שנה זוגית בין אולימפיאדות היא לעתים שנה מעט יבשה עבור ספורטאים אולימפיים. גם בשחייה וגם באתלטיקה, אליפויות העולם נערכות אחת לשנתיים בשנים לא זוגיות. השנה האמצעית בין האולימפיאדות ריקה מתחרויות עולמיות. בעיקר עבור ספורטאים מנוסים, אלו שנים שיכולות להתגלגל לכל מיני מקומות. בין אם למנוחה, התחדשות, או מקפצה למדרגה הבאה.
ברנע מגלה את המים הפתוחים || צילום: צלמי שוונג
עבור האורח בסוכה שלנו, גיא ברנע,27, אפשר להגיד שהיתה זו שנה מעורבת. למי שלא מכיר, ברנע הוא אחד מארבעה שחייני גב ישראלים שנמצאים ברמות הגבוהות של השחייה והבכיר שבהם לספרינט ה-50 מ'. ברנע, שגדל והחל לשחות ביישוב עומר, עבר בעלומיו להתאמן באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ואחר כך חזר למשך שנים להתאמן עם נבחרת ישראל במכון וינגייט. ברנע מתמחה בעיקר בספרינט הקצר בסגנון הגב למרחק של 50 מ'. מסיבה כלשהי, למעט המשחה ל-50 מ' חופשי, המשחים ל-50 מ' בכל הסגנונות האחרים אינם מקצועות אולימפיים. הם בהחלט מקצים תחרותיים ומרתקים בכל האליפויות האחרות – מאליפויות העולם ועד האליפויות היבשתיות.
עוד כתבות בנושא
אושפיזין לחג || חגי אשלגי מתארח אצל דני בורשבקי בסוכה
אברום בורג: האם הספורט הוא הדת החילונית החדשה
יוצא, שהמקצה החזק של ברנע לא נכלל באולימפיאדה. ברנע יכול להתמקד בספרינט 50 מ' גב משך שלוש שנים, אבל אם הוא רוצה להגיע לאולימפיאדה, עליו להכפיל את הטווח האופטימלי עבורו, למרחק של 100 מ'. במקצועות האישיים, ברנע הוא שיאן ישראל ב-50 מ' גב בבריכות ארוכות וגם שותף לשיא הישראלי ב-4 כפול 100 מ' מעורב. בבריכות הקצרות הוא שיאן ישראל גם ב-50 מ' גב, 100 מ' גב, וב-50 מ' וב-100 מ' בסגנון הפרפר. את שלושת השיאים האחרונים הוא ניפץ באליפות החורף של ישראל בבריכות קצרות בפברואר השנה. אחריה, הגיעה לפני חודשיים, באוגוסט, אליפות אירופה בבריכות ארוכות.
סרטון משחה פורט2פורט (החל מ-6:30 דק')
איך היתה השנה שחלפה?
"השנה, עשיתי שילוב. התאמנתי שלוש פעמים בשבוע עם מאמן הנבחרת ליאוניד קאופמן ועוד שלוש פעמים בשבוע עם דימה רביסנקי שהוא בעיניי מאמן ספרינט מוכשר מאד. היינו קבוצה של ארבעה ספרינטרים שעבדו ככה – אני, יהב שחף, אלמוג אולשטיין ותומר זמיר. בנוסף, היה מאמן נוסף לחדר כושר. אחרי הקיץ של השנה שעברה (בו עלה ברנע לגמר אליפות העולם במשחה ל-50 מ' גב – ח.א.) נסעתי עם כמה מהשחיינים האחרים לגביע העולם בדובאי ובקטאר, והיה שם מוצלח וכיף. מאד נהניתי שם. אחר כך הגיעה אליפות אירופה בבריכות קצרות בדנמרק. בעונה שבה מנסים דברים חדשים ועושים שינויים, לא תמיד הכל מתחבר בדיוק כשאתה רוצה. בדנמרק עוד לא הכל התחבר לי. אחר כך הגיעה אליפות ישראל בבריכות קצרות בבריכה החדשה במכון וינגייט ושם פתאום הכל התחבר טוב. שברתי שם שלושה שיאים ישראלים. ב-50 מ' ו-100 מ' פרפר וב-100 מ' גב".
