אני זוכרת איך עמדנו בתור
זוגות זוגות, מחכות להזנקה של המורה לספורט, להתחרות בריצה מטומטמת של 60 מטר. הדופק עלה לי עוד לפני שהתחלתי, כי איזה בושות זה להיות כל כך איטית שהפרטנרית לריצה כבר הגיעה לסוף ואני עוד רק בחצי. כמה בושה, אשמה וכמה חטא למטרה שיעורי הספורט בבית הספר עשו לי אז ועושים עד היום לרבות ורבים.
אני נועה, ואני מאמנת כושר בודי פוזיטיבית
הצלקות שיש לי מדימוי גוף ומספורט הן חוויה קולקטיבית לצערי, אבל הן גם המסע שלי שהביא אותי לומר בקול רם *ריפוי חברתי* . בגיל 20 הפרעות האכילה שלי החמירו, הגשמתי את חלומי והפכתי "שווה" פר אקסלנס, או לפי הנורמה החברתית, רק שהמחיר לכך היה מערכת יחסים חולה עם אוכל, עם עצמי. המחיר היה הימנעות ממזונות, גרעון קלורי ענק, תשישות ומחזור לא סדיר, המחיר אפשר לומר היה – החיים עצמם.
בעצם כשאני חושבת על זה, שקלתי להיות מאמנת כושר בעיקר כי חיפשתי מקצוע או עבודה סטודנטיאלית נחמדה שגם תחייב אותי להישאר רזה. אז נרשמתי ללימודים במטרה לקהל תעודת הסמכה של מאמנת כושר. את הלימודים סיימתי, את התעודה קיבלתי והתחלתי לעסוק כמאמנת כושר טובה ומקצועית – אבל חולה. בלי אג'נדות, סופרת קלוריות, מודדת אחוזי שומן, אוכלת ארוחות "צ'יט", ושומרת על שגרת אימונים מייסרים כדי לשרוף בולמוסים שנפלתי בהם.
"אני נועה, ואני מאמנת כושר בודי פוזיטיבית" | צילום: יובל כהן
השבר הלך וגדל, לא הצלחתי להחזיק את אורח החיים הזה יותר, רציתי להישאר רזה, אבל לא הצלחתי להכיל יותר את המשמעת והרודנות הזאת. לא יכולתי להישאר יותר רעבה, לא בקיבה שלי אבל בעיקר לא בנשמה, זה היה מסע ובתוכו התעוררתי. ההבנה הלכה וגדלה. קראתי, השכלתי בנושא ונחשפתי למיני דמויות משפיעות בתחום הבריאות ודימוי הגוף, וככל שהתוודעתי נדהמתי ועודני לגלות איך שיקרו לי, לנו. איך בריאות היא לא הכרח לרזון, איך רזון הרבה פעמים מונע בריאות. נדהמתי לגלות שמה שמונע מאיתנו למצוא אורח חיים בריא זו ההיאחזות במשקל, זה ניתוק מהגוף והנפש, זה אידיאל יופי שיקרי שמתאים לאחוזון קטן באוכלוסייה.
כיום אני בריאה, ובעיקר ערה. אני עוזרת לאחרות למצוא את הבריאות שלהן על ידי התחברות בחזרה לעצמן וניתוק (שהפך מזמן להתמכרות) מהמשקל.
אני מעודדת פעילות גופנית. לא כזאת שמביישת, אלא כזאת שמקרבת, שמחזקת. אני מעודדת בריאות, גוף-נפש כאחד, לעשות למעננו מתוך אהבה עצמית ולא הלקאה. רק ככה זה יכול להיחשב בריא, רק ככה יכולה להיווצר התמדה קשובה ולא התמדה אובססיבית וכפייתית. אני בעדנו, ובעדנו לא אומר בהכרח להיות רזות.
אני בעד להיות פשוט #מאוזנת
הכותבת: נועה זילברמן מאמנת כושר אישית, הוליסטית ובודי פוזיטיבית
נהניתי לקרוא . צודקת לחלוטין . מסר של שפיות .
כתיבה ברורה לכל נפש..עושה חסד עם העולם…מי אמר שרזה, זה יפה..בימי קדם נשים מלאות היו סמל היופי…יישר כוח נועה!!!
כושר גופני טוב לא קשור בלעדית למשקל. אפשר להיות עם כושר אירובי טוב לרוץ מהר או לרכב על אופניים במהירות במשך שעות גם במשקל שהוא לא של דוגמנית. ברור שאפשר לרכוש מסת שריר גם עם אחוזי שומן גוף מעל אחוזים של מפתחי גוף.
לא כל אחד יכול לרוץ מהר יותר כי הדבר תלוי בגנטיקה, אימונים, גיל וגם משקל. אבל כל אחד יכול לרוץ רחוק יותר גם עם משקל עודף. ממליץ לעיין בתצלומים של משתתפי מרתונים גדולים בעולם. .
אחלה גישה
בריאות ואיזון ואנרגיות טובות
כל הכבוד!!!