אתה מתכונן לתחרות במשך כמה חודשים, אימונים, ציוד, ביגוד, תזונה. משקיע. חולם על תחרות טובה ומרגיש שהרווחת אותה. שמגיע לך להצליח. שעשית את מה שהיית צריך. טייפר, חימום, זינוק. הכל הלך חלק ולא היו סימנים מקדימים למה שעומד לקרות לך כמה דקות לתוך התחרות.

בשחייה יתכן והמשקפת נקרעת או נופלת | צילום: Larry rosa, ישראמן

עוד טורים מקצועיים של ליאור זך מאור בשוונג
"סתום את הפה ותמשיך לרוץ"
למה אנחנו לא מספיק טובים?
פרדיגמת "רוצה-יכול-צריך"

אין כמעט ספורטאי סבולת שלא חווה את זה מתישהו. משבר או קושי פתאומי ובלתי צפוי כבר בשלב מוקדם בתחרות. פיזיולוגי, תזונתי, או טכני. תחרות שהתחילה גרוע והיית צריך לעשות משהו כדי לשנות את הכיוון הגרוע שאליו היא התקדמה.

זה יכול להתחיל כבר בזינוק. זינקת במיקום גרוע, זינקת לא טוב ומצאת את עצמך מאחור, חטפת מכה בזינוק או אפילו נפלת ברכיבה או בריצה. בטריאתלון זה הרבה פעמים מים במשקפת או משקפת נקרעת, נופלת, מכה כלשהי, וכדומה. או סתם שחייה הרבה יותר איטית ממה שחלמת עליה. התחלה לא טובה, וכשמדובר בתחרות איש ברזל למשל זאת התחלה די ארוכה להתבאס ממנה.

לפעמים זאת תקלה טכנית כלשהי, פנצ'ר באופניים בשטח ההחלפה או בתחילת הרכיבה, רצועת קסדה שלא נסגרת, שרוכים נפתחים בריצה, רצועת דופק משפשפת, ועוד.

הגוף גם עלול להפתיע אותך, מאיפה הגיע הכאב הזה בצד כשרק התחלנו? למה הבטן שלי מתהפכת? היפרוונטילציה? התכווצויות? הטייפר, ההתרגשות, והזינוק האינטנסיבי מכניסים את הגוף לסטרס והתוצאה לעתים קיצונית. כל הדברים האלה, כל הדוגמאות שהבאתי, כבר קרו לי או לספורטאים שאני עובד איתם מתישהו בתחרויות בארץ או בעולם. אתה לא לבד. לא רק לך זה קרה. לא שזה מנחם או פותר את הבעיה, אבל לפחות אפשר ללמוד לא מעט מניסיונם של אחרים.

ההבדל בין חלומות ותוכניות

בראייה שלי כמאמן הבעיה העיקרית בקשיים שקופצים עליך בתחילת התחרות היא גורם ההפתעה. כמעט כל ספורטאי סבולת שהולך לתחרות ארוכה מניח, ואפילו מצפה, לקשיים ומשברים בחלק האחרון של התחרות. בקילומטרים האחרונים שלה. במקביל הוא מניח שההתחלה תעבור חלק. שלא יהיו הפתעות, קשיים, ומשברים. זאת הטעות הראשונה בעיני. הנחות. הנחות שגויות ולא ריאליות. אולי ההתחלה תעבור חלק, ואולי לא. תהיה מוכן לזה. אתה לא יכול לדעת מראש מה עומד לקרות. אין וודאות מלאה בשום דבר. תהיה פתוח לכל האפשרויות. קווה לטוב ביותר, אבל התכונן לכל האפשרויות, כולל לגרוע מכל.

כשמישהו מפנטז על התחלה מושלמת ולא מעלה בדעתו אפשרות אחרת, אז ברגע שמשהו קורה הראש מתפרק די מהר. ומשם הדרך לאבדון היא מאוד קצרה.

