ההחלטה לעבור לארה"ב הייתה לא פשוטה, אך אם זאת התקבלה מאוד מהר ובידיעה שאם אנחנו הולכים על זה, צריכים לציין תאריך ומכאן לגזור את הדברים לאחור כדי לעמוד בכל היעדים הדרושים למשימה.
לכתבות נוספות בנושא:
רועי זוארץ מסכם את צ'אלנג' ישראמן: "התחרות המנטלית הכי קשה שעשיתי"
מהסביבה התומכת עד האמונה העצמית: רועי זוארץ עם 5 טיפים על מוטיבציה
המרגש ביותר שהיה: סיכום צ'אלנג' ישראמן 2024
איך הכל התחיל
אחרי שנתיים אינטנסיביות במרחקים הקצרים של הטריאתלון, והחלום שהתפוגג להגיע לפריז 2024, הבנתי שזו ההזדמנות להגשים יעד שקרץ לי כבר הרבה זמן ולעבור למרחק הארוך.
ההכרזה של ישראמן על ההצטרפות לסבב צ'אלנג חידדה לי את המחשבה שזה הזמן הנכון. אני וענר שרמן המאמן שלי גיבשנו תכנית פעולה – לצבור נפח ובסיס אימונים איכותי ואז לצאת לסבב של חצי שנה לתחרויות שרובן (איך לא) מתקיימות בארה"ב.
המטרה- להיות הישראלי הראשון שמשיג קרטריון לסבב ה-PTO היוקרתי.
הישראמן, תחרות הבית שהצטרפה לצ'אלנג, הייתה התחרות הראשונה, 5 ימים אחר כך – אני ואביטל אשתי כבר היינו במטוס עם 2 מזוודות, 2 זוגות אופניים וכמובן הכלב שלנו – וואט.
ההתאקלמות
כבר 10 שנים שאני מתחרה מסביב לעולם, ההרגשה של הגעה לבסיס אימונים חדש והתאקלמות אינה זרה לי. אך כמובן שהיו סידורים ובירוקרטיות כמו לקנות רכב, לרכוש סים אמריקאי ועוד כאבי ראש למיניהם. בהמלצת אחותה של אשתי שגרה בעיר, שכרנו דירה בסטמפורד שבקונטיקט, אזור פסטורלי מלא בפארקים מיוערים, חוף מדהים (לשחייה בקיץ כמובן) ומרחק רכבת אחת ממנהטן שבניו יורק.
הגענו למזג אויר קר וסגרירי שבישראל נחשב לגמרי חורף, וכאילתי כמובן שחטפתי שפעת על ההתחלה. המקומיים הבטיחו לי שבתחילת אפריל מזג האוויר כבר יהיה יותר אידאלי. כרגע אני מוצא את עצמי עושה אימונים Indoor ומי שמכיר אותי יודע שזה לא ה-cup of tea שלי, תנו לי רק לצאת להתאמן בחוץ!
'אלוף ישראל הגיע לעיר'
10 אחוזים מתושבי סטמפורד הם יהודים, ובתקופה מורכבת שכזו, קבלת הפנים הייתה לגמרי מחבקת. כבר בשבוע הראשון הגענו לאירוע של אגודת 'שלום' בה הודיעו מול כולם בחגיגיות "אלוף ישראל הגיע לעיר"! בביקור מקרי בחנות אופניים ליד הדירה, שמעתי קול ישראלי אומר לי "זוארץ? בחנות שלי?" גם בקאנטרי JCC שמנוהל על ידי עמותה שמקדמת ספורט בקהילה היהודית קיבלו אותי בברכה עם מנוי ללא עלות לבריכה.
התכנית להמשך
עקב הווירוס שפקד אותי , ובהתייעצות עם הצוות המקצועי שלי ובראשו ענר – החלטנו לוותר על התחרות בתחילת אפריל בקליפורניה, לכן התחרות הבאה בסבב תתקיים ב-19 במאי בצ'טנוגה טנסי, ו-3 שבועות לאחר מכן בבולדר, קולרדו, שתי התחרויות למרחק חצי ארוך 70.3 מייל (113 ק"מ).
אני נרגש להתחיל פה את החלק הזה בקריירה שלי, שמח שאני יכול להמשיך ולעשות את מה שאני אוהב יום יום, שעה שעה, הודות לאנשים מקסימים שמלווים אותי כבר תקופה ארוכה לאורך כל הקריירה הספורטיבית שלי. בימים כאלו, אני יותר מגאה ללבוש את מדי נבחרת ישראל ולהראות שאנחנו כאן כדי להישאר.
בנימה זו אגיד שלהתאמן עם הנבחרת בארץ זה משהו שמאוד חסר לי כאן, יריבי אימון אפשר למצוא בכל מקום בעולם אבל חיבור אמיתי עם ספורטאים זה משהו שלוקח שנים לבנות, באופן כללי מורגש הגעגוע לארץ ולמשפחה, לסבא ולחברים.
תמשיכו לעקוב ואני אמשיך לעדכן.
תודה ענקית לשוונג שנותנת לי את הבמה להוציא החוצה את הסיפור האישי שלי, מי שמגיע לארה"ב ורוצה להתאמן איתי מוזמן ליצור קשר.