חדש | בקרוב אגיע רחוק – טור אישי והרפתקני של האולטרה מרתוניסט אלעד בנימין

הוא מתכנן אולטרה של 430 ק"מ מלונדון לפאריס לכבוד גיל 40. על הדם היזע והדמעות שהוא הולך לעבור, הוא הולך לספר לנו מדי שבוע בטור החדש שלו
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


הוא מתכנן אולטרה של 430 ק"מ מלונדון לפאריס לכבוד גיל 40. על הדם היזע והדמעות שהוא הולך לעבור, הוא הולך לספר לנו מדי שבוע בטור החדש שלו

מאת:אלעד בנימין


חששתי מאוד מכתיבת הבלוג הזה, והפוסט הראשון בכלל. הרעיון נולד כאמצעי תיעוד לשנה הקרובה, שנה עמוסה באימונים לקראת אירוע מעט הזוי שיתרחש באוקטובר 2014. החשש נבע מהעובדה שמהרגע שהטור מתפרסם, ומהרגע שאני מתחיל לכתוב ולתעד – נוצרת מחויבות פומבית מסוימת ולא ידעתי אם אני מוכן לזה. אם מישהו היה יכול להבטיח לי שהכל יצליח ויילך לפי התוכנית אז כמובן שלא היו לי בעיות.

אבל מה אם אכשל? מה עושים עם כל המילים שנכתבו? יש להן עדיין ערך? זה מעניין מישהו? בסוף, אחרי התלבטויות עם עצמי, ושיחה מעודדת עם דגנית (סגנית עורך שוונג) החלטתי לקפוץ למים, תרתי משמע (תיכף תבינו).

אספר קצת על עצמי בהזדמנויות הבאות. בינתיים רק אומר שאני עוסק בפעילות גופנית כתחביב משמעותי די הרבה זמן, ואני אוהב למצוא ולהמציא לעצמי אתגרים חדשים בתחום. היתה לי הזכות והעונג להתחרות בערבות פטגוניה, בהרי ניו זילנד, בסהרה, באלפים, בדרום אפריקה, בעמק המוות ובעשרות מקומות נוספים, במסגרת תחרויות ריצה, אולטרה, טריאתלון, איירונמן או אירועי אקסטרים אחרים.



אז על מה ולמה נולד הטור הזה?

בקרב ספורטאים חובבים פלוס, ריצת מרתון היתה פעם משהו להתפאר בו. היום יש יותר מדבקות 42.2 ממדבקות "נ..נח…נחמ…נחמן מאומן". האיירונמן היה הבא בתור, והיום כבר נגמר הדיו לזה שעושה את הקעקועים על הרגליים של המסיימים. אז הגיעו ריצות האולטרה, אבל גם אותן כובשים הישראלים בשיטתיות. בחיפוש אחר הריגוש הבא, החלו לצוץ כל מיני תחרויות ואירועי ספורט אחרים – מדהימים, הזויים, טיפשיים ומטורפים. שם התואר משתנה בהתאם למתבונן ולסוג האירוע. 
 
   אלעד בתחרות ווסטרן סטייט צילום: Keith Facchino

אבחנה שהיתה לי לאחרונה היא, שבדרך כלל מלווים אירועים כאלו בציון ארבעים שנות קיום לגבר כזה או אחר – אם כי גם הנשים החלו לחטוא. בקיץ 2014 אהיה בן 40.

אחרי מגוון תחרויות לאורך השנים, חיפשתי גם אני אירוע "חגיגה". והפלא ופלא – מצאתי! תחרות מדהימה, הזויה, טיפשית ומטורפת (כבר שמעתי את כל שמות התואר). להגנתי אומר שלא באמת חיכיתי לגיל 40. הקדמתי תרופה למכה ואני מתחרה במרוצים ובאירועי סיבולת קשים כבר 15 שנים… כך שהדפיקות אצלי מושרשת, והיא לא תוצאה של משבר גילאים כזה או אחר.

