אין עוד קבוצת מזון כל-כך מושמצת ללא כל הצדקה, כמו קבוצת מוצרי החלב. קבוצה זו חשובה מאין כמוה לחיינו: היא מספקת לנו חלבונים זמינים לבניית תאי הגוף. היא גם מספקת לנו סידן וויטמין D המסייעים בבניית עצמות השלד ובשמירה על חוזק העצמות לאורך כל חיינו, בבניית השיניים, ובתפקוד מערכת העצבים האחראית על פעילות השרירים בגופנו. רמת הספיגה של החלבונים של הסידן ושל ויטמין D ממוצרי החלב גבוהה מאד והיא קלה יותר מספיגת החלבונים מבשר.

לא צריך להתרחק מהמדף הזה | צילום: thinkstock

תינוק שזה עתה נולד מקבל ביממה הראשונה לחייו בחלב אמו חלב עשיר בחומרים המסייעים למערכת החיסונית ולמערכת העיכול שלו. החומרים הללו נמצאים בתוך נוזל החלב הראשוני הנקרא קולוסטרום, צבעו צהבהב חלש, והוא חיוני ביותר לתינוק ואין אף חומר מלאכותי-תעשייתי שמשתווה בהרכבו לקולוסטרום ושפועל פעולה חיסונית על גוף התינוק כמו הקולוסטרום. אחר-כך, נעשה חלב האם מדולל יותר ובהשוואה לחלב פרה יש בו יותר לקטוז (סוכר החלב) ומעט חלבון הנקרא לקטו-אלבומין. חלב זה מועבר לתינוק בהנקה עד שזו נפסקת באופן טבעי. בשלב זה עומד על הפרק מעבר לחלב פרה ומוצרי חלב אחרים כמו יוגורט, גבינות לבנות, גבינת צהובות ומלוחות. הטענה העיקרית נגד השלב הזה, היא שבחלב ישנם חומרים אלרגניים שאינם טובים לאדם ועלולים לקדם מחלות כגון סוכרת מחלות לב, השמנה ועוד. שלב השימוש במוצרי חלב לאורך כל החיים אופייני אך ורק ליצורי אנוש ולא לחיות אחרות בעולמנו. קיימות תיאוריות שונות שמבקשות לערער את יציבות השימוש במוצרי חלב ומנסות להפריך את נחיצות השימוש במוצרי החלב כמקור מזון בסיסי לאדם. נשאלת השאלה: היכן האמת?

האם החלב מזיק לנו? 
בתשובתי אפרק את התשובה למרכיבי החלב השונים:
1. החלבונים
הטענה: החלבונים עוברים את מערכת העיכול בשלמותם ומחוללים אלרגיה וחלב פרה אינו מתאים לבני אדם אלא לעגלים.
האמת: כל חלבוני החלב, כמו כל חלבון אחר מן החי או מן הצומח, מתפרקים במערכת העיכול לחומצות אמינו, ממנה נספגים לדם ומשם לאיברי הגוף השונים בצורת חומצות אמינו ולא בתור חלבונים. למעשה, כל החלבונים מכל מקור שהוא מהצומח או מהחי אינם נספגים בגופנו כחלבונים אלא כחומצות אמינו. המקטרגים על חלב הפרה מנסים לעקוף את האמירה הזאת תוך שהם ממליצים לצרוך חלב עזים או חלב נאקות (נקבת הגמל). האמת היא, שבחלב הזה יש בדיוק אותם חלבונים ואותן חומצות אמינו כמו בחלב הפרה.

2. הסוכרים (הלקטוז): בחלב פרה יש סוג של דו-סוכר שנקרא לקטוז
הטענה: קיבת האדם רגישה לסוכר הזה ואינה מפרקת אותו.
האמת: טענה זו נכונה רק לגבי 3% מכלל האוכלוסייה. אותם אנשים יפתחו גזים, נפיחות בבטן, כאבי בטן ושלשולים ואיבוד של ויטמינים ומינרלים דרך מערכת העיכול עקב השלשולים המוגברים. ל-20% מהאוכלוסייה יש רגישות אבל לא אלרגיה. מסיבות שאינן ברורות, טוענים המקטרגים כאילו לכלל האוכלוסייה יש רגישות ללקטוז של החלב. מעבר לסוגי חלב אחרים מעולם החי לא מקל על הרגישים משום שהלקטוז קיים בכל סוגי החלב מהחי חוץ מאשר בסוגי ביו-יוגורט שונים ובגבינות צהובות, שם הומר הלקטוז לחומצה לקטית (חומצת חלב) שנותנת ליוגורט את טעמה החמוץ.

רוב הסוכרים הבעייתיים בחלב הם המוצרים השונים להם הוסיפו סוכר לבן כגון: פריגורטים למיניהם, משקאות שוקו ומוקה, מעדני השוקו והפירות שגם להם מוסיפים סוכר לבן על-אף מתיקות הפירות, גלידות השמנת וכו'. בדרך כלל – אלה הם הגורמים המשמינים שבחלב.

