלק ניכר מהמקרים). לדוגמה, לא יתכן שילד בן 6 יבצע פעילות גופנית בחוג כזה או אחר עם ילדה בן 11 וכך הלאה. זאת בשונה ממבוגרים שאצלם ניתן גם לאמן, על פניו, קבוצת אימון שהנה הטרוגנית מבחינת הגיל.
נתייחס להבדלים העיקריים בין אימון ילדים (בעיקר בגילאי 12-6) למבוגרים וזאת על מנת להאיר ולהעלות את החשיבות הרבה של אימון נכון, מושכל ומקצועי של המדריכים השונים שמאמנים ילדים בגילאים הרלוונטיים.
הבדלים ונקודות לציון
- גילאים – עד גיל 12 מתאמנים מוגדרים כילדים, ומעל זה גיל ההתבגרות.
- חיזוק ספציפי של קבוצות שרירים – לא נחוץ באימון ילדים (למעט ילדים שהנם ספורטאים). לכן, אין ממש הכרח לבצע תרגילים ייעודים לזוקפי הגב או שרירי הבטן, וניתן לחזק שרירים אלה בנקל על ידי ביצוע תרגילים אחרים בהם שרירים אלה פועלים באופן מהותי. לדוגמה, מסירות כדור כוח מעל הראש, תרגילים בעמידה עם רוטציה בעמוד השדרה (הפעלה רבה של השרירים האלכסונים של הבטן וגם האחרים ועוד).
- תרגילים המאופיינים בהפעלת כוח יחסי – מכיוון שמערכת השלד מתקדמת מהר יותר בגדילה שלה לעומת מערכת השרירים, הכוח היחסי של ילדים (כמובן בקולרציה לגיל הפיזיולוגי של הילד) קטן יותר. לכן לא הכרחי כלל לבצע תרגילים כמו: מקבילים, מתח או שכיבות סמיכה. לגבי התרגיל האחרון, ניתן לבצע מנחי גוף בהם התרגיל מבוצע סטטי-איזומטרי ללא תנועה במפרקים. לדוגמה, עמדת מוצא של שכיבת סמיכה ואז ביצוע של תרגילים שונים כמו: הנעת כדור, מסירות שונות וכדומה.
- תבניות התנועה צריכה להיות פונקציונליות – כוללות תנועות כמו: דחיפה, חתירה מלפנים, משיכה מלמעלה, סקווט, מכרעים, ספרינטים מסוגים שונים ועוד. כל זאת ניתן באמצעות משחקים שונים לתרגל זאת.
- דגשים שחשוב לשים אליהם לב באימון ילדים (חשוב לשלב מסלולים המשלבים כמה שיותר פרמטרים):
- א. יציבה.
- ב. מודעות גופנית- מושגי מרחב.
- ג. חיזוק שרירים.
- ד. שיווי משקל.
- ה. מערכת פרופיוצפטיבי – תחושות עמוקות של הגוף (סכימת גוף).
- ו. ארגון ותכנון מוטורי.
- ז. ביטחון עם כוח הכבידה.
- ח. ביטחון רגשי
- ט. הערכה עצמית
- העומס באימון – במידה ומבצעים אימוני התנגדות שונים, מומלץ לבצע מספר חזרות רב יחסית בכל תרגיל (לדוגמה 10-15 ואף בחלק מהמקרים יותר). קרי, דגש רב יותר של שיפור הסבולת השרירית ופחות כוח השריר. כמובן שבהמשך ניתן להפחית את מספר החזרות ולהעלות משקלי העבודה וכך לשפר גם משתנים נוספים.
- אימון היפרטרופיה – לא ממש רלוונטי אצל ילדים עוד בטרם הגיעו לגיל ההתבגרות. עד הגיעם לגיל זה האימון יהיה לא ממוקד לפי תבניות, מאופיין במספר חזרות רב יותר בתרגילים/משימות הגופניות השונות וכדומה.
- אימון אירובי/אנאירובי לילדים? לילדים אין צורך במיקוד של אימון אירובי/אנאירובי. זאת מכיוון שלילדים אין צורך באימון- אירובי/אנאירובי ספציפי. זאת מכיוון שאיננו מאמנים אותם לשיפור כושר גופני טהור (לא מדובר בילדים ספורטאים). הדבר אקוטי, במיוחד, כשמדובר בילדים הסובלים מעודף משקל. חשוב במיוחד לשפר מיומנויות מוטוריות החשובות בהמשך של התפתחות הילד, חציית קו אמצע- הפרדות- הצלבות-תאום בין אברי הגוף-יד דומיננטית ועוד.
