לפני כעשרים שנה, כשעוד הייתי רוכב וטריאתלט יחסית מתחיל, עברתי לגור במלבורן אוסטרליה. עד המעבר רכבתי בשטח ובכביש והתאמנתי אך ורק בחוץ. אני זוכר ששמעתי על אביזר שנקרא טריינר, אבל מעולם לא התנסיתי בו בעצמי. למה לרכוב בבית אם בישראל אפשר כנראה לרכוב בחוץ לפחות 340-330 ימים בשנה מבחינת מזג האוויר. ידעתי שיש רוכבים וטריאתלטים שמתאמנים על הטריינר ובעיקר שמעתי על קבוצת חוף כרמל-מגידו המיתולוגית שהתאמנה בהדרכתו של יאיר בן עמי בזמנו. אימוני טריינר עם או בלי ריצה מיד בסיום הרכיבה.
ואז עברתי לגור במלבורן לכמה שנים. גן עדן לרוכבי אופניים. אמנם מזג האוויר פחות טוב מאשר בישראל, אבל מבחינת תשתיות ותרבות, במלבורן אתה יכול לרכוב בכיף בכל יום ובכל שעה. לאט לאט הכרתי אנשים מהתחום, ובעיקר טריאתלטים, והם חשפו אותי לראשונה לכל נושא אימוני האינדור על הטריינר. בלי קשר למזג האוויר ולבטיחות ברכיבה בחוץ. אני זוכר שהם הסבירו לי שיותר מדויק ויותר איכותי לעשות אימונים מסוימים על הטריינר מאשר בחוץ. החל מאימוני רגל רגל, דרך אימוני קאדנס, ועד אימוני צח"מ או ספרינטים בעצימות מירבית.
הטריינר הוא סוג של "מעבדה" שבה יש לך שליטה כמעט מלאה על המשתנים. אין תנועת כלי רכב, אין רמזורים, אין גשם, רוח או שרב. קל מאוד לדייק בפרמטרים הרלוונטיים של קאדנס, הספק, דופק, וזמנים. הטריינר נמצא בבית או בסטודיו ייעודי, ולכן אפשר להתאמן עליו בכל יום ובכל שעה ביום, בלי קשר למזג האוויר או תנאי התאורה בחוץ.
מעבדה ביתית של רכיבה | צילום: Shutterstock
חסרונות פוטנציאליים של הטריינר ואימוני אינדור
לפני שאמשיך להלל את הטריינר ואימוני האינדור, אתחיל דווקא מהחסרונות לדעתי. לאימוני רכיבה על הטריינר יש מספר חסרונות עיקריים בראייה שלי. החיסרון הראשון הוא העובדה שאתה לא עובד על מיומנות הרכיבה שלך מבחינה טכנית, החל מתפעול אופטימלי של האופניים, כמו למשל העברות הילוכים יעילות, בלימות, וכדומה, ועד פניות מהירות וירידות.
למעשה, הרבה רוכבים וטריאתלטים שמבלים את מרבית זמנם על הטריינר וכמעט ולא רוכבים בחוץ, נתקעים או אפילו הולכים אחורה מבחינה יכולת רכיבה. הבעיה הינה שאם אתה רוכב או טריאתלט תחרותי והתחרות החשובה שלך נערכת בחוץ, אתה עלול להתקשות ולהיות בחיסרון אל מול המתחרים שלך, במיוחד אם מסלול התחרות טכני יחסית או שהתנאים רעים. אם הפעם הראשונה שאתה מתמודד עם רוח, גשם, או אפילו שרב ברכיבה מתרחשת רק בתחרות עצמה יש מצב שתתקשה פיזיולוגית, טכנית, ומנטלית.
מבחינה ביומכאנית הטריינר הוא סוג של "מערכת סגורה". אתה מחובר לאופניים ברגליים, בידיים, ובאוכף-טוסיק. לכאורה זה לא שונה מרכיבה בחוץ, אבל ברכיבה בחוץ בגלל התנועתיות חלק מהאנרגיה "משתחררת" ולא מועברת ישירות לפדלים. בעוד שעל הטריינר התנוחה המקובעת מונעת את זה. היתרון של זה הוא הסטרס הגבוה שזה מייצר על הגוף ובמיוחד הרגליים, אבל במידה מסויימת זה גם החיסרון. סטרס גבוה על המפרקים למשל – עבור רוכבי אופניים זה לא אמור להיות עניין גדול, אבל עבור טריאתלטים, שלפעמים רצים יום אחרי רכיבה קשה על הטריינר, או אפילו באותו היום, זה כן משהו שצריך לזכור ולקחת בחשבון. חלק מפציעות הריצה של טריאתלטים מקורן בכלל ברכיבה, ויותר ספציפית בסטרס שהרגליים היו בו עוד לפני הצעד הראשון בריצה.
