רציתי לשתף אתכם בתהליך קבלת ההחלטות לגבי ייצור מוצר מזון חדש. מחומר הגלם ועד להעמדתו על המדף במרכולים ולקנייתו ולאכילתו, מול התעלמותם המוחלטת של היצרנים מאיתנו, קהל צרכנים ייעודי בעל כוח קנייה רחב ובעל צרכים ייחודיים למוצרי מזון ושתייה שאמורים לסייע לנו בעת ביצוע פעילויותינו הספורטיביות.
האם זה באמת טוב לנו? | צילום: thinkstock
שרשרת המזון בטבע
בטבע, מתוארת שרשרת המזון כתהליך הפיכתו של העשב לטרף. לדוגמה: עופר יונק חלב מאמו האיילה, אחר כך הוא מלחך עשב ושותה מים, הוא גדל ומביא לעולם דור צאצאים חדש של עופרים ולבסוף נטרף על ידי התנין שאורב לו במים. כאן, הופך העשב מאוכל של איילות לבשר שנטרף על ידי תנינים.
האדם לוקח חומרי גלם, מערבב אותם, מייצר מהם מוצרי מזון שונים ומשונים ואוכל אותם. מהי שרשרת המזון כאן? האם אנחנו, הצרכנים, יכולים להשפיע עליה במצב הזה? וכך, פחות או יותר מתנהל העניין:
- חברה או אדם כלשהו, שעלה רעיון במוחו, מציעים רעיון למוצר מזון חדש.
- הרעיון נבדק על ידי בעלי עניין (היצרנים) שמעוניינים למכור כמה שיותר ממנו.
- הרעיון מועבר לטכנולוג מזון שתפקידו לנסות לייצר את מוצר המזון המדובר ועובר בדיקות ואישורים.
- היצרן מכניס את המוצר לתהליך ייצור ניסיוני ובודק את אורך חיי המדף שלו.
- היצרן בוחן את המוצר בקבוצות טעימה.
- והיה כי טוב, מתחילים לייצר את המוצר ייצור המוני, ואורזים את המוצר החדש באריזה הולמת.
- חברת פרסום קובעת יעדי יציאה לשוק ומפרסמת את המוצר.
- היצרן יוצר קשר עם משווק שיכול להפיץ ולשווק את המוצר בכמה שיותר יחידות מכירה.
- החנות מוכרת ואתם קונים.
- אתם אוכלים ומחכים לתוצאות.
אנחנו לא אלה ששותפים בקבלת ההחלטות
מסלול ארוך ופתלתל שמתקיים בזכות פעולה פשוטה שלכם: שילמתם, קניתם, אכלתם/שתיתם. אינכם שותפים לתהליך קבלת ההחלטות למעט, אם הייתם במקרה באותה קבוצת טעימה מצומצמת שחוות דעתה על טעם המוצר קובעת. מה שאין כאן הוא השיקול התזונתי. הוא כמעט אינו קיים, ושיקול התועלת של המוצר לכם כספורטאים, לא קיים בעולם המושגים של היצרנים.
נתחיל מההתחלה
1. אינני מכיר שום מוצר שפותח בארץ, שהתועלת שהוא אמור להביא לנו היוותה שיקול כלשהו בתהליך קבלת ההחלטות. לאורך למעלה מעשרים וחמש השנים האחרונות ניסיתי להביא חברות שונות לייצר משקה איזוטוני לספורטאים שאמור היה להביא לכם תועלת, והמוצר פותח ועמד בקריטריונים הנ"ל עד שהאחריות להחלטות בנוגע למוצר עברו לאנשי השיווק שעשו את כל הטעויות האפשריות עד כדי הריגת המוצרים וקבורתם.
2. ברמת הרעיון, רוב הקישורים של אוכל לתועלת "התלבשו" על מזון שהיה קיים כבר ולא על תהליך קבלת החלטות בנוגע לייצור מוצר חדש. קפה שחור היה הרבה לפני שקשרו אותה לריצה. פסטה היתה מאות שנים לפני שקישרו אותה לריצת מרתון. נוהגים לאכול פסטה כי היא מועילה לריצה ולא מייצרים אותה למען הרצים.
