דניאל קרן עונה על אחת השאלות היותר חשובות בעולם האמיתי: מה מפריד בין רץ לטריאתלט
מאת:דניאל קרן
"בערב דאגתי להטעין את השעון, הכנתי את הג'לים ליד הטייטס השחור והחולצה עם הכיסים והריצ'רץ', אכלתי ארוחת פסטה וקופסת טונה בשביל החלבונים, ולא שכחתי את המים בשביל הספיגה. לפני שהלכתי לישון לקחתי כדור מגנזיום, כדור אבץ ומילאתי את בקבוקי הריצה במשקה איזוטוני. בבוקר התעוררתי מוקדם, ענדתי את השעון ורצועת הדופק. ארגנתי את חגורת הבקבוקונים, עם המשקה האיזוטוני בטעם לימון, את האייפון שמתי בפאוץ' על הזרוע וישבתי לשתות קפה. אכלתי שתי פרוסות עם דבש ובננה. נכנסתי לאוטו ונסעתי. היו פקקים מבאסים. לקח לי 25 דקות. הגעתי עצבני. לפני האימון לקחתי ג'ל, הפעלתי את השעון, בדקתי שהוא קולט לוויינים וקורא את הדופק. הוא לא קרא. הורדתי את הרצועה, הרטבתי אותה, שמתי מחדש והשעון קרא את הדופק. הפעלתי את האייפון, לקח לאפליקציית הריצה שתי דקות להתאפס, שמתי אוזניות, בחרתי פלייליסט וסידרתי את הווליום. ממש לפני היציאה שמתי את החגורה עם הפאוצ'ים ואת הג'לים בכיסים של החולצה. יצאתי לאימון. 100 מטרים מהאוטו התחרטתי שלא לקחתי גרבי לחץ. חזרתי לאוטו, גרבתי אותן ושוב יצאתי לאימון. הקפדתי לבצע את האימון כמו שרשום בתוכנית – עבודה מדויקת לפי טווחי דופק. חימום בדפקים של 139-142 במשך 16 דקות. בארבע הדקות האחרונות אני מעלה קצת בדופק לכיוון ה-145 ומעלה מהירות לקצב של 5 דקות לקילומטר. בסוף החימום התחלתי אימון הפוגות, בטווחי דופק של 90% דופק מרבי שלי, בסביבות ה-174 פעימות לדקה בפירמידה יורדת של 1600, 1200, 800, 400, והפסקות מתואמות של 2.5, 2, 1.5, 1, 0.5, כפול 2. כל רבע שעה לקחתי לגימה מהמשקה האיזוטוני. לקראת החצי השני של האימון הייתי זקוק למכת אנרגיה, אז לקחתי עוד ג'ל. הדופק במנוחה ירד ל-120 והייתי מוכן לסט השני.
האייפון צלצל ועניתי לחבר: "אני באימון, אחזור אליך עוד שעה". באותה הזדמנות כבר החלפתי את הפלייליסט באייפון. ראיתי שסגרתי כבר 6 ק"מ. לא רציתי שהממוצע יירד אז עצרתי את השעון, גם את המדידה של האייפון. התכוננתי לסט השני.
"בסט השני הייתי גמור. הדופק גרם לשעון לצפצף כל הזמן כי חרגתי מהגבול שהגדרתי לו יום קודם. הצפצוף שיגע אותי ולא ידעתי מה לעשות. המהירות של האינטרוואלים לא הייתה מספיק גבוהה והרגליים לא זזו. הארכתי את ההפסקות בחצי דקה, השתקתי את הצפצוף של השעון. לקראת סוף הסט השני האייפון שוב צלצל, הבוס התקשר והייתי חייב לקחת את השיחה. עצרתי את השעון ואת המדידה של האייפון. הבוס רצה להיות בטוח אז הוא שאל אותי שאלה שכבר עניתי לו עליה פעמיים על פרויקט שאנחנו צריכים לסיים מחר. אמרתי לו: 'עוד שעה אהיה במשרד ואראה לך את זה בזמן אמת'. התבאסתי מההפסקה הארוכה אבל רציתי להשלים את האימון אז הפעלתי את השעון ואת האייפון. נשארו לי שני אינטרוואלים. התאבדתי עליהם, שוב השעון צפצף, שכחתי לכבות את הצפצוף אחרי הטלפון. הוא שיגע אותי אבל לא רציתי לעצור שוב. סיימתי את האימון במהירות ממוצעת של 4:30 דקות לק"מ ודופק ממוצע 167 אחרי 10.45 ק"מ. יצאתי לשחרור של 2.55 ק"מ כי רציתי לפחות 13 ק"מ על השעון. הרגליים היו כמו שני עמודי בטון, בקושי רצתי ובסוף הגעתי לאוטו הרוס מעייפות. כדי להתאושש מהר, לקראת האימון הבא, הוצאתי את השייק חלבון ובדרך חזרה הביתה שתיתי 650 מיליליטר עם 20 גרם חלבון. הפקקים שיגעו אותי. לקח לי 40 דקות. בבית אשתי התבאסה עליי כי איחרתי והיא הייתה צריכה לעשות סנדוויצ'ים, לקחת את הילדים לגן ובגללי תאחר לפגישה שלה במשרד. לא היה לי כוח לשטויות שלה, בטח לא לפני השיחה עם הבוס שמלחיצה אותי לאללה. עשיתי דאונלואד לנתונים מהשעון, שלחתי אותם במייל לעצמי כדי שאוכל לנתח את האימון יותר מאוחר היום. נכנסתי להתקלח".
הרץ: "שמתי נעליים ויצאתי לרוץ בשדות מאחורי הבית."
למצולם אין קשר לכתבה
דניאל קרן, מייסד ומאמן ראשי מרת"א – מועדון ריצות ארוכות ומועדון רצי תל-אביב.