מחסנית תגובות ופעולות

הרבה מהקשיים והמשברים הם דברים שאפשר להניח שהם עלולים לקרות. לא תמיד אפשר להתכונן אליהם ולמנוע אותם מראש. אבל בהחלט אפשר להיות מוכנים עם סט תגובות ופעולות של אם כך וכך אז כך וכך. אם יכנסו לי מים למשקפת אז אעשה כך וכך. אם ידחפו אותי בזינוק אז כך וכך. וכדומה. כשאתה מוכן מראש עם סט תגובות ופעולות הרבה יותר קל לך. קודם כל מנטלית. זה נותן לך ביטחון. אתה יודע שדברים עלולים לקרות אבל גם יודע שאם הם יקרו אתה תוכל להם.

חוסן מנטלי

חוסן מנטלי הוא בחלקו היכולת להתנהל רגוע ושכלתני ולהימנע ממשברים וקשיים כאלה ואחרים, ובחלקו היכולת להתמודד עם משברים וקשיים במידה ובכל זאת משהו קרה. רגוע. שמור על קור רוח. לאט ומנוהל זה הכי יעיל והכי מהר. לא משנה אם חטפת מכה במשקפת, יש לך פנצ'ר עוד לפני שהתחלת לרכוב, כואב לך בצד, או שסתם הלך לך גרוע בחלק הראשון של התחרות. רגוע. לא הכל אבוד. תנהל את זה.

מבט חיצוני ופתרון בעיות

באופן טבעי אתה נמצא בסערת רגשות במהלך התחרות, בלהט "הקרב" קשה להיות רגוע ולקבל החלטות טובות. אחת האסטרטגיות שאני אוהב הינה לנסות להסתכל על המצב ועל עצמך קצת מהצד. מה היית ממליץ לך לעשות במצב כזה אם היית מסתכל מהצד? ואם אתה לא בטוח אז מה המאמן שלך היה ממליץ לך לעשות עכשיו כשנתפסה לך השרשרת בשלדה ביציאה לרכיבה או משהו דומה?

מה המאמן היה ממליץ לך לעשות כשהשרשרת נתפסת בשלדה ביציאה. ליאור זך-מאור באיירונמן קונה | צילום: טלי שינברג

אתגר והזדמנות

כשמשהו קורה בתחילת התחרות ולמעשה בכל שלב במהלכה, אתה יכול להתבאס מזה ולבכות על מר גורלך. או שאתה יכול להפוך את זה לאתגר ואפילו לסוג של הזדמנות. הזדמנות לבחון "מאיזה חומרים אתה עשוי". הזדמנות לתרגל ניהול משברים ויציאה ממצבים לא נוחים במהלך תחרות. האתגר הופך להיות: "להצליח לשנות את הכיוון הלא טוב שהתחרות שלך מתקדמת אליו". אלא אם תעשה משהו ותשנה אותו. אם תצליח, ותוציא מהתחרות את הכי טוב שאפשר, יהיה לך סיפוק גדול אפילו אם התוצאה הסופית לא תהיה בדיוק כמו שקיווית וחלמת. ולא רק זה, לתחרות הבאה תגיע עם יותר ביטחון ותדע שלא משנה מה יקרה אתה יודע לצאת מזה. אתה יודע להפוך תחרות.

תרגולים יזומים-מקרים ותגובות

אני נוהג להכניס את הספורטאים שאני עובד איתם לסיטואציות לא נוחות בהכנה לתחרות. אני מניח לפניהם "מכשולים" מבוקרים ומייצר עבורם הזדמנויות לתרגל התמודדות עם קשיים כאלה ואחרים. בכל פעם מכשול או קושי אחר. גם אם לעולם לא תוכל לחזות ולתרגל את כל התרחישים האפשריים, אני מאמין שהתמודדות היא סוג של "שריר" שאפשר לעבוד עליו ולחזק אותו. כך שגם אם בתחרות יקרה משהו שלא קרה לך באימונים ולא תרגלת אותו ספציפית, אתה עדיין תוכל לשלוף את המגירה הנכונה ולמצוא בה את סט התגובות והפעולות האופטימליות.