ימים לפני מותו נשאל אולי שטק בריאיון שעסק בפרויקט ההימלאיה שלו, איך הוא יגדיר הצלחה. תשובתו היתה מצמררת: "כל תוצאה שאינה מוות תהיה הצלחה". ימים ספורים אחר כך התרסק על צלע ההר, בעוד יום אימון שגרתי בתהליך ההתאקלמות לקראת הטיפוס לאוורסט. אולי שטק אולי לא אהב את הכינוי שנדבק לו, "המכונה השווייצרית", אבל הכינוי לא נדבק בו סתם. הוא היה שילוב של כושר פיזיולוגי, כישרון טיפוס גדול ויכולות מנטליות שהיו לא אנושיות. היכולת לטפס על מדרונות סלע וקרח ללא חבל וללא אבטחה מכל סוג שהוא, כשהוא לבד מעל תהום פעורה של מאות מטרים – היא יכולת, או שמא יש לומר, חוסר-יכולת אנושית.
דניאל קרן באוורסט על רקע המדרון התלול עליו נהרג אולי שטק | צילום: דניאל קרן
עוד כתבות בנושא
על טיפוס הרים וחיזוק השרירים המייצבים
מה הורג את מטפסי האוורסט?
מה אתם יודעים על מרוצי הרים?
כך או אחרת, אולי שטק עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו. הוא הגדיר מחדש מהם גבולות האפשר בטיפוס הרים, ומשעשה זאת פעם אחת – שב והגדיר אותם בעצמו, מחדש. השילוב של כישרון טיפוס, כושר גופני ומוכנות ללקיחת סיכון עצום, הוא שילוב נדיר. מומחיותו היתה בטיפוס מהיר, ללא חבל, ללא שותפים, ללא חמצן, על מסלולים שלרוב המטפסים הנם בלתי אפשריים גם בטיפוס איטי, עם חבל, עם שותפים ועם חמצן.
בפרויקט האחרון שלו, משימתו היתה כפולה. גם לטפס על האוורסט ללא חמצן במסלול שלא טופס כבר עשרות שנים, וגם להמשיך לפסגת הר לוטסה מיד לאחר פסגת האוורסט. את המשימה הזו אף אחד לא השלים וספק אם היו כאלה שבכלל חלמו עליה. לטפס את המסלול שתכנן לטפס עליו ללא חמצן, זו כבר היתה משימה על גבול הבלתי אפשרי. להמשיך אותה מיד וללא מנוחה משמעותית לפסגת לוטסה (8,516 מטר), פירושה להיות ב-Death Zone ללא חמצן, ואחרי מאמץ עצום פרק זמן ארוך – שהוא בלבד יכול לחסל בן אנוש גם ללא תאונה.
התאונה התרחשה מעל קמפ 2, שהוא מחנה גדול במיקום מישורי יחסית, מצויד היטב ולפיכך נוח לשהייה. מיקומו בגובה של 6,400 מטר עושה אותו נוח יחסית לשהייה למי שמאוקלם לגובה, ולכן הוא מהווה Advanced Base Camp , מחנה עם ציוד רב, אוהלים גדולים, מטבח מאובזר וציוד תקשורת.
התמחה בהתאקלמות אקטיבית. אולי שטק | צילום: דניאל קרן
מעל קמפ 2 קשה מאוד לישון. החמצן הדליל מדיר את השינה וברגעים שבהם גוברת העייפות על חוסר החמצן, מתעוררים בבהלה מתחושת חנק הנוצרת כתוצאה מעלייה הדרגתית של רמת הפחמן דו חמצני בגוף. במלים אחרות – השהייה בגובה של מעל 7,000 מטר בלילה היא סיוט, ואולי שטק לא אהב את זה. כשרונו הגדול אפשר לו להמיר את הלילות הללו שמטפסים רגילים זקוקים להם להתאקלמות, במה שהוא קרא לו "התאקלמות אקטיבית". הוא היה מטפס לגובה רב ויורד עוד באותו היום. כך, היה נהנה מאפקט ההתאקלמות לגובה וגם חוסך מעצמו את הלילות טרופי השינה בגובה הרב.
התאונה התרחשה באחד מאותם טיפוסי התאקלמות שיצא אליהם מקמפ 2. הפרטים לא פורסמו במלואם, אולם ממה שכן פורסם עולה כי הוא נפל במורד קיר נופצה. בהיעדר חבל אבטחה, כל טעות או כל כשל אחר יכול להיות פוטנציאל לתאונה קטלנית. אבן לא יציבה, קרח שקורס תחת משקל הגוף, מעידה, אבדן שיווי משקל, לכל אחד מאלה יש פוטנציאל להיות גורם לתאונה ששלחה את אולי שטק, אחד מגדולי מטפסי ההרים אל מותו. "איך היית מגדיר הצלחה" הוא נשאל בריאיון אתו לפני מספר ימים, והוא ענה: "כל מה שלא יסתיים במוות שלי יהיה הצלחה".
דניאל קרן | מייסד מועדון רצי תל-אביב ומחבר "ספר הריצה השלם"
