חדשות לבקרים אנחנו נחשפים למידע מדעי שעובר אלינו דרך ערוצי התקשורת השונים. חלק מהמאמרים תואמים בתוכנם את הכותרת תחתיה הם מפורסמים וחלק לא. חלק כתובים בצורה מסובכת ולא מובנת וחלק כתובים בצורה ברורה וקלה להבנה. וחלק פשוט מטעים. במקרים רבים מדי אין כל קשר בין תוכן המחקר והמאמר המדעי לבין הכותרת תחתיה מפורסם המאמר באמצעי התקשורת ותוכן המאמר העיתונאי עצמו.
תקראו את זה טוב | צילומים: thinkstock
אז איך אנחנו יכולים לדעת שהמידע שעובר אלינו הוא אמין, שמיש ושניתן להסתמך על הכתוב בו? כיום, קל מאד למצוא דרך האינטרנט את המאמר המקורי לפי המקור ושם המחקר ושם המגזין המדעי בו פורסם ולקרוא את המקור, כל דובר אנגלית טובה יוכל להבין מיד אם הגרסה העברית בעיתון מייצגת נאמנה את הכתוב במאמר המדעי ובמחקר או לא. ברוב המקרים מספיק לקרוא את התקציר המדעי ולא לרדת לפרטי הפרטים במחקר עצמו.
- כדאי לדעת מי הכותב. איזה גוף הוא מייצג, מי היו אנשי הצוות הנוספים במחקר אותו כתב, האם המחקר התקיים במוסד מקובל וידוע, האם הייתה זו אוניברסיטה ידועה ומובילה?
- כמה פעמים צוטט המאמר במאמרים מקצועיים אחרים, מה שנותן לנו ממד איך מקבלת הקהילה המדעית את המאמר ואיך היא משתמשת במידע המדעי החדש.
- היכן פורסם המאמר: האם במגזין רפואי יוקרתי או במגזין מקומי, לדוגמה – "סיינטיפיק ידיעות אחרונות" או "ניו אינגלנד ג'ורנל או מדיסין", שהוא מהמובילים בעולם מסוגו.
- האם יש הגיון בתוכן המאמר בעיתון המצטט כביכול את המאמר המדעי – והאם ניתן להסביר אותו בצורה פשוטה. כשאני קורא מאמר מסוג כזה ויש בו הפניה לג'ורנל מדעי אני קורא את המאמר המדעי המקורי ומשווה בין הציטוט כאן בארץ לבין המקור. אני מנסה לזהות את הכותבים ובעיקר מתייחס לתוכן.
השבוע קראתי שני מאמרים מסוג כזה. האחד מוציא דברים מהקשרם ומראה עד כמה מטעה יכול להיות מאמר מסוג כזה ואילו השני מביא דברים בשם אומרם:
המאמר הראשון שפורסם ב-NATURE, מגזין מדעי מהטובים בעולם, נכתב על ידי צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע ברחובות, שהוא מוסד מדעי מהשורה הראשונה בעולם. המאמר קיבל בארץ תהודה גדולה ברדיו, בטלוויזיה באינטרנט ובחלק מהעיתונים. כותרתו הייתה: SUGAR SABSTITUTE LINKED TO OBESITY, בעברית – תחליפי סוכר קשורים להשמנה.
תחליפי הסוכר גורמים להשמנה? אולי במאמר אחר
מזה זמן שבקהילה המדעית חושדים בתחליפי סוכר כמחוללי השמנה דרך המנגנון של הפחתת הרגישות לגלוקוז. במחקר הזה נבדקה השפעת ארבעה סוגים של תחליפי סוכר על החיידקים במערכת העיכול. לפני תחילת המחקר הושמדה אוכלוסיית החיידקים הזו בעזרת חשיפה לטיפול אנטיביוטי. טיפול כזה משמיד בדרך כלל את רוב אוכלוסיית החיידקים הקיימות במערכת העיכול ומשאיר רק חלק קטן. בטיפול הזה הושמדו חיידקים טובים וחיידקים לא טובים כאחד. האנטיביוטיקה אינה מבדילה בין חיידקים טובים לבין חיידקים רעים. היא משמידה כל מה שהיא יכולה. במאמר כתוב שנוסה סכרין ולא כתוב איזה עוד שלושה ממתיקים מלאכותיים נוסו. כמו-כן נכתב במחקר שאחרי הטיפול האנטיביוטי שבו הושמדו החיידקים, לא נצפתה אי סבילות לגלוקוז של החיידקים שנותרו במערכת העיכול. החשיפה לממתיקים המלאכותיים שהתבצעה אחר-כך נמשכה 11 שבועות ובסופם התברר שחלק מהחיידקים שנותרו במערכת העיכול פיתחו אי סבילות לגלוקוז.
במחקר הזה נכתב גם על מחקר שנערך במקום אחר ולא דווח היכן ורק הביאו אותו כציטוט, על 400 איש שדיווחו על שימוש בממתיקים מלאכותיים, על עליה במשקל ועל התפתחות אי סבילות לגלוקוז אצל המשתתפים.