הקקאו מכיל חומצה אסקורבית שפוגעת בספיגת הסידן מהחלב | צילום: thinkstock

3. סידן: בחלב ובמוצרי החלב יש כמויות גדולות של סידן המספקות לנו שני-שלישים מהקצובה היומית בסידן
הטענה: הסידן לא נספג טוב מהחלב כמו ממאכלים אחרים.
האמת: הסידן ממקור חלבי נספג הכי טוב בשל השפעת הלקטוז (סוכר החלב) וויטמין D הנמצא בשומן של החלב. יש חברות שמוסיפות למוצריהן סידן וויטמין D. תוספים אלו נספגים מהחלב בצורה מיטבית וכל המרבה – הרי זה משובח. מומלץ להעדיף מוצרים מועשרים בסידן ובויטמין D.

שני מוצרי מזון פוגעים בספיגה של הסידן אך אינם מצויים במוצרי החלב: 1. מאכלים ומשקאות המכילים קקאו כמו שוקולד, מעדני שוקו, משקה שוקו עוגות קקאו וכו'. הקקאו מכיל חומצה אסקורבית שפוגעת בספיגת הסידן מהחלב ומוצריו כאשר אוכלים מאכלים המכילים את שני המרכיבים יחד. 2. משקאות הקולה למיניהם המכילים זרחן שמתחרה בסידן על אתרי הקשירה במערכת העיכול ומונע את הספיגה של הסידן ומשם לזרם הדם.

עוד כתבות בנושא: 
כל מה שלא ידעתם על ברזל, נחושת וספירת דם 
איך נדע אם אנחנו סובלים ממחסור בויטמין B12? 

4. ויטמין D: הסידן נספג בגופנו בנוכחות ויטמין D המצוי בשומן של החלב ובזכותו הוא נקלט טוב יותר בעצמות עד סביבות גיל 24. מעבר לגיל זה, יש צורך בהימצאות של סידן בכמות קבועה בתוך מערכת הדם לצורך הפעילות העצבית והפעלת השרירים בגוף. במידה ואדם איננו מקבל מספיק סידן במזון, יחד עם ויטמין D, "מושך" הגוף את הסידן מן העצמות אל תוך מערכת הדם ובכך עלול להיגרם בעתיד מצב של החלשות העצמות ומחלה הנקראת אוסטאופורוזיס או "חללת העצמות" בעברית.
הטענה: ויטמין D לא חסר לנו במזון ואנחנו מקבלים אותו בזכות אור השמש ולכן לא צריך לתסף אותו גם בחלב.
האמת: לפי קופות החולים, ל-85% מכלל האוכלוסייה הגרה בארצנו שטופת השמש חסר ויטמין D ברמה קלינית. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על תקינות שלד העצמות, השיניים ומערכת העצבים. אנחנו ממליצים על צריכת מוצרי חלב ניגרים המכילים 1.5%-3% שומן, גבינות לבנות רכות וקשות 3%-5% שומן וגבינות צהובות 5%-15% שומן. האבחון לגבי הרמה של ויטמין D בגוף מתבצעת בבדיקת דם ולא לפי כמות החשיפה לשמש. במידה ונמצא חוסר בוויטמין – יש להשלים את החסר בעזרת תוספי תזונה ובמקביל לצרוך מאכלי חלב מעושרים בסידן ובוויטמין D משום שמהם הזמינות לגוף היא גבוהה ביותר. אצל רצים שאינם מקפידים על צריכה מספקת של מוצרי חלב וויטמין D אפשר למצוא שכיחות של שברי מאמץ שעלולים להביא להשבתה מפעילות.

כשמדובר בויטמין D אי אפשר להסתמך רק על השמש | צילום: thinkstock

אבחון של שברי מאמץ בצילום רנטגן או בסריקה של צפיפות עצם הוא מעט בעייתי משום שבשתי השיטות הללו אין מבחינים בין פגיעה ישנה ולא כואבת בעצם לבין פגיעה חדשה המצריכה התייחסות רפואית או פיזיותרפית או תזונתית.
חשוב לציין, שריצה על משטחים קשים כמו אספלט ומדרכות בנוסף לריצה בחולות או בדרכי עפר או על מדשאות – תורמת מאד לצפיפות עצם גבוהה ובכך למניעת שברי מאמץ ופגיעות אחרות בעצמות.

5. חגים ומסורת: איכשהו נהפך חג השבועות שהוא חג מתן תורה וחג האסיף, לחג של מוצרי חלב. לא ידוע במסורת שהחג היה חג כזה למעט העובדה שבקיבוצים, כשנהגו לחגוג את טקס הבאת הביכורים, הביאו גם ביכורי הענפים השונים שכללו גם את הרפת ומצריה – גבינות ובשר. כל שנה, לפני חג שבועות, מופיעים אותם המאמרים שיוצאים נגד צריכת מוצרי חלב תחת המיתוסים חסרי ההוכחה המדעית ש"חלב פרה אינו מתאים לבני האדם אלא רק לעגלים", "האדם הוא החיה היחידה שממשיכה לשתות חלב לאחר שנגמלה", "מיליארד סינים לא טועים", "חלבון החלב הוא רעל" ועוד כל מיני אמירות חסרות כל שחר וכל ביסוס מדעי.

אז איך ניתן להסביר את העובדה שהענף החקלאי המתפתח ביותר כיום בסין הוא ענף הרפת והחלב – בהנחיית יועצים מומחים מישראל?

לסיכום, דעתי היתה ונשארה, שמוצרי החלב הם חלק מתזונת האדם המודרני ומתאימים לרוב (לא לכל) האוכלוסייה. יתרה מכך: בלעדיהם יקשה עלינו לצרוך סידן וויטמין D בכמות הנחוצה לגופנו.

יאיר קרני | אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
[email protected]