רגשות ותחושות הינם תכונה מרכזית ומרכיב מכריע אצל ספורטאים בכל אירוע ספורטיבי. ספורטאים יכולים לחוש מגוון נרחב של רגשות כמו כעס, סלידה, חרדה, שמחה, עצבות, אהבה. ככל הנראה לרוב הרגשות יש את היכולת להניע מוטיבציה ולווסת תחושת הכרה והתנהגויות, גם של האדם כפרט, וגם בהשפעה על התנהגותו בחברה. בשנים האחרונות, נטען רבות כי הבעת רגשות היא גורם שעשוי להשפיע על היריבים בקבוצות ספורט לרעה, כך שהם יהיו חסרי יכולת או מוטיבציה להוציא מעצמם את הטוב ביותר.
לכתבות נוספות בנושא:
מחקר: האם חיוך במהלך הריצה יכול להפוך אותנו לרצים טובים יותר?
כך תעשו זאת נכון: כמה ומתי מומלץ לאכול לקראת אימון בוקר ארוך?
אירובי או אנאירובי? איך כל סוג אימון משפיע על תהליכי ההזדקנות של הגוף
עבודות מחקר שונות בדקו כיצד ביטוי של רגשות משפיע ישירות על רצף הפעולות שנעשות על ידי הספורטאים בקבוצה היריבה. עבודות אחרות מדגישות אסטרטגיות פסיכולוגיות שונות כמו: חיוך, שלרוב זו אסטרטגיה שמשתמשים בה ספורטאי עילית על מנת להפחית את תחושת המודעות שלהם למידת המאמץ במהלך ריצות סיבולת. אלא שמחקר על ביטוי רגשי שנובע ממאמץ פיזי הינו תחום חדש שקשור לחילוץ רמזים ומדדים בריאותיים מנתונים ביומטריים.
נכון להיום, אין הרבה מחקרים שלמדו את תגובת המשתתפים לגירויים בזמן אימון פיזי, כמו הבעות פנים תוך כדי האימון.
צילום: Shutterstock
העבודה הנוכחית מטרתה לבדוק ביטויי רגשות בסביבת פעילות ספורטיבית אמיתית, שבה הספורטאים משתתפים במרוץ אולטרה מרתון, ובדקו האם קיים קשר בין הבעות רגשיות שבאות לידי ביטוי על הפנים לבין ביצועים ספורטיביים בפועל. שלא כמו משחק כדורגל או טניס, מרוצי אולטרה מרתון יש בהם אתגר גדול יותר עבור מערכות הצפייה הממוחשבות, היות וישנו מגוון רחב של נושאים והפרעות פוטנציאליות, כמו למשל תנאי תאורה משתנים, תמונות שיוצאות מטושטשות בגלל התנועה של הרץ, או תמונות עם רזולוציה נמוכה שקשה לפענח מהן מהי הבעת הפנים של הרץ.
עבודת המחקר הנוכחית מתקדמת לקראת מציאת דפוסים ל"לכידת" תנועתיות של רצי אולטרה מרתון בתחרות אמיתית ובתנאי סביבה אמיתיים ולא מדומים. במחקר נעשה שילוב של טכניקות להכרה וזיהוי של הבעות פנים וכן שימוש באלגוריתמים למעקב, וכך עקבו אחרי הבעות הפנים של הרצים בנקודות זמן שונות על פני המסלול והעריכו את תחושותיהם לאורך זמן. הממצאים של המחקר מראים כמה דפוסים קבועים ולרוב רגשות הקשורים בעייפות ובמתח פיזי, שעשוי להיות להם קשר עם תנאי המסלול וביצועי הרץ.
פרט לרגשות, מערכות לזיהוי פנים יכולות לעקוב אחרי תנועות של שרירים מסויימים בהבעות הפנים. המחקר הנוכחי התמקד ב-Zygomatic Major Muscle, "שריר העול הגדול" בתרגום חופשי, הנמצא בחלק העליון של הלחיים ומזוהה בדרך כלל עם החיוך ועם גומות החן, וההפעלה שלו קשורה ישירות עם מאמץ גופני. המחקר בדק את תדירות ההפעלה של השריר ואת המאמץ של הרץ (בהתבסס על ניתוח ההתקדמות שלו בירוץ) וזה נמצא תואם למסקנותיו של החוקר Uchida.
שריר העול הגדול (מסומן באדום) | צילום: Sobotta, Wikimedia
במחקרו הראה כי שינויים בהבעת הפנים עשויים להיות בקורלציה ישירה עם עוצמות שונות של תרגילי התנגדות ועייפות. בנוסף, החוקרים השוו את הממצאים עם הדירוגים של הרצים במהדורות קודמות של המרוץ על מנת לקשר אותם בהתאם לביצועים ולציפיות האישיות של כל רץ.
במחקר, שאני מביאה כאן רק תקציר ממנו (ניתן לעיין במחקר המלא בלחיצה כאן) ניתן למצוא כיצד הם מתדיינים על עבודות מחקריות קודמות, ישנו חלק בו הם מפרטים כיצד נעשית האנליזה של הבעות הפנים וכיצד נאסף המידע.
במחקר השתמשו במערכת FER (ר"ת של Facial Approach Recognition), זוהי מערכת שממירה את הבעות פנים כפי שהן נקלטות בתמונה לרגשות.
את הבעות הפנים חילקו ל 7 קטגוריות: הבעה ניטרלית, ועוד 6 הבעות שקשורות לרגש: כעס, סלידה, פחד, שמחה, עצבות והפתעה. נמצא שמאוד חיוני להכניס לאנליזה גם תחושות של עייפות ומתח, שבדרך כלל מצופות אצל רצי אולטרה מרתון.
מסקנות
המחקר הנוכחי מציג דרך חדשה להערכה ובדיקה על מנת לקבוע קשר בין ביצועים ספורטיביים לבין ביטויים רגשיים באמצעות הבעות פנים. הממצאים במחקר מראים שלהבעות פנים יש תפקיד מרכזי בהערכת הביצועים של הרץ. קיים קשר בין סימנים של עייפות לבין הביצועים של כל רץ, וזה משתנה ובא לידי ביטוי בהבעות הפנים לאורך כל מסלול המרוץ.
אולטרה מרתון | צילום: shutterstock
התוצאות של המחקר מראות את הקושי הקיים ביצירת מודלים במערכת ה-FER בסביבה "טבעית" של מרוץ. מודלים שונים סיפקו תוצאות עקביות, לפיהן תחושות הקשורות למאמץ גופני ולעייפות הינן דומיננטיות, אך אין הסכמה על התחושה הספציפית המדויקת. ללא ספק, הנושא של הקשר בין הבעות פנים, תחושות וביצועים ספורטיביים הוא נושא מורכב ויש להביא בחשבון משתנים נוספים כמו אופי המרוץ, תוואי הדרך, מרחק שהרץ עבר, כמה עוד נשאר לו וכמה הוא קרוב לנקודת הסיום.
למעשה המחקר הזה ועוד רבים שדומים לו מציעים שיטה לא פולשנית אלא תצפיתית שמאפשרת לתת פירוש לביצועים מה שיכול לתת למאמנים כלי שימושי על מנת לעקוב אחרי המתאמנים ולתת להם משוב והכוונה. כמו כן, מעקב אחר הבעות הפנים של אתלטים מקצועיים עשוי לספק רמזים בריאותיים שיעזרו למארגני התחרות למנוע מצבים לא טובים ואף מסוכנים בריאותית במהלך התחרות.