430 ק"מ לא הולכים ברגל…
האירוע שאליו אני מתאמן ועליו אכתוב בטור האישי כאן בשוונג נקרא בתרגום חופשי "משער לשער", או "Arch to Arc".

כך נראה התסריט של המרוץ שאני מתכנן לעצמי:

● מתחילים בשער השיש בלונדון – Marble Arch, ורצים 140 קילומטרים מזרחה עד לעיירת החוף דובר.

● מחליפים לבגד ים, וחוצים את תעלת לה-מאנש בשחייה, מרחק של 36 קילומטרים ביום טוב, אם הזרם לא סוחף יותר מדי. מסיימים בעיירה הצרפתית קאלאיי.

● עולים על אופניים ורוכבים 290 קילומטרים דרום מזרחה לשער הניצחון בפריז – Arc de Triomphe.

נראה לי שזה עונה על הקריטריונים…



כשמכניסים את המסלול למפות של גוגל מקבלים מסלול של 430 ק"מ, שלפי לארי וסרגיי אמור לקחת לי 81 שעות ברגל. את התעלה הם ממליצים לחצות בסירה.
הראשון שצלח את ההרפתקאה הזו היה ספורטאי אנגלי בשם אדגר אט ב-2001. מאז ניסו כ-100 ספורטאים את האתגר, אך עד היום רק 13 הצליחו לסיים ולהגיע לשער הניצחון


 
 
      
430 ק"מ בהם ארוץ, אשחה וארכוב על אופניים

כל מתחרה מתמודד לבד, מול השעון, ולא נגד ספורטאים אחרים. הזמן המהיר ביותר שייך למארק בייליס, שסיים את המסלול ב-73:39 שעות בספטמבר 2012. המרוץ הזה נמצא אצלי על הכוונת כבר מספר שנים, אבל אף פעם לא היה לי האומץ להירשם. כל שנה קראתי את הדיווחים של אנשים שנכשלו וראיתי עד כמה קשה צליחת התעלה, גם לשחיינים מיומנים עם עשרות שנות אימון.

המרחק והקור, חוסר היכולת לעצור ולנוח, הזרמים החזקים, הצורך להיות בעל אחוזי שומן גבוהים יחסית – הכל היה מאיים. תוסיפו על כך אולטרה ריצה בהתחלה ואולטרה אופניים בסוף ומקבלים אירוע מפחיד בכל קנה מידה. עוד גורם שדחק בי לחשוב פעם שלישית ורביעית היה אשתי. במשך שנים היא רק תומכת ומפרגנת לשטויות שלי. את האירוע הזה קשה היה לה להבין. הוא נשמע לה מלא סיזיפיות וסבל – גם האירוע עצמו וגם האימונים והמאמץ לקראתו.

למרות הכל, ואחרי שהתבשלתי עם הנושא עשרות פעמים, החלטתי לנסות. חוץ מקצת כסף ואגו אין לי מה להפסיד – נכון? בפברואר 2013 נרשמתי, ואני משובץ לצליחה ב-1 לאוקטובר 2014. כמה ימים לפני, אקבל אישור סופי מקפטן הספינה על תנאי הים, וכך אדע כמה זמן אחורה לקחת ומתי לזנק מלונדון.

בחודשים שאחרי ההרשמה ישבתי, חשבתי, קראתי והתייעצתי עם מגוון אנשים יקרים שעזרו לי לגבש מסגרת אימונים כללית, שאותה התחלתי לא מזמן. בטורים הבאים ארחיב על התוכנית ויעדיה, וגם אספר עוד על התחרות ועל האתגרים שהיא מציגה. במהלך השנה הקרובה אנסה להעביר מחוויות האימונים וההכנות לתחרות, ולשתף אתכם במסע.

עד אז, אימונים מוצלחים לכולם,


20.11.2013


    אלעד בנימין
  רודף הרפתקאות סדרתי




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם יודעים מי זה מייקל פלפס, אבל לאט לאט גם אנשים שלא יודעים כלום על שחייה מזהים את שאר השמות", ג'ורדן קרוקס, שיאן העולם הטרי ב-50 חופשי בבריכות קצרות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג