בסוף השבוע הקרוב יחל ההפנינג הגדול של הטריאתלון הישראלי, אליפות ישראל 2010 באילת. כבכול שנה יגיעו ספורטאי העילית של ישראל לתחרות, אך האם כשאומרים עילית הכוונה לדן ורן אלתרמן? יאיר בן עמי מקווה שהמצב בצמרת לא יהיה נחלה של שני ספורטאים כשרוניים וותיקים
מאת:יאיר בן עמי
עם העובדה כי הטריאתלון הישראלי מוכיח עצמו כתרבות פנאי מצליחה אי אפשר להתווכח. במשך כעשור הצליח הטריאתלון הישראלי לגדול לממדי ענק ביחס לאוכלוסייה במדינה. כשבאים לחשב, משתתפים בתחרויות הטריאתלון הנערכות בישראל, אי אפשר לקחת בחשבון את כלל 7.5 מיליון תושבי ישראל.\
האוכלוסייה הישראלית מורכבת ממעגלים חברתיים שברובם לא יכולים לבחור את הטריאתלון כתרבות הפנאי. לא האוכלוסייה החרדית, לא ברובה הגדול של האוכלוסייה במגזר הערבי ומעטים מבין בעלי ההכנסה הממוצעת יוכלו להרשות לעצם לעסוק בטריאתלון כתרבות פנאי המשלבת מספר תחרויות בשנה.
מכאן שהעובדה שיש מספר תחרויות טריאתלון ישראליות המושכות למעלה מאלף מתחרים מדהימה בעצם קיומה. העובדה המדהימה יותר היא מספר הישראלים המשתתפים בתחרויות איש הברזל הנערכות, מחוץ לישראל, בעולם. העומק של הישראלים המשתתפים בתחרויות איש הברזל ייצר תוך זמן קצר גם עומק איכותי מרשים שהביא לתוצאות מרשימות. ההישגים בקבוצות הגיל אבל לא על התרגיל נרחיב הפעם אלא על ההשוואה המתבקשת למרחק האולימפי שהאיגוד הבינלאומי נאלץ לכנותו קלאסי.
מכאן חייבת לעלות השאלה כיצד זה שאין בטריאתלון הישראלי, במרחק התחרות האולימפי, עומק איכותי כשפיץ לאלפי המשתתפים בתחרויות?
הטריאתלטים הישראלים הטובים ביותר, מאז מתקיים הטריאתלון בישראל, הם רן ודן אלתרמן שכבר כמה שנים מדגדגים את הצמרת העולמית הגבוהה ביותר אך לא מצליחים לפרוץ את הקליפה הקשיחה העוטפת את חבורת החוד העולמית. אותה חבורה של טריאתלטי העל הצוברים את מרב הניקוד בתחרויות הסבב היוקרתיות ביותר וגם מרכיבה את שדה המשתתפים של הטריאתלון האולימפי מדי ארבע שנים.
במשך כעשור שולטים דן ורן אלתרמן בטריאתלון הישראלי ואין מי שמצליח אפילו לאתגר אותם במאבק של ממש באליפויות ישראל או תחרויות אחרות. השליטה של התאומים כוללת גם התברגות לצמרת הגבוהה בישראל בריצות ארוכות, מרוצי אופניים ומקום לא רע בשחייה למרחקים ארוכים. האליפות של 2010, שתיערך באמצע נובמבר, יכולה להיות נקודת המפנה בעומק האיכותי של הטריאתלון הישראלי.
שניים, אולי שלושה, טריאתלטים יכולים להיות אלו שיקראו תגר על השליטה של התאומים אלתרמן. יונתן מלכא גילה התקדמות משמעותית השנה ולפחות בתחרות, בינלאומית, אחת הצליח להיצמד לרן ודן אלתרמן עד לקו הסיום. השני הוא רון דרמון הצעיר שנמצא בעיצומה של קפיצת מדרגה מרשימה בזכותה ניצח תחרות חשובה בהונגריה ומשם המשיך למקום החמישי באליפות העולם. הישג חסר תקדים של ישראלי בטריאתלון העולמי אך עבור דרמון האליפות באילת תהיה חוויה ראשונית של התמודדות על אליפות ישראל במרחק הכפול מזה בו הוא כיכב עד כה ובגילו הצעיר צריך סבלנות ודרך לפני שתגיע פרית הדרך.
בהתפתחות כזו או אחרת של תחרות יכול גם עמית פיין להשתלב כמאתגר הצמרת הישראלית ואם אכן כך יהיה אז נרוויח את העומק האיכותי הנדרש לקיומה של תחרות ממנה יצמח בסיס לעומק איכותי. רון דרמון ויונתן מלכא, ובמובן מסוים גם עמית פיין, בחרו במסלול אימונים ותחרויות שברובו מתקיים מחוץ לישראל ובזכות בחירה זו הם מצליחים לבצע התקדמות מרשימה שאולי מבשרת על השינוי שיבוא.
הטריאתלון הישראלי חייב מאבק רציני יותר, מזה שהיה בשנים האחרונות, כדי ליצור את העומק האיכותי במתבקש. לא רק שהצד ההישגי של הטריאתלון ניזוק מרדידות הישגית ושליטה של ספורטאי או שניים אלא שכל הטריאתלון באשר הוא יסבול מכך בטווח הארוך. כדי שרן ודן אלתרמן יהיו טריאתלטים טובים יותר הם צריכים את המתחרים ברמתם גם בארץ ולא רק ביציאתם לתחרויות מחוץ לגבולות ישראל.
אחד מהמגבלות, מהן סבלו רן ודן אלתרמן, בכל השנים האחרונות הייתה המחסור במתחרים ישראלים. לשניהם יש עוד תקופה קצרה מזו שהם כבר עברו בצמרת העולמית ואתגר מבית יכול רק לשדרג אותם כספורטאים. השאלה האם דרמון, בגילו הצעיר ומלכא שגם הוא אינו נחשב מבוגר, יכולים לעשות את השינוי באליפות ישראל הקרובה, בטריאתלון אילת 2010. כי אם לא ייתכן, נראה כאן עוד שנים של רדידות הישגית לאחר סיום הקריירה של האלתרמנים וטרם הבשלתם של דרמון ומלכא או פיין.
