דרמה גדולה התחוללה אתמול (א') במרתון ניו יורק 2010, חגי אשלגי מסכם "כשעה לאחר סיום מרוץ הגברים כינס היילה גברסילאסי מסיבת
עיתונאים מאולתרת, ועם דמעות בעיניו הודיע על פרישתו הסופית מריצה תחרותית."

מאת:חגי אשלגי

הטבע לימד אותנו את אכזריות חוקי הברזל של החלפת המשמרות בסוואנה האפריקאית. אבל מעולם לא חשבנו שנראה חוקים אלו מיושמים בנחרצות כה דרמטית ואכזרית על ידי בני אדם בריצת מרתון ברחובות ניו-יורק.

עמנואל מוטאי

פרק ראשון – הירידה מגשר קווינסבורו
לאחר התחלה איטית, תוצאת מחצית של 1:05 שעות, ובחלוף 25 ק"מ של ריצה, הגיעה דבוקה גדולה של מובילי מרוץ מרתון ניו-יורק לגברים לגשר קווינסבורו (Queensboro bridge). בנקודה זו, בתחנת שתייה שהיתה עד היום חסרת חשיבות (ותהא מעתה ועד עולם ידועה לשמצה), האריה היילה גברסילאסי, מגדולי הרצים בהיסטוריה האנושית, הפסיק לרוץ. לא חלפה דקה, ועם הירידה מהגשר, החלה השתוללות פרועה של הטוענים לכתר לאורך השדרה הראשונה. עמנואל מוטאי מקניה, במחזה של אומץ לב נדיר וכישרון מתפוצץ, קיים את אשר הבטיח מראש שיעשה, וניפץ בהתקפות חוזרות ונשנות את דבוקת ההובלה לעשרות רסיסים. למרוץ הגברים נחזור בהמשך.

פרק שני – בינתיים, בצד אחר של העיר
שתי טירוניות, חדשות לריצת המרתון, שאליין פלנגאן (Shalane Flanagan) האמריקאית, ומארי קייטני (Mary Keitany) מקניה החליטו לנצל את העובדה שדבוקת ההובלה של הנשים רצה את מחציתו הראשונה של המרתון בקצב אימון. בחלוף 30 ק"מ החלו השתיים להשתלט על קדמת דבוקת המובילות ולדחוף קדימה. המהירות עברה מקצב של 5:48 דקות למייל, לספרינט ממושך בקצב מסחרר של 4:48 למייל. שלוש בלבד שרדו את ההאצה – פלנגאן, קייטני ומנצחת מרתון לוס אנג'לס מהשנה – הקנייתית עדנה קיפלגאט (Edna Kiplagat). בחלוף מספר קילומטרים נוספים הגיעו השלוש לעליות ומורדות הסנטרל פארק – בואך קו הסיום. למרות היום הקר, המאמץ והזיעה כבר ניכרו היטב על פניהן של הטירוניות פלנגאן וקייטני. לפלנגאן עוד היתה קודם לכן התעוזה לדלג על תדלוק נוזלים בכמה מתחנות השתיה בדרך.

באחד משיפועי העלייה בסנטרל פארק, לחצו קיפלגאט וקייטני פעם נוספת על הגז, ופלנגאן התפוגגה לרקע האחורי כהרף עין. אמנם לאחור – אך לא רחוקה מדי. עתה נותרו שתי קנייתיות בדהרה לקו הסיום. ברגע האמת נראה היה שקיפלגאט, גדולה וחזקה יותר, נפטרת פתאום בקלות מקייטני. האצה אחת או שתיים ולקייטני נגמר האוויר. עד כדי כך נסחטה קייטני בקרב על הניצחון, עד שגם פלנגאן הצליחה לעקוף אותה לפני הסיום. וכך זה נגמר – קיפלגאט ראשונה ב-2:28:20; פלנגאן שנייה ב-2:28:40 וקייטני שלישית ב-2:29:01.

ספק אם פלנגאן, שהחלה בשנה שעברה להתאמן תחת ג'רי שומכר בפרויקט אורגון של נייקי, והפכה לרכיב מרכזי בהחייאת חזון רץ המרחקים האמריקאי, יכולה היתה לחלום על בכורת מרתון מוצלחת יותר. לאחר המרוץ אמרה פלנגאן – "זה נקבע לפי מי שהיה לו יותר רגליים ולב לקראת הסיום. לי היה קצת יותר לב מאשר רגליים. אני מאד מרוצה."

