חגי אשלגי השתתף בשלשה בישראמן הצפון 113. מבחינתו, זה חלום שהתגשם
מאת:חגי אשלגי
חלום ישראמן 113 ברמת הגולן התגנב לראשם של רבים. שחייה בכנרת, טיפוס במעלה גמלא, ריצה לאורך חופי האגם – כל אלו פרנסו חלומות של טריאתלטים למעלה מעשור שנים. מאז הטריאתלון האולימפי הראשון שלי בצמח אי שם באמצע שנות ה-90', ובשנים אחר כך, עם רכיבות חג הפסח המסורתיות ברמת הגולן, חלום הטריאתלון ברמת הגולן קינן.
בישראמן, כשדיברנו על כך, התברר שהחלום היה משותף לרבים, אבל אף אחד לא עשה את זה. והנה זה בא – ברור היה שהמסלול יכלול את מעלה גמלא ברכיבה. מסלול השחייה – מה לא ברור? והריצה לאורך שפת הכנרת. תוואי תחרות שהאישיות של הישראמן ומשתתפיו המיוחדים, תפורה עליו.
משהו ברוח הישראמן הזאת מזמין אליו את מי שרוצה לגעת בקצה העליון. אל המקום שאליו התירוצים לא מגיעים. אל המקום שבו הספורטאי קודם כל עושה, ורק אחר כך מדבר.
זו הרוח שמרכיבה את המסלול. טריאתלונים מהירים ושטוחים הם הלחם והמחאה של הספורט המשולש בישראל – ברכיבה המרפקים לא מתנתקים מהארובאר, הריצה שטוחה וחלקה, התחרות כולה בנויה למהירות, ועד שעה 10:00 בבוקר רוב העסק גמור. היוצא היחיד מהכלל הזה הוא הישראמן. עליות, ירידות, ולא פחות מכך – בקצוות הארץ. זהו הקוד של הישראמן.
לפני הזינוק (צילום: יאיר בן עמי)
אין ברירה, פודיום חובה
כנראה שלא רק יד המקרה הביאה לכך שישראמן מתקיים לאורך הגבול הדרומי של ישראל, וישראמן הצפון נושק לגבול הצפון-מזרחי. חבלי ארץ שמשלבים הרים ומים. לשם נמשכים אנשי הישראמן. לשם הם עולים לרגל כדי לקצור את פירות עמלם ולהעמיד את עצמם במבחן.
לפני התחרות ימים של ציפייה נגועה במתיחות. באופן אישי, ידידי רפי פרחי גייס אותי לשחות בשלשה יחד איתו ועם רץ מ"זון 3" – דן ירום. התכנון המקורי היה ליהנות ביחד, ולתת לרפי לקרוע את עצמו על האופניים. הכל באיזי. ואז רפי הבריז, אבל דקה לפני שהוא הבריז – לנסיעת חינגה ספרדית של בילויים טאפאס וכדורגל – הוא טמן מוקש: "סידרתי לך רוכב במקומי" הוא אומר. "מי?" אני שואל. "את אילן קולטון", הוא עונה. "איזה אילן קולטון? אילן קולטון אילן קולטון? הילד הרזה?" ורפי עונה – "כן, כן, זה שמצנתר את כולם בעליות. פודיום חובה." ופרחי טס.
תכנוני ההנאה נגוזו. לתת לקולטון להתייבש על החוף עם אופני נג"ש מדוגמים זה לא נעים. נצטרך להתאמץ יותר בשחייה. באותו רגע גם לרץ שלנו, דן ירום, עלה הדופק – בן 54 שיזכה לקבל את הצ'יפ מרוכב העליות הטוב בישראל. פתאום דן מתחרה – אולי לראשונה בחייו – על מיקום. ולא סתם מיקום… ברור ששנתו נודדת מהאחריות והציפייה.
בשבוע שלפני, ההתרגשות גוברת. עם הזינוק, החלום יתגשם. ביום-יומיים לפני הספורטאים כבר מתקבצים באזור. האופניים על הגגות מגיעים בשיירות ונפרקים אחר כבוד לרכיבות רענון. לפעמים נראה בכלל שהאופניים הם אלו שהגיעו להתחרות. סייחים רזי שלד ואוכף, שעליהם רכבים מסורגי רגליים, והכל תלוי בחוליות שרשרת דקיקות.
צילום: יאיר בן עמי
עם חליפה או בלי?
הרחשים מהשטח – הכנה. שטחי הכינוס מוקמים, המסלולים מסומנים… מוכנים. שעת ההשכמה לפני ישראמן הפכה כבר מזמן לבדיחה הזויה. בשטח ההחלפה מסדרים ציוד. הפרצופים מוכרים כולם. השמות – מי יותר ומי פחות. הנה ליאור זך-מאור, אמיר בכר, גלעד קובו, בועז ריבק, גל תיכון. הנה השחיינים רון קרמן (שלשות), רועי אגמון, עמית טלמון, עדו שפירא. הנה אירנה מאזין, דורה הלר, קרן מרץ, האחים יריב ואריאל הלר. קבוצת קובו2מקס בטורקיז, זון 3 בכחול, ניטרו, עולם המים, איילות, Eye-can, myway, אנדיור, Xtrim, משגב, Tri-max, אשכולות, עמותת ליאור, טים דלית, ועוד רבים ומצוינים… כולם כאן, מוכנים לעבודה. וגם יוסי מלמן.