- חיזוק שרירי ה- Core – חיזוק השרירים הללו חשוב במיוחד אצל ילדים. זאת בנוסף לחיזוק שרירים נוספים כמו: שרירי הכתפיים, הגב העליון וכדומה.
- הגיל שבו מתאמנים כבר בחדר הכושר – על פי החוק בישראל ניתן כבר מגיל 6 להתאמן בחדר הכושר. בפועל, זה לא ממש קורה וזאת מסיבות שונות שלא נפרטן כאן. על פניו חדרי כושר רבים מאפשרי בגיל 14-16 ואילך לפקוד את חדר הכושר בשעות מסוימות. אזי, ניתן לאמץ תכניות אימון מסורתיות שמתאימות למתאמנים מתחילים ולשלב אלמנטים שמתאימים לבני נוער בגיל ההתבגרות. אזי, גם ניתן (תלוי במידת ההפרשה של ההורמונים הרלוונטיים בגיל ההתבגרות) לבצע גם אימוני היפרטרופיה.
- תחרויות שונות – כשמדובר בילדים הסובלים מעודף משקל חשוב לא לקיים תחרויות ומשחקים שונים בהם יש את הפן האישי. כמו: תופסת, תחרויות ריצה, משימות בהן בודקים זמנים וכדומה. זאת מכיוון שהדבר ייצור התנגדות, חששות ועוד מצד ילדים הסובלים מעודף משקל או אלה שאינם ספורטיביים.
- משימות לדוגמה באימון ילדים מסורתי – זריקת ותפיסת כדור, עלייה וירידה ממכשולים שונים, שילוב בין מספר פעילויות אירוביות, תרגילים המאופיינים בקואורדינציה ועוד. דוגמאות: ריצה –הליכה- עצירה- שכיבה על הבטן, משכיבה על הבטן להתהפך על הגב- לשבת להסתובב, לעמוד ולרוץ, לרוץ לעצור- לשכב על הגב, לעמוד- לקפוץ עם רגליים צמודות- לעצור לספור עד חמש ולרוץ, לעצור, להתקדם תוך כדי ניתורים עם רגליים צמודות, צעדי רדיפה ,לעצור, לשבת להתקדם על שש לפנים, לעצור , להתקדם על שש הצידה, לעצור לעמוד על ארבע, להתקדם על ארבע לאחור, לעצור וצא לריצה.
- האימון לפי גילאים – גילאי 8-6 : דגש על שיפור יכולות פיזיות בסיסיות כמו: קפיצה, זריקה, תפיסה, בעיטה ויכולות פונקציונליות כלליות. אין צורך מלהשתתף בתחרויות שונות (למעט ילדים ספורטאים), אך חשוב ללמד הפעלה של ילדים בקבוצות קטנות. משימות לדוגמה: זריקת ותפיסת כדור, עלייה וירידה ממכשולים שונים, שילוב בין מספר פעילויות אירוביות, תרגילים המאופיינים בקואורדינציה ועוד. גילאי 10-8: תוספת הדרגתית במספר התרגילים. תרגול של ביצוע טכני של תרגילים בכל הרמות. העמסה רבה יותר של עומס ותוספת נפח אימון איטית עם הקפדה על אי ביצוע תרגילים בדרגת סיכון גבוהה, הכוונה ועידוד לפעילות ספציפית בספורט אישי או קבוצתי (תלוי רבות גם באישיות הילד, האם סובל מלקות קשב וכדומה. גילאי 12-11: לימוד כל טכניקות התרגילים הבסיסיים, המשך העמסה מדורגת בכל תרגיל, שכלול הטכניקות הבסיסיות, הצגה של תרגילים מתקדמים יותר עם משקל נמוך או ללא משקל.
- המאפיינים של אימון ילדים לעומת אימון מבוגרים:
- א. מתעייפים מהר ומתאוששים מהר
- ב. יש צורך במתן דגש למיומנויות מוטוריות.
- ג. הפעלת שרירים גדולים, בעיקר, ופחות קטנים.
- ד. אימון מגוון וחוויתי.
- ה. חשוב לשנות תבניות.
- ו. עידוד על בסיס קבוע.
- ז. התמדה.
- ח. קושי בדחיית סיפוקים.
- ט. הפעלה משמעותית של שרירי היציבה.