במקרים רבים זוגות מתחתנים בגילאי ה-20 או ה-30 ולאחר 10-15 שנים אחד מבני הזוג מתחיל לאמץ באדיקות אורח חיים בריא באופן משמעותי הרבה יותר מבן הזוג. האם יש לכך השלכות על הזוגיות והחיים בכלל?

למה כדאי לאמץ אורח חיים בריא ביחד? | צילום: pixabay

במערכות יחסים יש הרבה מיתוסים כמו: "הפכים נמשכים", "דמיון הוא ברכה", "רחוק מהעין רחוק מהלב", "אישה מאושרת – חיים מאושרים". תכנית הריאלטי "חתונה ממבט ראשון" ניסתה להתמקד בדמיון, בפן המדעי, בפן הפילוסופי ופן הפסיכולוגי-רגשי של משיכה וזוגיות, ואכן הוכיחה שהמציאות עולה על כל דמיון – אין כללים וחוקים באהבה, וכל אחד ואחת נמשכים לתכונה או מכלול תכונות חמקמקות ומעורפלות אשר הוגדרו על ידי הצרפתים כמרכיב ה"אני לא יודע למה, אבל הוא/היא עושים לי את זה" (Je ne sais quoi).

עוד כתבות בנושא 

עומדים להתחתן? כך תכינו את גופכם בזמן קצר 
מה נשים צריכות כדי לחטב את האזורים המבוקשים? 
אורח חיים בריא זה לא רק תזונה ופעילות גופנית

ההתאהבות הראשונית הזאת מבטיחה וגם פעמים רבות מקיימת. עם השנים ההתאהבות הופכת לאהבה וזוגיות, ואנשים הופכים להיות דומים בשל אורח החיים ביחד וחוויות שונות שצוברים.

מחקר שנערך באוניברסיטת קנזס ופורסם בשנת 2016 ביקש לבחון אמונה זאת ולהעמיד אותה למבחן מדעי. החוקרים אספו מידע מקיף מיותר מ-1,500 זוגות במערכת יחסים רומנטית, אך גם מחברים ואפילו מכרים, שדיווחו על ערכים, דעות קדומות, תכונות אישיות, עמדות והתנהגויות נפוצות. החוקרים גילו במחקר, שבני זוג במערכות יחסים אינטימיות נוטים להיות דומים זה לזו יותר מאשר אלה שהיו במערכות יחסים לא רומנטיות. אבל מה קורה בחלוף השנים? מה מתרחש כאשר אחד מבני הזוג מחליט כי "הגיע זמן לשינוי" ומחליט על ירידה במשקל או עיסוק בפעילות ספורטיבית? לעיתים אינטנסיבית?

במאמרים קודמים עסקנו בהשלכות של שינויים אסתטיים על חייו של אדם והסובבים אותו. גם שינויים לטובה יכולים להיות בעלי השלכות מורכבות על זוגיות וגם על תחושותיו של האדם ביחס לעצמו. אם בני זוג רגילים לבלות את שעות הפנאי ביחד בצפייה בטלוויזיה או במסעדות או בבילוי עם חברים, כללי המשחק משתנים כאשר אחד מהם מצטרף לקבוצת ריצה או רכיבה בסוף שבוע, משנה את הרגלי האכילה וכמובן – את שעות הפעילות והשינה. זמן הביחד מצטמצם ונכנסים אלמנטים של שונות. אם חל גם שינוי פיזי-אסתטי חיובי (הפחתה משמעותית של אחוזי השומן, העלאת מסת השריר וכו') ואצל בן/בת הזוג לא חל שינוי כלל, אולי להיפך, אז תיתכן השפעה גם על הפן הרומנטי והמיני – ביחוד היות ואנשים רואים בבני זוגם גם מראה או שלוחה של עצמם.

גם ככה אנחנו חווים הרבה שינויים פיזיולוגיים עם השנים | צילום: pixabay

עם העלייה בגיל, חלים שינויים עקביים וגם דרמטיים בכל מערכות הגוף השונות ברמה הפיזיולוגית וגם ברמה הפסיכולוגית, הסוציולוגית והקוגניטיבית. השינויים, או למעשה הזדקנות מערכות הגוף השונות, הנם הטרוגניים. קרי, השינויים אינם אחידים ובכל מערכת קצב או אופן ההזדקנות עשויים להיות שונים למשל: מערכת קרדיווסקולרית עשויה להזדקן בקצב מהיר יותר לעומת מערכות שלד-שריר או מערכת העור ועוד. לכן ניתן להבחין במתאמנים ברמות שונות שהמערכת האירובית אצלם במצב מעולה (מתבטא בצריכת חמצן מירבית הטובה משמעותית מהממוצע), אך מערכות שלד-שריר ברמת תפקוד ירודה, עם מוגבלות תנועתית משמעותית, טונוס (מתח) שרירי ירוד ועוד.

ואם נחזור לרמה הזוגית, ניתן להביא כדוגמא זוגות בגילאי 20-30 (נשואים או במסגרת אחרת) או בגילאים מבוגרים יותר אשר בתקופה ההכרות בן הזוג היה במצב גופני, פסיכולוגי, קוגניטיבי, אסתטי ועוד מסוים, אך לאחר 10-15 שנה ויותר, חלים שינויים משמעותיים ודיספרנציאליים ומכאן שגוברים הסיכויים לשונות גדולה בין בני הזוג. במקרי הקיצון – אף בהזדקנות מהירה משמעותית של בן זוג אחד לעומת השני. לפערים בקצב ההזדקנות באדם וביחס לאחרים מקורות שונים:

איך אנחנו משתנים? 