לא נכתב בשום מקום אם המשתתפים במחקרים הללו אכלו פחמימות בתפריט היומיומי שלהם, לא דווח מה היה התפריט של הנבדקים – האם אכל כל אחד מה שרצה או שכולם קיבלו תפריט זהה. אם כן אכלו פחמימות – איזה סוג של פחמימות וכמה גרם פחמימות ביום. לא נכתב אם לנבדקים הייתה אי סבילות לגלוקוז לפני המחקר, לא נכתב אם הנבדקים נהגו להשתמש בממתיקים מלאכותיים לפני המחקר, ואם כן, האם היו אלה אותם ממתיקים או ממתיקים אחרים, לא נכתב אם המשתתפים במחקר עסקו בפעילות גופנית או לא ואם כן – באיזה סוג פעילות, כמה זמן כל פעילות, כמה פעמים בשבוע.
עוד נכתב בתיאור המחקר שבעקבות זאת גויסו שבעה מתנדבים שקיבלו אחד מארבעת הממתיקים (4 סוגי ממתיקים על 7 מתנדבים בלבד?) למשך שבוע (רק שבוע אחד?) והתוצאות הראו שארבעה מהמתנדבים פיתחו מעט אי סבילות לגלוקוז.
גם בקבוצה הזו לא ידוע אם המתנדבים הנחקרים היו במשקל עודף או במשקל גוף תקין, לא כתוב מה אכלו המתנדבים, אם כן אכלו פחמימות או לא, איזה סוג של פחמימות, ולא כמה גרם פחמימות ליום ובנוסף לא בדקו אם הנחקרים הללו נוהגים להמתיק את מזונם בממתיקים מלאכותיים על בסיס קבוע. גם בקבוצה של 400 המשתתפים וגם בקבוצה של השבעה לא דווח על עליה במשקל.
כנראה שהחיידקים לא מספיק מעניינים עבור הכותרת
להזכירכם, כל מה שנכתב במאמר המדעי היה על התפתחות אי-סבילות של חיידקים במערכת העיכול לגלוקוז!
ואני שואל: איך זה שבמאמר שכותרתו עוסקת בהשמנה, לא מדווח על השמנה? הכותרת ממש לא ברורה, מבלבלת, מטעה ולא מקובלת ברמות כאלה של פרסומים.
מה שציבור הקוראים, הצופים והשומעים הבין היה ששימוש בממתיקים מלאכותיים משמין. נושא זה לא הועלה לחלוטין במאמר הזה. אותי זה מרגיז!
המאמר השני פורסם בשני מקומות: האחד ב-YNET תחת הכותרת: " מחלות לב וכלי דם: הדיאטה הטובה ביותר" והשני בעיתון "הארץ" תחת הכותרת" להוציא את הפחמימות מהתפריט ולהכניס את השומן".
מאמר אחד, שתי כותרות שונות לחלוטין, ושתיהן מסוגננות במטרה לתפוס את העין. במקור, פורסם המאמר במגזין – ANNALS OF INTRENAL MEDICINE תחת השם EFEECTS OF LOW CHO AND LOW FAT DIETS.
נבדקו 148 גברים ונשים שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות שניזונו במשך שנה בשני ערוצי דיאטה. האחת, דלת פחמימות ועתירת חלבונים וסיבים תזונתיים ו-40% מסך הקלוריות בדיאטה הזו היו משומן, (כל 1 גרם שומן נותן 9 קלוריות, להבדיל מ-1 גרם פחמימות ו-1 גרם חלבון שנותנים כל אחד מהם 4 קלוריות לכל גרם) והשנייה הייתה מורכבת מפחמימות רגילות ודלת שומן (פחות מ-30% מסך הקלוריות היו משומן).
בתום השנה התברר שבדיאטה דלת הפחמימות הייתה ירידה גדולה יותר בשומן התוך-בטני ועליה מועטה במסת השריר שלא נראתה בדיאטה השנייה. כמו-כן התברר שכ-80% מהמשתתפים הצליחו להתמיד בדיאטה, בשתי הקבוצות. כאשר שוקללו כלל הנתונים באמצעות מחשבונים מדעיים ברי תוקף, בדקו החוקרים את הסיכון לחלות במחלות לב או בשבץ מוחי בעשר השנים הבאות. נמצא שלדיאטה דלת הפחמימות הייתה השפעה גדולה יותר על הפחתת גורמי הסיכון מאשר לדיאטה דלת השומן.
כאן רואים בברור כי הדברים הובאו בשם אומרם, ללא הוצאת הרעיון המרכזי מהקשרו ובנאמנות מלאה לתוכן המחקר והמאמר. המעניין הוא שתוכן המאמר עונה על דרישות שתי הכותרות שלהן זכה בשני העיתונים השונים.
יאיר קרני | אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
[email protected]