פרק שלישי – עמנואל מוטאי נכון להמית נפשו עם פלישתים
הזוכה בפרס "לב הארי" (שמסוגו ניתן למעשי גבורה בטור דה פראנס) הוא עמנואל מוטאי מקניה. מוטאי הגיע שני במרתון לונדון השנה ושני באליפות העולם במרתון אשתקד. השנה הוא הבטיח לא לשמור כוחות, ולאתגר את גברסילאסי בהתקפות של קצב. מוטאי קיים את דברתו ללא כחל וסרק, למרות שגברסילאסי פרש. בשדרה הראשונה, לאחר 25 ק"מ, ובנקודה הצפויה ביותר להגברת קצב במרתון ניו-יורק, לימד מוטאי את צמרת הריצה העולמית התקפה מהי. הוא הרים ברכיים והחל פשוט לטוס. המייל ה-17 טס ב-4:28 דקות (קצב 2:46 לק"מ). מוטאי המשיך לתקוף. המייל ה-18 וה-19 חלפו בקצב 4:32 ו—4:33 בהתאמה (קצב של בערך 14:02 דקות ל-5 ק"מ בין 25 ל-30 ק"מ). הדבוקה התפוררה כאבק תחת מקבת רגליו. ברור היה שמוטאי מהמר על כל הקופה.

בק"מ ה-25 התקרב טירון המרתון גברה גברמאריאם האתיופי (אלוף העולם בריצות שדה מ-2009) למנצח דאשתקד מב קפליזגי, ושאל אותו מה עושים. קפליזגי יעץ לו להיות סבלני. כמה דקות אחר כך, רק גברמאריאם ושניים נוספים הצליחו לאזור כוחות להצטרף למוטאי השועט – איברהים בורמדנה המרוקאי (חמישי בניו-יורק ב-2008 ו-2009) וג'יימס קוואמבאי הקנייתי (רץ המרתון השלישי המהיר בהיסטוריה). בחזרה מהברונקס למנהטן דרך הארלם (באזור הק"מ ה-34), השילו מוטאי וגברמאריאם את יריביהם האחרונים ונותרו שניהם לבדם. לנוכח הקצב האיטי יחסית של החצי הראשון, ברור היה שיהיה "נגטיב ספליט" – חצי שני מהיר מהראשון.

באזור הק"מ ה-38 לחץ גברמאריאם באחד מהשיפועים מעלה בסנטרל פארק. מוטאי החל לגמגם. בהעדר מכתיבי קצב, מוטאי הימר והפך עצמו באומץ לארנבת אנושית החל מהקילומטר ה-25. אלמלא גברמאריאם, ההימור של מוטאי היה מזכה אותו במקום ראשון. אבל גברמאריאם לא נשבר. ההאצה שלו ב-2 הק"מ האחרונים השלימה מחצית שנייה נדירה במרתון ניו יורק, עם 1:02:54. את המייל ה-26 רץ גברמאריאם בקצב 4:37 ולא הותיר סיכוי לאיש. גברמאריאם סיים עונה מוזהבת בסבב מרוצי הכביש בארה"ב, בניצחון בלתי נשכח במרתון הבכורה שלו בניו-יורק, אחרי ניצחונות במרוצי כביש אמריקאיים קלאסיים כמו פיצ'טרי, ביץ' טו ביקון, ופאלמות'.

מוטאי הגיע שוב שני, אבל לעולם זכה בכבוד של הדבוקה כולה. קוסגיי מקניה שלישי. קוומבאי התעייף וצנח לחמישי, ואילו האמריקאים קפליזגי וריצנהיין הגיעו במקומות 6 ו-8 בהתאמה.

פרישת מלך האריות
אבל הדרמה שהתגוללה במרוץ עצמו היתה קדימון לדרמה הגדולה שעתידה היתה עוד להתרחש. כשעה לאחר סיום מרוץ הגברים כינס היילה גברסילאסי מסיבת עיתונאים מאולתרת, ועם דמעות בעיניו הודיע על פרישתו הסופית מריצה תחרותית.

גברסילאסי אמר שאינו מעוניין להשמיע עוד תלונות על כאבים ופציעות. שיאן העולם העדיף לפרוש מאשר לספר או להסביר עוד פעם אחת על פציעה או פרישה לפני סופו של מרוץ. באינסטינקט של מלך אריות בסוואנה, גברסילאסי חתך מהדבוקה באבחה חדה אחת, כשהבין שאין ביכולתו לדלוק אחרי הכפירים הצעירים שפעם זינבו אחריו. היילה גברסילאסי ירד בצליעה מבמת הריצה בפעם האחרונה.

ואולי רמז לבאות אפשר היה לחוש במסיבת העיתונאים שהתקיימה בשבוע שעבר בניו-יורק, בה ישבו גברסילאסי וחברו-יריבו הוותיק פול טרגאט (הרץ הקנייתי האגדי בן ה-41 שפרש בעצמו לפני כשנתיים) והעלו זיכרונות מלאי חיבה והערכה הדדית. דומה היה שגברסילאסי מרגיש נוח הרבה יותר בחברת ידידו טרגאט, מאשר הרגיש אתמול על כבישי ניו-יורק, ביום ראשון הראשון של נובמבר 2010. על שני אלו עוד יסופר בעתיד.