חשוב להתמיד גם באימונים בחוץ, ולא רק על הטריינר | צילום: טלי שיינברג, ZONE3
אמצעי מעטפת לאימוני טריינר
לפני מספר שנים יצרני הטריינרים השונים החלו לפתח "במות" או "תושבות" כאלו ואחרות שמסייעות לייצר תנועתיות מסויימת בזמן הרכיבה והיא אמורה לדמות לפחות במידה מסוימת רכיבה בחוץ. עבור מי שמבלה שעות רבות על הטריינר, אין ספק שזה אמצעי טוב שיכול לסייע למנוע את הלחצים שנוצרים בישיבה מקובעת לאורך שעות. חלק מהיצרנים מציעים גם סוג של תושבת המייצרת זווית המדמה רכיבה בעליה, ויש אפילו מאווררים חכמים שעוצמתם מושפעת מעצימות הרכיבה.
תוכנות לאימוני אינדור
במהלך שני העשורים האחרונים פותחו והוחדרו לא מעט תוכנות לאימוני טריינר. הרעיון המקורי בתוכנות הראשונות היה למקסם את יעילות האימון על הטריינר ולסייע לך לבצע אותו בצורה מדויקת ומלוטשת יותר. התוכנה מאפשרת לך לבנות ולהכניס אימונים, ולייצר לעצמך ספריה שתוכל להשתמש בה ולחלוק עם אחרים. היא מסדרת לך את האימון עם גרפים של הספק, קאדנס, ועוד פרמטים כרצונך. במקביל, מפתחי התוכנות החלו להציע פלטפורמות אימונים מובנים שאתה כמנוי יכול להשתמש בהם וכך להתאמן. בשלב מסוים, התפתחו תוכנות הווידאו שמאפשרות לך לרכוב לכאורה במסלולים אמיתיים ולהרגיש כאילו אתה רוכב על המסלול עצמו. ואז הגיעה התוכנה ששינתה כנראה את הכל – הזוויפט. תוכנה וירטואלית עם מסלולים, רכיבות מאורגנות, ניקוד ודרוג מצטבר, מרוצים, ועוד.
צילום: פרטי
הקורונה והשפעתה
ואם כל זה לא הספיק, אז הגעת הקורונה באביב 2020 הקפיצה את כל עולם רכיבת האינדור שלושים צעדים קדימה בתוך מספר שבועות. אין דבר יותר טוב מסגר כמעט עולמי, כדי לשפר את המכירות והמנויים. הרבה רוכבים וטריאתלטים נאלצו לרכוב אך ורק בפנים, וגם גדולי המתנגדים והשונאים של האינדור נאלצו להודות שיש בזה משהו, מבחינת האפקטיביות, אבל גם מבחינת הכיף. מי יכול היה לדמיין רוכבי פרו טור אירופאיים יושבים בדירה שלהם באנדורה בגובה 2,000 מטר ומתאמנים על הטריינר במקום לרכוב בחוץ? מי יכול היה לדמיין אותם מתחרים בתחרות וירטואלית ומתייחסים אליה כמעט ברצינות כמו לכל תחרות אחרת?
השפעות על עולם הרכיבה והטריאתלון
קשה לי להעיד מה השינוי הזה עשה לעולם הרכיבה המקצוענית, ואולי זה גם קצת מוקדם מדי בכדי לקבוע. אבל אין ספק שבטריאתלון המקצועני, העברת המשקל לטובת אימוני רכיבה אינדור כנראה אחראית לחלק מהשיפור שאנחנו רואים בהספקים ובספליטים הסופר מהירים שנקבעים לאחרונה. מספרים שלא היינו רואים לפני השינוי שהתרחש. מצד שני, לא מעט ספורטאים מודים שהמעבר לאינדור פגע ביכולת הרכיבה שלהם ברמה הטכנית. זה אולי לא מאוד קריטי לאנשי המרחקים הארוכים, כיוון שמרבית המסלולים בתחרויות אינם טכניים יחסית, אבל עבור טריאתלט אולימפי זאת עלולה להיות בעיה של ממש, כיוון שרבים מהמסלולים בתחרויות הקצרות עם הדרפטינג הם סופר טכניים.
סיכום
לסיכום הדברים נחזור להתחלה, אני אישית חסיד גדול של אימוני טריינר, ולא במקרה אני מבצע אותם בעצמי כבר כמעט שני עשורים. אני מאמין שזה כלי אפקטיבי ויעיל מאוד לשיפור יכולות פיזיולוגיות ברכיבה. זה זמין 24/7, זה בטיחותי, ובעיני זה גם סוג של כיף. עם כל הקידמה, התוכנות, והשכלולים, המהות בעיני לא השתנתה והיא עדיין לשבת על האופניים ולסובב את הרגליים בהספק מסויים, בקאדנס מסויים, בתנוחה מסויימת. זה העיקר וזאת המטרה. כל השאר מסביב זה נהדר, אבל זה פחות העיקר.
