לכל הבלוגים של דן אלתרמן בשוונג

לפני שנים, בשיא הקריירה שלי, לקראת כל טסט, אימון משמעותי או תחרות הייתי נדרך. המחשבות היו נודדות, אני מדמיין בראש איפה ואיך אבצע, מה יקרה אם לא אצליח ואפילו בלילה ההתרגשות הייתה צפה.
כל אירוע כזה, היה מכניס אותי לזון אחר של דריכות שיא.
עם השנים, בזכות הניסיון והבגרות, הפרספקטיבה השתנתה.
אני מתסכל על הדברים קצת אחרת.

לטורים נוספים של דן אלתרמן:
ואף על פי כן, נוע תנוע!
הפער בין אכזבה לסיפוק
אימונים לאיש ברזל – סרט מלחמה

שבוע שעבר הודעתי למלכה שמתוכנן לי טסט בשחייה.
יהל שאלה אותי אם אני לחוץ?
השבתי מיד, שאני לא לחוץ, אבל מצפה לזה.

דן אלתרמן בישראמן 2022 | צילום: צלמי שוונג

30 שנים שאני בספורט, קריירת אימונים אינטנסיבית שדורשת המון.
במהלך הדרך, המטרות השתנו, התפאורה וסדרי העדיפויות הם אחרים, אבל הנחישות והרצינות עדיין פה.
אני אוהב אתגרים, אני אוהב את המחשבה על לפרוץ על תקרות הזכוכית, להעז ולשבור את הגבולות. אני מתרגש ומצפה להם.
אני כבר לא חושש מהתוצאה, אלא מעריך מאוד את הדרך לשם ונהנה ממנה.
גם אחרי שנים, אני עדיין דואג לעשות את הדברים באופן מדויק ומקצועי ללא עיגול פינות וקיצורי דרך.
ולא רק בספורט.
אני מוצא שכל אתגר שנקרה בדרך מכניס לי מוטיבציה ורצון לצלוח אותו.

בשבועות האחרונים, החשיבה על אתגרים, מקבלת חשיבות כפולה.
הנרי פורד אמר פעם: "מכשולים הם הדברים המפחידים שאתה רואה כשאתה מוריד את העיניים מהמטרה".
כל אדם חייב מטרה, בין אם זה משהו שבסופו של דבר ימומש או לא, בין אם היא תתממש, או נצטרך לקבוע מטרה אחרת, ברגע שיש מטרה מול העניינים הדברים מקבלים משמעות. יש סיבה לקום מוקדם בבוקר, יש סיבה לתת את המאמץ הנוסף, החושים מתחדדים והיקום מסתובב אחרת והדברים בסופו של דבר מסתדרים לעבר אותה המטרה.

דן אלתרמן לפני הזינוק לישראמן | צילום: צלמי שוונג

היום, יותר מתמיד זו תקופה לקביעת מטרות – ציור, קורס בלימודים, תאריך לתחרות או טסט באימון. עצם קביעת המטרה, תוביל אותנו לשם והדברים פשוט יקרו.
לא בטוח שהכל יבוצע בדיוק לפי התכנון ולפי הציפייה, יכול להיות שגם נצטרך לבצע התאמות תוך כדי, אבל עצם הציפייה והמחשבה יאפשרו לגוף ולראש להיות ממוקדים ומגויסים הרבה יותר.