לא מזמן מתאמנת שלי התחילה דיאטה, כזו שכולנו מכירות ומכירים. מזונות "רעים", מזונות "טובים", שקילה כפייתית בכל בוקר ומעל הכל הרצון לרדת במשקל ליעד רחוק וחלומי, כזה מן מספר נשגב שמעולם לא היה מושג לה.

מהו סט פוינט בריא ואיך אפשר לגלות אותו? | צילום: יובל כהן

עוד טורים של נועה זילברמן בשוונג
שמנה ובריאה – יש דבר כזה?
הדברים שאנחנו לא מדברות עליהם
הצד הפחות יפה של "תקופת חיטוב"

גם אני פעם נשקלתי בכל בוקר והיה לי משקל יעד נשגב וחלומי שאף הגעתי אליו בגיל 23 כשעוד היו לי כוחות לקפדנות כפייתית ולא מתפשרת, אבל מה שלמדתי מהניסיון האישי שלי, מללוות אחרות ומלקרוא לא מעט בנושא, הוא העניין הלא מספיק מדובר הבא: אי אפשר לדעת מהו משקל היעד שלך עד שלא תמצאי את אורח החיים הבריא שנוח ומתאים לך גופנית וגם נפשית, ואם תהיי בדיאטה למען משקל יעד מסוים ולא בהכרח רלוונטי, את עלולה להרחיק עצמך עוד ועוד ממציאת אורח החיים הבריא שמתאים לך ומשקל ה"סט פוינט" האמיתי שלך.

מהו הסט פוינט הבריא שלנו?

ולמה אני מתכוונת בזה, כשאנחנו עושות דיאטה קלאסית שכזו, עם מדידה של כמויות ושקילה בתדירויות גבוהות, עם הימנעות ממזונות מסוימים ורגשות חרדה וסטרס שעולים מכל סיטואציה שעלולה להוציא אותנו מסדר היום הבלתי מתפשר שלנו – אנחנו למעשה לא מבררות מול עצמנו מהו הסט פוינט הבריא שלנו.
ומהו סט פוינט בריא ואיך אפשר לגלות אותו?

"הפסקתי לבטל את החשקים שלי". נועה זילברמן | צילום: יובל כהן

סט פוינט הוא המשקל הנוח של הגוף שלנו, לכל אחת ואחד יש משקל שאליו הגוף תמיד ישאף וירגיש בו בנוח. בתרבות הדיאטה בה אנו חיות ערערו לנו את מערכת היחסים הטבעית עם אוכל ועם הגוף שלנו. אנחנו לא בהכרח נאכל כשאנחנו רעבות, לא נתחבר לחשקים שלנו ונאכל את שמתחשק ומדויק לנו, לעתים לא נאכל עד שובע כי בתפריט רשום רק כוס חד פעמית של אורז ועוד מיני מניפולציות שמנתקות אותנו מעצמנו ומקרבות אותנו למשקל יעד שככל הנראה הוא בכלל לא המשקל הנוח של הגוף שלנו.

סוג של "אזיקים על הידיים"

ואז אנחנו מלאות באמביציה והתלהבות מן המראה החדש, מצליחות ללעוס מסטיק, לעשות עוד כוס קפה, להמיר פחמימות בירקות ולהרגיש שאנחנו צריכות לשים "אזיקים על הידיים" כדי לא ליפול לבולמוסים שבהם המוח כבר לא מצליח לשלוט על הגוף-נפש.

לרוב, הדיאטות הללו מסתיימות בעלייה במשקל ביחד עם ריביות מפצות שמגיעות בגלל פגיעה בחילוף החומרים של הגוף ובמערכת היחסים שלנו עם אוכל. אנחנו מלקות עצמנו, מרגישות אשמה ומחכות לפעם הבאה שרוח האמביציה תעיר אותנו מחדש לכלא שהוא אנחנו. ואז אנחנו עלולות לחיות חיים שלמים מבלי שהעזנו לבדוק באומץ ולהקשיב לגופנו החכם – מהו משקל הסט פוינט הבריא והאמיתי שלנו.

לכל אחת ואחד יש משקל שאליו הגוף תמיד ישאף וירגיש בו בנוח | צילום: אפרת וייסמן

"ויתרתי על משקל היעד החלומי שלי"

את משקל הסט פוינט שלי גיליתי רק כאשר הסכמתי לוותר על משקל היעד החלומי והבלתי אפשרי שלי, ובמלים אחרות: הסכמתי להשמין. הסכמתי לקבל את החיים ואת השמחה והחוויות שהם מביאים איתם, הסכמתי לראות בבריאות מכלול שיש בו גם נפש, רגשות וצרכים שהם מעבר לתפקוד פיזי ומדדי דם.

הפסקתי לבטל את החשקים שלי והסכמתי להקשיב להם מתוך הבנה שהם חשובים, הם השפה של הגוף-נפש שלי לומר לי מה הם צריכים, ומעל הכל הבנתי שהם לא יעלמו, אלא יהפכו למפלצת אם אנסה לנעול אותם במאחורה של הראש שלי ואסרב להכיר בקיומם.

תחילה היה קשה.
לקבל את השינויים בגוף, לווסת את הרצון לאכול הכל, הרבה ועכשיו, אחרי שנים של הימנעות וסגפנות.
היה קשה לשחרר מהפחד שמא לא יהיה לזה תחתית או סוף, ושאולי אכילה אינטואיטיבית תוביל אותי אל השאול.
היה קשה להוציא כל כך הרבה מזונות מהרשימה האסורה ולאכול אותם בהנאה,
היה קשה להפסיק לספור קלוריות, זה כאילו למחוק טקס מווסת חרדה מן המוח.
היה קשה מאוד, אבל הרבה יותר קשה זה להמשיך ולחיות בניתוק מעצמי, בחרדה מאוכל, בשנאת גוף, במאבק מתמיד, ב"יו יו" האינסופי של עליות וירידות במשקל ובאי ידיעה או הסכמה לגלות את המשקל ואורח החיים הבריא שלי.

חשוב לי לומר ולחדד במידה וזה לא היה ברור, אני בעד אורח חיים בריא, התזונה היומיומית שלי (ברובה) לא מעובדת, אני מרבה במים וירקות וזה לא כי רשום לי "מינימום 8 כוסות ביום", בסוף הדף של התפריט שדבוק לי למקרר. אלא כי באמת ובתמים כשהקשבתי שמעתי צימאון, חשק לסלט רענן, צורך בשעות שינה ובשקט אחרי שעות של עבודה. שמעתי גם כמיהה לבמבה ולפיצה לפעמים והעניין הוא שכשנתתי להם מקום הם לא השתלטו לי על החיים.

נועה זילברמן | מאמנת כושר אישית, הוליסטית ובודי פוזיטיבית