מאז מארס 2020, מוכיח הממסד במדינת ישראל שאין קשר בינו לבין הבנת ספורט, הבנת תרבות ספורט, והבנת יתרונותיהם. רוב הקוראים כאן אמנם נתקל בכתיבתי דווקא על העילית התחרותית, בענפים ששוונג נוהגת לסקר. אבל בימים אלו, כאשר ענפי ספורט שלמים מושבתים בישראל מפעילות, קשה לעסוק בעילית בלבד. כל מי שמבין רבע דבר בספורט, יודע שהעילית התחרותית היא בקושי אחוז מכלל העיסוק הספורטיבי. כשהפירמידה כולה מושבתת מאונס וכפייה, עיסוק בדובדבן העילית לבדו, מרגיש כמותרות.
עוד מאמרים על הקורונה
עודף משקל עלול להגדיל את הסיכון לחלות בקורונה
7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה
מה צריך לדעת על קורונה ופעילות ספורטיבית?
כל מי שמבין רבע דבר בספורט, מבין את המשמעות של ספורט כדרך חיים ולא רק כיעד רגעי מתחלף; כל מי שמבין רבע דבר בספורט כדרך חיים, מבין את הקשר בין ספורט לבריאות פיזית; כל מי שמבין רבע דבר בספורט מבין את המשפט הלטיני הנושן: "נפש בריאה בגוף בריא" (Mens sana in corpore sano); כל מי שמבין רבע דבר בספורט מבין את הערכים שחינוך ספורטיבי ראוי מנחיל לדיראון; כל מי שמבין רבע דבר בספורט מבין את המלים "תרבות ספורט"; כל מי שמבין רבע דבר בספורט, מבין שהספורט הוא קודם לפני הכל, גורם שמחסן ומחזק אנשים – פיזית, נפשית וחיסונית – מפני מחלות כמו קורונה.
למרבה הצער, המציאות מלמדת פעם אחר פעם, שהממסד הבריאותי והפוליטי במדינת ישראל, פשוט לא מבין מהו ספורט. ההפסקה בכפייה ובאונס של האימונים ושל הספורטאים (למעט אלו שמייצגים ברמה הבינלאומית; ולמעט הספורט היחידני) בכל הענפים באשר הם, משקפת לעומק את חוסר ההבנה הזה. מילא בסגר הראשון, כשעוד לא הבינו מהי קורונה. אבל בסגר השני?
מה, הם עוד לא הבינו שספורט שמתקיים בחוץ (על אופניים, בבריכות פתוחות, במסלולי אצטדיון, בריצות שטח וכביש, במגרשי כדורגל, במגרשי כדורסל פתוחים, בשחייה ימית) לא מייצר סיכון עודף להידבקות בקורונה? מה, הם עוד לא הבינו שאין ממצאי הידבקות כאלו?
הם לא מבינים שהשבתה מאונס למשך חודש של ספורטאים בגילאים הצעירים והנוער, מזיקה פיזית, נפשית ומחלישה חיסונית? הם לא מבינים שספורטאים שמתאמנים בקבוצות באוויר הפתוח לא באמת נדבקים במהלך האימון? הם לא מבינים שהשבתה של שלושה שבועות בתקופת בסיס עלולה לגרום למחיקה אפשרית של שנה שלמה? הם עוד לא הבינו את ההבדל בין עשיית ספורט לבין עידוד מהיציעים?
הם בעיקר לא מבינים שיתרונות הספורט בכלל, ובהקשר של קורונה בפרט – עולים לאין שיעור על כל חסרון אפשרי.
הנה דוגמה מהחיים – שחיין ותיק (בן קרוב ל-60) בקבוצת המאסטרס בה אני שוחה, נדבק בקורונה. הוא נמצא חיובי (לפני למעלה מחודשיים) בבדיקה שהתקיימה ביום שלישי בשבוע. לילה קודם, ביום שני בלילה, הוא השתתף באימון עם כמה שחיינים נוספים יחד במסלול. כך עשה גם ביום השבת שקדם. וראו זה פלא – למרות שכל מי ששחה לצדו היה ותיק/ה בעל/ת פוטנציאל הידבקות, אף אחד לא נדבק. אפילו לא אחד. הוא עצמו, התגבר על הווירוס תוך כשבועיים וכבר מזמן חזר לשחות. דוגמאות הפוכות, להדבקה במהלך אימון באוויר הפתוח, כמעט שאינן קיימות (אם בכלל).
במדינת ישראל, אנשים שלובשים בגדים ארוכים שמונעים חשיפה לשמש (גורמים למחסור בוויטמין D) ולא עוסקים בספורט, חופשיים דה פקטו להתקהל בחללים סגורים (וגם במקומות פתוחים) כאוות נפשם, וגם עושים זאת בפועל. מאידך, מבוגרים ובני נוער שספורט באוויר הפתוח הוא דרך חייהם, מנועים מפעילות.
אני קורא מכאן למשרד הספורט, למשרד הבריאות, ובראש ובראשונה לכל ראשי הרשויות ה"ירוקות" – קטעו כבר את שרשרת ההדבקה של האיוולת וחוסר ההבנה בעניין עשיית ספורט. זה באחריותכם הישירה והאישית בכל המובנים – מקצועית, ציבורית, ספורטיבית, וכן – גם בריאותית.
שחררו את אימוני הספורט באוויר הפתוח ויפה שעה אחת קודם! תנו לספורטאים לחזור להתאמן ולהתחזק. לטעון את הסוללות הביולוגיות שלהם באוויר נקי, בשמש, ברזרבות של כושר ופעילות, בבריאות פיזית ובריאות נפשית. מהר מאד ניווכח כולנו ממה שמוכח במחקרים מהעולם כולו – שהסוללות הטעונות הללו, יהיו האמצעים המוצלחים והיעילים מכולם, להדיפת הקורונה מהעוסקים בספורט בחורף הקרב ובא.