3. טכנולוגי מזון, שהם הקובעים האמתיים בהכנת המזון, כמעט ולא למדו תזונה. במסגרת הכשרתם הם לומדים מספר מועט של שיעורים בסיסיים בתזונה. אותם לא מטריד אם חומרים מסוימים טובים או לא. לדוגמה, לא מעניין אותם אם חומרים משמרים בתוך האוכל זה טוב או לא טוב. לדעתנו, כמויות וסוגי החומרים המשמרים באוכל הם דבר לא טוב. אותם מעניין הטעם, שיהיה מושך כמה שיותר כדי שיקנו מהמוצר כמה שיותר. למשל, ידוע שכל המשקאות הקלים מכילים 12% סוכר וזה מה שיש גם במשקאות הטבעיים, משום שזה הטעם של הציבור. הם מתאימים לספורט? לא! הם משקאות בריאים? לא! אלה מים עם הרבה סוכר! ולא משנה איזה סוג של סוכר זה.
הפסטה כבר היתה שם הרבה לפני שקישרו אותה לריצת מרתון
לדעתי, לטכנולוגי המזון יש השפעה גדולה ביותר על איכות המוצרים ולכן פוטנציאל הנזק שלהם עצום. מה שמעניין אותם זה אוכל טעים ומושך ולא בריא או מועיל. ברור לכולנו, שטכנולוגי המזון מבצעים את ההוראות של מעבידיהם, אבל נשאלת כאן השאלה היכן נכנסת היושרה המקצועית שלהם לסך כל השיקולים הקובעים לגבי התאמת המוצרים לבריאות ציבור הצרכנים ולתועלתם ועד כמה מתאמצים הם לנסות ולשנות את החלטות המעבידים שרואים רק את התועלת הכספית והכדאיות המסחרית של המוצרים המפותחים והמשווקים לצבור הצרכנים.
4. מוצר מזון חדש מצריך פעמים רבות השקעה בקו ייצור חדש, מה שדורש השקעה כספית נוספת. לכן, לעתים יפול מזון מועיל ו/או בריא משרשרת המזון בגלל שאין אפשרויות קיימות לייצורו ולא משנה כמה מתאים ומועיל יהיה מוצר המזון המדובר.
5. לקבוצות טעימה אקראיות של המוצר אין יכולת השפעה על הרכב המוצר: לא על כמות הסוכרים שבו ולא על כמות השומנים. הפרדוקס הוא שמזון שמנוני נתפס כמזון טעים ולא מזיק. לידיעתכם: גם לטועם המזון המוצלח והטוב ביותר, אין על הלשון קולטנים לשומן, כי לשומן אין טעם. לשומן יש ריח וטקסטורה שמרככת את המזון ונותנת הרגשה של נימוחות בפה. אין לנו קולטני טעם לשומן. לכן טובע החומוס בכל-כך הרבה שומן וכל מיני חטיפים מטוגנים בשמן עמוק.
6. גם על נושא האריזה אין לצרכנים כל השפעה אבל מצד שני לאריזה אין השפעה על תכולת מוצר המזון, אולי רק על צורתו החיצונית. לדוגמה: לעתים יש דרישה של הספורטאים שחטיף ייארז בצורה שתקל עליהם לאכול אותו תוך כדי הפעילות הגופנית, אולם מצד היצרנים אין כל עניין לייצר את האריזה באופן כזה אולי משום שזה יקר יותר או מתוך חוסר עניין או אכפתיות במיוחד אם הנושא עולה אחרי שהושקעו משאבים רבים ותקציבים בפיתוח אריזה מסוימת ולא בדקו עם קהל היעד את התאמת האריזה לצרכים של הצרכנים. אינני מכיר איזה יצרן שהוא שישקיע עוד תקציבים בפיתוח וייצור אריזה חדשה מתאימה לצרכנים.
לא תמיד חושבים על הספורטאים בתהליך האריזה
7. בפרסום המוצר קיימת לדעתי הבעיה או החיסרון הגדול ביותר. מוצרי מזון הקשורים לספורט ובריאות מקודמים בכל העולם על ידי ספורטאים מובילים. אחרי האולימפיאדות, כל החברות הגדולות בעולם משחרות על פתחי האלופים האולימפיים כדי לקדם את מוצריהם. בכל מדינה אחרת בעולם, מחזרות החברות המקומיות אחרי הנציגים האולימפיים שלה ומחתימים אותם על חוזי קידום ופרסום של מוצריהן. בכל העולם הגיעו כבר לפני שנים רבות למסקנה שהחיבור הזה טוב לכולם ובעיקר ליצרנים, ובישראל – רק עמרי כספי מפרסם קורנפלקס (וסוף סוף משהו בריא יותר כמו קורנפלקס מלא). זה מצב ממש לא נורמלי: אריק זאבי קידם מוצרי כחול-לבן, לא משהו מסחרי או מוצר ספציפי, ולא מומן על ידי חברה מסחרית, אלא על ידי מוסד ממלכתי. מה עם כל שאר הספורטאים? אנחנו לא חלק מהתהליך! מה היה קורה לו חברת שטראוס-עלית היתה חותמת עם רץ מרתון מוביל לקידום הקפה השחור שלה לספורטאים? הרי הפרסומות של החברה הזו מרוחות על כל מדיית-ספורט אפשרית. מדוע כל החברות המייצרות או מייבאות חטיפי אנרגיה לא חותמות עם טריאתלטית או טריאתלט לקידום המוצרים?
