פעילות גופנית מוגדרת וידועה כטובה לבריאות וקשורה בהפחתה של סיכויי התמותה מכל סיבה שהיא, וכן הפחתת סיכויי התחלואה במחלות כלי דם ולב. ארגון הבריאות העולמי והנחיות איגוד בריאות הלב האמריקני ממליצים לפחות 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית מתונה עד עצימה. ארגון הבריאות הבריטי ממליץ שהפעילות הגופנית "תפוזר" על פני הימים בשבוע, ותיעשה ב-5-4 ימים או כל יום.
לכתבות נוספות בנושא
לרוץ בבוקר או בערב? כיצד תזמון האימון יכול להשפיע על השעון הביולוגי
מחקר פורץ דרך: פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס בחולי סוכרת
פעילות גופנית או הגבלה קלורית: מה עובד טוב יותר בהורדת שומן בטני?
על אף ההמלצה של ארגון הבריאות הבריטי, נשאר לא ברור האם אכן הזמן שאנו עושים פעילות גופנית יכול להיות מרוכז במשך יום-יומיים (מכנים את זה "לוחם סוף השבוע"), או שעדיף ומומלץ יותר לפרוש את הפעילות על פני השבוע כולו. מחקר חדש בא לבדוק בדיוק את זה והממצאים שלו פורצי דרך. המחקר מתאר ממצאים שנאספו מרבבות משתתפים, שנתוניהם נאספו ונלקחו ממאגר Biobank בריטי במחקר פרוספקטיבי (ניתן לקרוא בלינק המצורף בדיוק כיצד נאסף המידע).
גם אימוני ריצה נחשבים | צילום: Shutterstock
המחקר המתואר מקיף 89,573 משתתפים אשר ביצעו פעילות גופנית ומדדו אותה בין השנים 2013 ל-2015. בממוצע זמן המעקב היה כ-6 שנים, כאשר הנבדקים נצמדו להמלצות לפיהן מומלצות לפחות 150 דקות של פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה לשבוע ימים.
המשתתפים נחלקו ל-3 קבוצות:
1. כאלו אשר ביצעו את הפעילות שלהם רק בסוף שבוע (Active Weekend Warrior)
2. קבוצה שהפעילות שלה הייתה מפוזרת על פני כל השבוע
3. קבוצה נוספת שאינה פעילה כלל.
המשתתפים בקבוצת סוף השבוע היו למעשה פעילים ביותר ביומיים של סוף השבוע, לעומת יתר הימים. לעומתם בקבוצה האחרת הפעילות הייתה יותר אחידה כאשר השוו בין הימים לאורך השבוע. תוצאות המחקר הנוכחי בעלות השלכות רבות על מינוף המאמצים שנעשים באוכלוסיה להשתמש בפעילות גופנית ככלי לשיפור בריאות הציבור שמתבטאת בהפחתה ניכרת בסיכון למחלות כלי דם ולב.
צילום: Taco Fleur, Pixabay
כאשר כימתו את הנתונים שאספו מתוך מד תאוצה, מצאו כי דפוס הפעילות של "לוחם סוף השבוע" הינו נפוץ. כאשר בחנו את הפעילות שנעשתה, למעלה ממחצית מהאנשים הפעילים ביצעו את מרבית הפעילות בעצימות בינונית עד עצימה בתחום של יום-יומיים. דבר נוסף הוא שנמצאו דפוסי פעילות שונים בין האנשים בטווח מעקב של 5 שנים, ונמצא קשר להפחתת הסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ מוחי, ועוד מחלות כלי דם ולב אחרות.
מסתמן שריכוז של הפעילות הגופנית, אשר מבוצעת בטווח של יומיים, יש לו את אותן ההשפעות המיטיבות. מכאן שביצוע פעילות גופנית, בכל דפוס שהוא, מביא לשיפור הבריאות ותורם להפחתת הסיכון למחלות כלי דם ולב. בנוסף, כאשר עושים מאמץ להגדיל את ההשתתפות בפעילות גופנית ומבצעים יותר ממנה, גם אם זה בתוך הטווח המצומצם של אותם יומיים, עדיין יש לכך ערך בריאותי מוסף. כמו כן מסתמן כי הסיכון לפציעות הוא זהה בקרב אלו שמרכזים פעילות בסופ"ש לבין אלו שמפזרים אותה על פני כל השבוע.
כעת אין יותר תירוצים, גם כשהלו"ז קשוח ואנחנו מאוד עסוקים, ניתן לרכז את הפעילות הגופנית שנעשית בטווח של יומיים-שלושה מתוך השבוע כולו.
