השימוש בחומרים משפרי ביצועים ככלל ובסטרואידים אנבוליים בפרט, משויך בציבור בעיקר בהקשר לספורט תחרותי, שם התופעה מכונה "דופינג" (doping). עם זאת, קיימים קהלים שונים העושים בחומרים אלה שימוש, וקיימות לכך סיבות רבות ומגוונות שאינן רק ספורטיביות-תחרותיות.
למה החובבנים צריכים להתעסק עם זה? | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
למה סטרואידים אנבוליים כל כך מסוכנים לספורטאים?
דימוי גוף, נרקסיזם, דיסמורפיה ומה שביניהם
מה המחיר שאנשים משלמים כדי לשרוף שומן?
במחקרים שנערכו בעולם בשנים האחרונות נצפתה עלייה גבוהה מאוד במספר המשתמשים בסטרואידים בקרב ספורטאים חובבים (וזאת במטרה לשפר יכולת ספורטיבית מסוגים שונים), וכן – בקרב אנשים המעוניינים לשפר את מראה גופם (לרדת במשקל, להעלות מסת שריר באופן משמעותי) או כאלה המעוניינים בחיזוק הגוף (כמו למשל שוטרים וסוהרים). יש גם כאלה המשתמשים בסטרואידים אנבוליים להנאה, להסתיר שימוש בסמים אחרים במקביל, להתגבר על חוסר ביטחון או הערכה עצמית נמוכה, או אפילו כהכנה של עבריינים לביצוע פשע.
ההשלכות משימוש בחומרים משפרי ביצועים אלה רבות במיוחד ולא רק בהקשר לשינוי שלילי במצב הבריאותי הפיזיולוגי (כמו: הפרעות בתפקודי הכבד והכליות, פגיעה בתפקוד המיני,בעיות עור, עלייה בסיכון לפתח סרטן, אשפוזים, ומוות בקרב אוכלוסייה צעירה ובריאה) , אלא גם במקרים רבים בשינוי התנהגותי (אלימות למשל), נפשי (דיכאון ומחשבות אבדניות) קוגניטיבי ועוד.
נקודה מעניינת הנה ,שלמרות הסיכון הבריאותי, הפיזי והנפשי שיש בשימוש בחומרים השונים (לרבות סטרואידים אנבוליים), ולמרות שחומרים אלה ובמיוחד הסטרואידים אסורים מבחינה חוקית בשימוש בישראל ורשומים בפקודת הרוקחות, ואצל ספורטאים גם מהווים סיכון שייתפסו במסגרת בדיקה שגרתית לגילו סמים וייפסלו, עדיין רבים משתמשים בחומרים אלה, אותם הם משיגים באופן לא חוקי מגורמים עבריינים, כולל סוחרים בחדרי כושר, דרך אתרי אינטרנט ועוד.
תחום השימוש בסטרואידים אנבוליים נחקר בעולם, אולם כמעט ולא נחקר בישראל. לאחרונה התפרסם מחקר גישוש ראשון מסוגו (בוני-נח , נאמן חביב, אריאלי וברקוביץ), הבוחן ידע עמדות ודפוסי שימוש בסטרואידים אנבוליים בקרב 364 מתאמנים חובבים בחדרי הכושר בישראל. ממצאי המחקר הראו כי 7.1% מבין המתאמנים בחדרי הכושר בישראל מדווחים על שימוש בסטרואידים, 52.8% מכירים אדם שמשתמש בסטרואידים, ול- 24.8% הציעו בעבר להשתמש בסטרואידים. רמת הידע לגבי נזקים בריאותיים של סטרואידים בקרב המשתמשים בסטרואידים נמצאה נמוכה באופן מובהק מזו של אלה שלא משתמשים . למרות שמרבית המשתתפים במחקר אוחזים בעמדות שליליות כלפי שימוש בסטרואידים, 30% מהנבדקים הביעו סקרנות לבחון את השפעת הסטרואידים על גופם.
נציין, שכעסקינן בספורטאים מקצועיים, הוועד האולימפי הבינלאומי אסר את השימוש בסטרואידים אנבוליים כבר ב-1960, והם נאסרו לשימוש בליגות וגופי ספורט אחרים. במידה וספורטאים נבדקו והבדיקה יצאה חיובית, העונשים שמקבלים חמורים במיוחד ועשויים להיות השעיה מעיסוק בספורט מקצועני לתקופות שונות ואפילו ל-4 שנים או לכל החיים. ללא ספק מדובר על חיסול ודאי של הקריירה של אותו ספורטאי, כולל כתם תדמיתי משמעותי.
להרבה מאוד מתאמנים הציעו לפחות פעם אחת. חומרים אסורים | צילום: pixabay
בהתייחס למוטיבציה של ספורטאים שעושים שימוש בסטרואידים אנבוליים, נציין מחקר מעניין בתחום (של : Vermeer, Riečanský & Eisenegger, 2016). על פי המחקר, המוטיבציה בביצועים ספורטיביים נמדדת, לעתים קרובות, באמצעות תחרויות. זכייה בתחרות מעלה את המוטיבציה להשתתף בתחרויות הבאות. מנגנון נוירו-ביולוגי פוטנציאלי אחד שמווסת את המוטיבציה להתחרות, קשור בהורמוני המין כמו הסטרואידים: טסטוסטרון ואסטרדיול.
שפע של מחקרים, הן בבעלי חיים והן בבני אדם, הראו כי עלייה ברמות הטסטוסטרון, לפני ואחרי זכייה בתחרות, מגביר את המוטיבציה להתחרות. ישנן גם ראיות חזקות להשפעות התנהגותיות חריפות בתגובה לסטרואידים.
למרבה הפלא, נראה כי עלייה משמעותית של טסטוסטרון בעקבות ניצחון משפרת גם את הביצועים בתחרויות מאוחרות יותר עם סיכויי זכייה גבוהים יותר. השפעות אלו עלולות להתרחש באמצעות המסלולים של אנדרוגנים ואסטרוגנים המווסתים אזורים הקשורים לדופמין, ולהוביל להתנהגות בטווחי זמן ארוכים יותר.
לכן, הורמונים לא רק מווסתים ושולטים בהתנהגות החברתית, אלא הם גם המפתח לגמישות נוירו-התנהגותית במבוגרים. על פי המחקר, ניתן להבין שיש השפעות ההתנהגותיות המונעות על ידי הורמונים והן נמשכות לפרקי זמן ממושכים מעבר להשפעות חריפות של ההורמונים ומדגישות תפקיד בסיסי של הורמוני המין בגמישות נוירולוגית במבוגרים. ומכאן ניתן להבין שיש קשר בין רמת טסטוסטרון בדם לבין המוטיבציה הנמדדת אצל האדם.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט. מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע בתחום האימון ואורח חיים
ד"ר חגית בוני-נח (Ph.D) | חוקרת מרצה ויועצת בתחום החומרים הפסיכו-אקטיביים למעלה מ- 20 שנה. חברת סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל
