איך אפשר לכתוב עליך טור? אף פעם לא הסכמת שאכתוב עליך או על היכולות שלך
אמרת לי תמיד לכי לירון או לפתאל הם ישלחו לך תמונות הם חזקים אני סתם.
ואמרתי לך שאני שונאת אותך על זה אבל הערצתי בטירוף.

לכתבות נוספות בנושא:
טרגדיה נוראית: איש הברזל חן יהלום נהרג מפגיעת רכב על אופניו
עמית שקד ספד לחן יהלום ז"ל: "עמדתי מעל גופתך וצרחתי לשמים שמישהו יעיר אותי"

ירון תמיד אמר לי עליך שאתה הכי טוב, אחד המטפסים הכי טובים שיש בישראל.
הוא העריץ אותך אבל הוא גבר קלאסי ולא יודע להביע רגשות אז הוא תמיד דיבר עליך ככה מאחורי הגב.

אני זוכרת את הרגע הזה בגרנד פונדו באילת שחיכית לירון עם הפנצ'ר וצעקתי לך אבל למה יא דביל בסוף הוא יעקוץ אותך… אבל אתה, מה איכפת לך, תמיד נתת מקום לכולם חסר חשיבות עצמית, מלא הומור ופשוט גוש זהב טהור. חן יהלום, איזה שם מחייב קיבלת ואיך התחייבת אליו.

חן יהלום ז"ל (משמאל) עם ירון ליטן | צילום: פרטי

מהרגע שהלכת אני לא מפסיקה לחשוב עליך, אני מפחדת להרים עיניים לשמים כי אני רואה אותך שם יחד עם קרני השמש, מאיר וצוחק עלינו על השטויות שאנחנו מתעסקים איתם.
ועולות בי שאלות שאני לא מסוגלת להתמודד איתן.
למה הכי טובים? הכי מוכשרים? למה הטופ של הטופ.
ואולי גם איזה מפחיד זה להיות אדם ממש טוב,
כמוך למשל.

כשבני חזקי היה חולה, כל הזמן שלחת הודעות והצעת עזרה כל כך אופיינית, כל כך צנועה. אמרת לי שאתה לא ממש יכול לעזור כי מה אתה מבין, אבל אתה יודע שחזקי אוהב לכתוב קוד ואם הוא רוצה אתה ממש תשמח לבוא לשבת איתו.

אני לא מפסיקה לחשוב על פתאל וירון ועל השלישיה המטורפת הזאת שהייתם, שזה באמת משהו שרואים רק בסרטים. מה לא עשיתם יחד? אליפות עולם ואוורסטינג ומיליון תחרויות ומלא פיצות מלא מלא מלא. והייתה בינכם חברות שלא רואים באף מקום – תחרותיים, אגרסיביים וכל כך טובים אחד לשני. תרשה לי להמר שזה הרבה בזכותך, איך השארת אותם ככה לבד?

חן יהלום ז"ל (מאחור) באימון ריצה | צילום: פרטי

רק לפני שבוע נפגשנו בטיילת וקשקשנו על הצבא ועל החמ"ל ציוד שלנו ואתה כמובן ראית הכל בעין הטובה שלך ואמרת לי "יש לצבא הכל" ו"לא צריך ציוד "ו"הכל טוב, גולדי, באמת, אנחנו ממש בטוב". ורק קיוויתי שתשמור על עצמך ותחזור בשלום, ובסוף בצורה הכי טרגית, הלכת לנו בזמן שאתה עושה את הדבר שאתה הכי אוהב.

ומי אני שאכתוב עליך בכלל מילים? אבל הבטחתי לעצמי ולחברים וכל מי שכל כך אוהב אותך שאנחנו נזכור לנצח ואנחנו נספר לעולם בתקופה ההזויה הזאת, בה אנחנו לא מפסיקים לספור מתים, בימים בהם הלב שלנו נשבר כל יום מחדש, שאנחנו לא מצליחים להרים את הראש מעל המים וסופגים שוב ושוב ושוב מכות שמקשות עלינו לנשום.

דווקא עכשיו אנחנו נספר לעולם מי היית. איזה אור גדול כבה כאן ביום שבת בו נדרסת למוות בזמן שעשית את הדבר שהכי אהבת לעשות, אנחנו נזכור את כל הסיפורים, נאמץ בענווה גדולה את הערכים שהשארת כאן מאחוריך עם כל כך הרבה לבבות מרוסקים.

אני אוהבת אותך חן, מבטיחה שנזכור אותך לתמיד

חן יהלום ז"ל בישראמן 2022 | צילום: צלמי שוונג