דלית שיף מ"טים דלית" (צילום: יאיר בן עמי)
פוגש את רץ השלשה שלי – דן ירום, וסוף סוף מגיע אפרוח קולטון, בחזות של תלמיד חטיבת ביניים נידף ברוח, על כל 57 הק"ג שלו (לא ברור לי אם זה כולל נעליים). הוא פוגש את בן-מינו, עמוס וולף – רוכב השלשה של גלעד קובו והרץ רונן הרנוף. ברור לכל למאזני שקילה, שקולטון ביחד עם וולף, האופניים של שניהם, הקסדות והנעליים, שוקלים כמוני לבד בתוך חליפת השחייה והמשקפת.
על קו המים מתבררת סיבה אחת לעיכוב – ב-CNN הכריזו לפנות בוקר שצה"ל תקף בסוריה בלילות הקודמים והצבא כבר ביטל את הטריאתלון כולו מחשש לתגובה סורית מיידית. לבסוף, גם הגזירה הזאת נופלת. בהתלבטות אם לשחות עם חליפה או בלי, מסייעים להכריע לטובת החליפה חברי לקבוצת "אקוותיקים" רועי אגמון, והמים הכהים של האגם. גם אם נבער בתוך החליפה, לפחות נצוף.
אמיר בכר
זינוק – יוצאים לדרך. אחרי עשר דקות מתחיל לצאת לי קיטור מהגוף ואני מרגיש כמו תפוח אדמה במיקרוגל. מתחת לגומי – בעירה פנימית! להגביר כבר לא אוכל בחום הזה, רק לנסות לשמור על קצב. יוצא וקולטון מחכה. הוא לוקח את הצ'יפ ומתחיל לשחק איתו. פעם מנסה לסגור את הסקוץ' – לא נראה לו. אחר כך קושר. חצי דקה עוברת ואני כבר צועק לו שיעוף כבר. הנער מואיל לבסוף לדלג בצעדי בלט אל מחוץ לשטח ההחלפה ולעלות על אופניים. הוא יוצא בתוך העשירייה הראשונה, עם פיגור של שתיים וחצי דקות על המוביל – ליאור זך מאור.
חגי אשלגי יוצא מהמים בסערה
בינתיים, שטח ההחלפה מתחיל להתמלא. קובו מגיע, האחים הלר עם עידו שפירא, ראשונה בין הנשים אוריין הרץ… עוד ועוד זורמים פנימה, מתפשטים מהחליפות במהירות ועפים לכביש.
חרכים באספלט הגולן
רק מאוחר יותר מתבררת מלוא הדרמה על הכביש. אדון קולטון הצעיר שלף את ה-Colt והתחיל לדהור. עד תחילת העלייה הוא כבר היה שני-שלישי. בגמלא, עם נוף לכנרת, הוא כבר עקף את ליאור זך-מאור ועבר להובלה. אפילו הצלמים בקושי קלטו אותו. ראש למטה, הסייח הצעיר טס. במגשימים הקולט כבר מוביל בבטחה את התחרות כולה, ובתחנת ה-Tracking של אלוני הבשן הוא כבר הפך פיגור של שתיים וחצי דקות ליתרון של שמונה. אחריו ליאור זך-מאור, כהרגלו, המהיר מבין הטריאתלטים, ניר מנחם – גם הוא מזון 3, אמיר בכר, עמוס וולף (מהשלשה של קובו), וזהר הילל הג'חנון. פערים של דקות נפתחים בין המובילים. האופנוענים על ההר סיפרו שהאופניים של קולטון שרפו חרכים באספלט הגולן על כביש 98, בואך תל-סאקי ואלוני הבשן.
פתאום צריך להתכונן… דן ירום, רץ השלשה, מתייצב. מי יודע מתי הסייח הצעיר יגיע. פתאום קולטון כאן. רץ סביב שטח ההחלפה, דן עף החוצה עם הצ'יפ אחרי שהשבענו אותו להתחיל לאט ולהיזהר מהחום. לא בטוח שזה עזר. הוא נראה On a mission.
ליאור זך-מאור מגיע – כמעט 12 דקות אחרי קולטון. כרגיל מתקתק כמו שעון שוויצרי בהחלפה. דקות בודדות אחריו מגיע ניר מנחם הצעיר מזון 3. שלושת הרצים הראשונים על המסלול לובשים גופיות של זון 3. דן מהשלשה שלנו ראשון, ליאור אחריו מוביל בישראמן הצפון, ובעקבותיו דולק חניכו הצעיר ניר מנחם. אחריהם האנרג'ייזר אמיר בכר ואחריו רונן הרנוף – רץ השלשה של קובו ועמוס וולף.