1. שונות גנטית – לרבות מחלות רקע, נראות כוללת וכו'.
2. הרכב הגוף שבסיסו שונה מאחד לאחד – כמובן שלנשים אחוזי שומן גדולים יותר לעומת גברים, אך במקרה זה מדובר על מצב בו אחו השומן גבוה מעל הנורמה או בטווח של הנורמה או אולי מתחת לנורמה. לגברים בממוצע מומלץ על 13-20 אחוזי שומן ואילו לנשים בטווח של 20-30 אחוזים בממוצע. זאת בקורלציה גם לגיל.
3. מורפולוגיה גופנית שונה (הרכב סיבי שריר שונה) – מדובר על היחס בין סיבי שריר לבנים לעומת אדומים. סיבי שריר לבנים הנם אנאירוביים ואילו האדומים אירוביים. לכך השלכות מהותיות על היכולת לפתח מסת שריר, טונוס שריר וכדומה.
4. יציבה – עם העלייה בגיל חלים שינויים במערכות שלד-שריר וליקויי יציבה כמו היפרלורדוזיס (ליקוי יציבתי בו הקשת המותנית גדולה יתר על המידה. ליקוי זה מלווה לרוב באגן מסובב לפנים וברכיים בפשיטת יתר), כתפיים שמוטות וכדומה שבהחלט עשויים להופיע ולכך השלכות מבחינות שונות לרבות אסתטיות, ייתכן תפקודיות ועוד.
5. ויטאליות – אינה זהה אצל בני זוג בחלק ניכר מהמקרים. מדובר על חיוניות, אנרגיות ושמחת חיים באופן כללי.
6. מסת שריר ו/או טונוס שריר – מרכיב קרדינלי משמעותי הקשור למשתנים רבים בחייו של האדם: על הגיל הפיזיולוגי, הגיל התפקודי, הגיל האסתטי, חילוף החומרים ועוד.
7. גיל פיזיולוגי נמוך/גבוה יותר מגיל כרונולוגי – במרבית המקרים, אין הלימה בין הגיל הפיזיולוגי–תפקודי לביון הגיל הכרונולוגי. מצב בו הגיל הפיזיולוגי גבוה מהגיל הכרונולוגי הוא שלילי, ומצב הפוך בו הגיל הפיזיולוגי נמוך מהגיל הכרונולוגי הוא כמובן חיובי.
   

   השאיפה היא להגיע למצב שבו הגיל הפיזיולוגי נמוך מהגיל הכרונולוגי | צילום: pixabay

8. נראות ואיכות העור באיברים השונים – מערכת העור הנה מהגדולות בגוף האדם. לעור השפעה עצומה על משתנים כמו אסתטיקה גופנית וזאת בשל שינויים שחלים בו בכלל ועם העליה בגיל בפרט. כמו כן, עשויים להיווצר במהלך השנים תופעות כמו: צלוליט, קמטים (באזור הפנים ועוד), "עייפות" של העור, פסים (של מתיחה רבה של העור, הריון ולידה וכדומה), פצעים או דלקות מסוגים שונים ועוד.
9. שינוי ברמת ההורמונים וההשלכות מכך – בגוף האדם מאות הורמונים להם תפקידים עיקריים וחשובים במערכות הגוף השונות. חוסר איזון הורמונלי קשור גם לשינויים בין בני זוג. לאו דווקא למצב הבריאותי אלא לתחומים כמו : חשק מיני, מצב רוח, גיל המעבר וכדומה. אזי, יתכנו גם כאן הבדלים לא מעטים בין בני זוג והשלכות מכך לכל אורח החיים ואף לאיכותם.
10. תפקוד מיני וחשק מיני – שני משתנים אלה קשורים מאוד לאיכות חייו של האדם. גם במקרה זה העלייה בגיל משפיעה על כך וחשק מיני של בחור בן 22 לא זהה, במרבית המקרים, לזה של גבר בן 48. כמובן שישנם הבדלים בין המינים בתחום זה והם קשורים למצבים וארועים שונים כמו: מצב בריאותי, לחץ נפשי , שימוש בתרופות שונות (לדוגמה, חלק מאלה הפסיכיאטריות) ועוד. גם כאן, אותו בחור /ה שהכרנו בגיל 20-30 לא בטוח כלל שמבחינת התפקוד המיני והחשק המיני יהיו באותו מצב גם 10-15 שנה מאוחר יותר.

הבדלים נוספים קשורים למידת אימוץ אורח החיים שעשוי להשפיע על כל האמור לעיל. המעניין הוא שלא בטוח כלל שישנה הלימה ברמת השקעה באורח החיים הבריא בין בני הזוג בגילאים השונים, ואז מעניין לבחון אם גם במקרה זה הפכים נמשכים האחד לשני. לא בטוח…..ואולי גם פה תיאוריית המשיכה בין דומים "מנצחת", שהרי חלק מן הדמיון הוא גם במידת ההשקעה באורח החיים. מה שבטוח הוא שמרכיב ה"לא יודע מה בדיוק…" הצרפתי שריר וקיים.

ד"ר איתי זיו  (Ph.D) | עוסק בתחום  הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה

דגנית גלסמן– פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה ופסיכולוגית ספורט