עישון ללא ספק, משפיע באופן מהותי לשלילה על מצב בריאותי, לרבות על תפקודי הנשימה, מחלות מסוגים שונים (לרבות: סרטן מסוגים שונים), מחלות של חלל הפה, אסתטיקה גופנית, מחלות בדרכי הנשימה כגון: : ברונכיטיס, אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית ואמפיזמה (נפחת הריאות) ועוד. בנוסף, יש לעישון השפעה שלילית כגון: פגיעה ביכולת הגופנית (כושר גופני), פגיעה בזרע ובפוריות הגבר, אין־אונות, פגיעה בעור הפנים: החשת ההופעה של קמטים, הופעת צבע עור אפרורי, הזדקנות מוקדמת של העור, תופעות אלרגיות בדרכי הנשימה ובעיניים, מוות פתאומי, מוות בעריסה) של ילדי מעשנים). מתוך ויקיפדיה
תמותה: מידי שנה מתים בישראל כ-800 בני אדם כתוצאה מעישון כפוי/פסיבי. ברם, הבעיה אצל מעשנים הנה לא רק הפגיעה בעצמם אלא בסובבים אותם. אזי, מדובר על עישון פסיבי שפוגע באלה שסובבים את המעשנים. ממחקרים עולה שלא חייבים להיות קרובים במיוחד למעשנים וגם במרחק של מספר מטרים מהמעשן ניתן להיפגע מכך.
לא רק, עצוב ממש להבחין בהורים שמעשנים ליד תינוקות קטנים וילדים בגילאים שונים (שלהם ואחרים) בגן שעשועים, בעת טיול בעגלה בחוץ, בבית ובכל מקום. נציין גם, שההשפעה השלילית של העישון הפסיבי הנה גדולה משמעותית כאשר מדובר על עישון במקום סגור לעומת מקום פתוח. ברם, עישון פסיבי מסוכן במיוחד לתינוקות ולילדים, כיוון שדרכי הנשימה שלהם צרות יותר ומערכות החיסון שלהם אינן מפותחות מספיק לעומת מבוגרים. דרכי הנשימה הצרות גורמות להם לנשום מהר יותר, ולכן הם עלולים לשאוף משמעותית יותר כימיקלים מזיקים מעשן הסיגריה מאשר מבוגר. בנוסף, חשיפה לעישון פסיבי מעלה הסיכוי לבעיות התנהגות מסוגים שונים ואף – קשיי למידה שונים, אסתמה, דלקת סמפונות (ברונכיטיס),סרטני ילדות (כגון: לוקמיה), דלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות, זיהומים באוזניים, פגיעה בחוש הריח, דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, דלקת שקדים/לוע ועוד. ברם, ממחקרים מסוימים עולה שישנה גם פגיעה אפשרית במוח של הילד שהנו רגיש יותר לעומת המוח של המבוגר.
ממחקרים מסוימים עולה שישנה גם פגיעה אפשרית במוח של הילד | צילום: shutterstock
אך אלה רק הדברים הברורים והסכנות הידועות, אבל מסתבר כי חשיפה לעישון פסיבי מגבירה את בעיות ההתנהגות וקשיי למידה עד אפילו בעיות התפתחות מוחיות.
ההגנה הכי טובה במקרים אלו היא חוסר חשיפה ומבוגרים שלא יעשנו כלל ליד ילדים ובד בבד, כמובן – חינוך
– ילדים להורים מעשנים, נמצאים בסיכון גדול יותר להפוך למעשנים בעצמם, בהשוואה לילדים להורים שאינם מעשנים. למעשה נראה כי 40% מהילדים שנחשפים בבית לעישון, יתנסו בעישון בעצמם. עוד נמצא, כי הורים מעשנים מדווחים על כך שהם מאבדים את הסבלנות ומרגישים קוצר רוח במחיצת הילדים שלהם, ככול שמתקרב "זמן הסיגריה" שלהם. אמנם ישנה אמונה רווחת לפיה העישון הוא הרגל מרגיע, אך האמת היא שאנשים מעשנים באופן גורף נוטים להיות עצבניים יותר, לסבול מחוסר סיפוק תמידי ותחושה של ריקנות וכן נוטים להיות בעלי יכולת ריכוז נמוכה יותר. בפירוש לא חומרי הגלם שמהם אפשר לבסס הורות טובה וקשובה.
המלצות להורים המעשנים שלהם ילדים בגילאים שונים:
הפסקת העישון של ההורים – ללא ספק הפעולה החשובה ביותר שניתן לעשות.
לוודא שאף אחד מבני המשפחה וחברים לא מעשן ליד הילד.
לא לעשן במכונית שמסיעה ילדים. אגב, פתיחת חלון במכונית לא מספיקה על מנת לעצור נזקי העישון.
להימנע מעישון בזמן הריון שמעלה משמעותית סיכון למוות בעריסה.
איוורור הבית או מקומות אחרים ככל ניתן מעשן הסיגריות – חשוב שייעשה על בסיס קבוע וכך ייתכן להפחית חומרת העישון הפסיבי של הנוכחים במקום הסגור.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) . עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה.
מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי.
מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים, ויחד עם פרופסור דרור שגיא, הוציא לאור את הספר : "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה ואת הספר:" ילדים בריאים כדרך חיים" – המיועד להורי ילדים הסובלים מעודף משקל.
מורן נחמני – MPH;MPE;EP-C(ACSM)
פיזיולוג מאמץ ורכז ומרצה בכיר בהכשרת מדרכי כושר במכון וינגייט.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. דוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה.