דורה הלר
תוצאת הרכיבה של קולטון – 2:27 שעות – ממוצע מעל 36 קמ"ש. השני ליאור זך מאור עם 2:41 שעות והרכיבה המהירה מבין הטריאתלטים.
בינתיים, מנהל התחרות מייקי כץ מזיע לצד מד עומס החום החדיש שנרכש, ומתחיל להתנהל לפי מה שמופיע על הצג. הבקרית ורופא התחרות מבקשים לקצר את הריצה להקפה אחת – 10.5 ק"מ. הפור נפל, הריצה מתקצרת.
אירנה מאזין יוצאת לרכיבה
לאן נעלם הרץ?
ההחלטה יורדת לשטח ממש כשליאור זך-מאור מסיים הקפה ראשונה ומנצח בתחרות. פחות מחצי דקה אחריו ניר מנחם הצעיר, נזרק על קו הסיום. אני שומע את ליאור אומר שאם זה היה ממשיך, ניר יכול היה כנראה לעקוף אותו. שלישי, אמיר בכר עם הריצה המהירה ביותר מבין כל משתתפי הישראמן.
ליאור זך מאור מנצח
אבל איפה רץ השלשה שלנו? נעלם. מתברר שדן ירום היה היחיד מבין המשתתפים שהספיק להתחיל הקפה שנייה לפני שהוכרז על קיצור הריצה וביטולה. אני מתקשר עם מנהל מסלול הריצה – מידד לוי (שנתן עבודה ותפקוד ראויים לכל שבח אפשרי) והוא מסביר לי שדן רץ לידו והוא בסדר – ממשיך להשלים את חצי המרתון וכבר מתחיל את דרכו חזרה מההקפה השנייה. "אין מה לעצור אותו! הוא כבר חוזר!".
|
בינתיים רונן הרנוף מהשלשה של קובו מקדים את זוהר הילל לקו הסיום. בזה אחר זה יוצאים המתחרים לריצה בחום הלוהט. הטמפרטורות ממשיכות לעלות ועל מסלול הריצה כבר אפשר לטגן חביתה. איפה הרץ שלנו?
ואז דן ירום מגיע – הרץ היחיד שהשלים בתחרות הזאת 21 ק"מ. תוצאת הסיום של השלשה שלנו – 4:37 שעות – בעצם מעין "שיא יסוד" לשלשות (בני מעל 120 שנה במצטבר) בישראמן הצפון. יעד לשאוף אליו בשנה הבאה.
בין הנשים מנצחת אירנה מאזין, שנייה דורה הלר ושלישית קרן מרץ.
בשלב מסוים רופא התחרות, הבקרית, ומייקי מחליטים שההזנקה לריצה תיפסק. החום גבוה מדי והחיתוך שנדרש בעטיו גרם לאכזבה אצל כמה מהמתחרים. על ההחלטה לקצר את הריצה להקפה אחת (כ-10.5 ק"מ) יש קונצנזוס כמעט מוחלט אצל מאמנים ומשתתפים כאחד – החלטה נכונה בזמן הנכון. בזה אחר זה זורמים המשתתפים לקו הסיום.
בסיכומו של דבר, ישראמן הצפון הראשון ברמת הגולן ובמעלה גמלא קרם עור וגידים וקם לתחייה. התחרות הגשימה את החלום ואנשי רמת הגולן שמחו לארח אותנו. תחרות נולדה בישראל, והיא הייתה יפה, מרגשת ומרשימה.
|
דן ירום – היחיד שרץ חצי מרתון
|
אחרית דבר – כמו אחרי כל תחרות ראשונה, לקחים יילמדו, מסקנות יוסקו, תובנות, שינויים ושיפורים ייושמו. בכך אין ספק. נתון אחד מעניין שהעביר מנהל התחרות כחלק מתחקיר לקחים ראשוני, בלט לעין – והוא מאזן הבטיחות של ישראמן הצפון 113 ושל טריאתלון כנרת יחדיו – אף מתחרה לא נזקק לפינוי ואף מתחרה לא נזקק לעירוי; הפאראמדיקים נותרו חצי מובטלים. באקלים של פטרנליזם ביחס למשתתפים בענפי הסיבולת, מדובר בתעודת כבוד לכל המשתתפים ששמרו על עצמם, שלטו בשחייה, בריצה וברכיבה, תדלקו נוזלים כנדרש ונותרו בבקרה עצמית ביום חם. כנראה שהקרדיט המקצועי שמגיע לכם המשתתפים, גדול הרבה יותר ממה שאחדים נוטים ליחס לכם.
צוות הישראמן כבר עובד על באילת… לקראת ינואר…. ישראמן 2014 הניע. נתראה שם.
8.5.2013
חגי אשלגי שואף לתנועה