עוד כתבות בנושא
מהם השינויים שהתרחשו בעולם התזונה בעשורים האחרונים?
כל מה שרציתם לדעת על חטיפי האנרגיה
כל מה שרציתם לדעת על כולסטרול
יצרני הפסטה הטובים בעולם נמצאים בישראל, מדוע לא לחתום עם איזה שחיין או רץ למרחקים ארוכים לקידום המוצר? מדוע אף חברה לייצור משקאות לא מקדמת משקה לספורטאים כמו למשל הגייטוראייד בארצות הברית או הפאוואראייד באנגליה הקרה? בעניין זה, אני פונה לכל החברות: אנחנו כאן, אנחנו חלק משרשרת המזון! אנחנו לא שקופים, הגיע הזמן שתחשבו גם עלינו!
8. לחברות ההפצה יש חלק גדול ומכריע בהחדרת המוצרים לשוק. הרבה מאד מוצרים טובים ומועילים נעצרו בגלל חברות ההפצה כי זה לא עניין את בעלי החברות ומנהליהן, משום שזה מצריך עבודת כתיתות רגליים ושכנוע לנסות ולהחדיר מוצר חדש וייעודי, ולא מעניין אותם שיש קהל צרכנים (לרוב, המפיצים אינם נמנים על הקהל הזה) שזקוק מאד למוצרים הללו. אבל זה מעניין אותנו! יש כאן מערכת חסמים שיווקית שמונעת ממוצרי מזון טובים ומועילים מלהגיע אליכם הצרכנים, ביניהם מוצרים מצוינים שמתאימים לספורט.
הרשימה כוללת חטיפי חלבון, משקאות איזוטוניים טעימים מוכנים כנוזל בטעמים האהודים על הקהל הישראלי, תוצרת כחול-לבן ומכילים בדיוק מה שנחוץ לרצים ולספורטאים שמשתתפים בתחרויות למרחקים ארוכים בחום הישראלי, אבקת חלבון מי גבינה, הכל נעצר בגלל בעיות הפצה ושיווק או שזה משווק לחו"ל, ואם זה טוב לחו"ל, מדוע זה לא טוב כאן? מדוע נמכרים תוספי המזון – הויטמינים והמינראלים בפארמים השונים ובחנויות טבע מיוחדות במחירים מופקעים ולא בחנויות לציוד ספורט או במרכולים במחירים השווים למחיריהם בחו"ל? לנו, כצרכנים בקצה השרשרת, אין השפעה ואיש אינו מתחשב בדעתנו ובצרכינו.
הגיע הזמן להתחשב בקהל היעד
9. בחנויות עצמן, יש מלחמת עולם על שטחי המדף ולמי שיש שטחי מדף גדולים יותר יש יתרון שיווקי ניכר על פני אלו שאין להם שטחי מדף. וכמו בגבינה הצהובה, כך גם בחטיפים, כך גם במיצים ובמשקאות. הגיע הזמן שמזון ייעודי לספורטאים ולצרכנים הדואגים לבריאותם יוצג על המדף בצורה מכובדת ובולטת. במקררי החומוס יש מלחמת עולם על מקום על המדפים בין עשרות סוגים עתירי שומן של חומוס. מדוע אין מקום בולט לחומוס בהרכב תזונתי טוב ובריא?
10. מי אותו קהל היעד עליו אני מדבר? מי זה אנחנו? אנחנו, זה הרצים, ההולכים, הרוכבים, השוחים, משתמשי חדרי הכושר, המציפים את הפארקים, ואת חופי הים, את היערות והשבילים בכל רחבי הארץ וממלאים אותם באנשים תוססים, פעילים ובריאים! מספרנו הולך וגדל בקצב מטורף, והסטטיסטיקה האחרונה מדברת על 2.5-3 מיליון בכל רחבי הארץ, בוגרים, בני נוער וילדים! יש מקומות בהם הצפיפות של הולכי הרגל, הרצים והרוכבים כל-כך גדולה, שלעתים צריך הכוונת תנועה על השבילים.
כוחנו המספרי רב, והגיע הזמן שקולנו יישמע ושכוחנו יורגש גם על המדף.
יאיר קרני | אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
[email protected]