"בפורט2פורט היה לי אישית ומקצועית נורא נורא קשה. ברנע
לאחר מכן התחילה החבורה לעבוד לקראת אליפות אירופה בקיץ. המטרה היתה להיות בצמרת ב-50 מ' גב, עם שאיפות להישגים גם ב-100 מ' גב, אבל זה לא כל כך הלך. "האליפות התחילה לא טוב. המתקן בברלין היה גרוע, הוא מספר, בריכת החימום – שחרור היתה רחוקה רבע שעה הליכה מבריכת התחרויות, התקרה בוולודרום שבו התחרנו היתה עגולה וזה דבר שמקשה מאד על שחייני הגב שתמיד מסתכלים למעלה לתקרה, לשחות ישר (בגמר משחה השליחים מעורב, שחיין הגב של נבחרת איטליה עלה שלוש פעמים על המסלול ואיבד שניות יקרות, ח.א.). גם לוחות המגע האלקטרוניים היו חלקים ואי אפשר היה לצאת מהם לזינוקי גב בלי להחליק. המאמנים סירבו לאפשר לתחרות להתחיל עם הלוחות האלו, אז המארחים שייפו את כל הלוחות עם נייר זכוכית, וזה עזר למנוע את ההחלקות. בכל מקרה, המשחה הראשון היה ה-100 מ' גב. באנו ארבעה שחייני גב חזקים (גיא ברנע, יעקב טומרקין, יונתן קופלב ודוד גמבורג, ח.א.) וכולנו פישלנו.
"דוד גמבורג עוד שחה מספיק טוב כדי לעלות לחצי הגמר ואז בערב הוא כבר שחה הרבה יותר טוב והגיע גם לגמר. אבל ה-100 מ' שלי היו אכזבה. שחיתי רע (ברנע היה מרוחק 6 מאיות שנייה מעלייה לחצי הגמר, ח.א.). אמנם באתי יותר ממוקד ל-50 מ', אבל בכל זאת רציתי גם לעשות משהו ב-100 מ'. ב-50 מ' גב זה כבר היה אחרת. שם סיימתי חמישי בגמר וברמות האלו כבר אי אפשר לדעת איך זה נגמר. זורקים כולם את היד ביחד ומי שנוגע זוכה". ב-50 מ' גב ברנע עלה ראשון מהמוקדמות לחצי הגמר, שני מחצי הגמר לגמר, ופספס מדליה בגמר ב-5 מאיות שנייה. המיקום החמישי שלו ב-50 מ' גב היה הטוב ביותר עבור שחיין ישראלי באליפות אירופה השנה.
עדיין, בסיכומו של דבר, מאז 2008, כבר ארבע אליפויות אירופה ברציפות ברנע בין חמשת הראשונים באירופה ב-50 מ' גב. "כשעוד הייתי קצת מבואס אחרי אובדן המדליה, גל נבו הזכיר לי את זה, וזה בכל זאת יופי של הישג אישי עבורי, מציין ברנע, "היום אני חושב שהתוכנית שלי לא הביאה אותי מספיק מגובש לאליפות אירופה. היו דברים בעבודה שעדיין לא התגבשו עד הסוף. היו הרבה דברים חדשים. באימונים, ליאוניד (קאופמן – מאמן נבחרת ישראל – ח.א.) ודימה משכו כל אחד לכיוון שלו, וגם מאמן הכושר משך לכיוון שלישי. זה פגע בהכנה וגם פגע לי גם במוטיבציה".
זה משהו שהיה ספציפי לך?
"אני לא חושב שהייתי היחיד שהיו לו השנה בעיות כאלו, אבל לא אדבר בשם אחרים".
ומה אחר כך?
"העונה נגמרה כל כך מאוחר, אז קודם כל לקחתי חופשה ארוכה מבלי להיות קרוב בכלל לבריכה. טיילתי, נסעתי, לקחתי קצת זמן מחוץ למים. למעשה, פחות או יותר, הפעם הראשונה שחזרתי לשחות היתה עם שוונג בים במשחה פורט2פורט. מסגרת חדשה עם הרבה חיים והתלהבות".
חשבת על פרישה?
"תראה, בגיל שלי, זו תמיד מחשבה שיכולה לעבור, אבל לא. למרות שהרגשתי אכזבה רציתי קודם לתת עונה אחת מלאה של אימוני ספרינט. עונה שכולה ספרינט, בדרך שנראית לי, בשיטה שנראית לי, עם עבודת חדר הכושר שאני מאמין בה. החלטתי לעזוב את המסגרת של הנבחרת בוינגייט ולעבור להתאמן אצל דימה רבינסקי שהצטרף בינתיים לצוות האימון של קבוצת דולפין נתניה. אני עדיין מתחרה עבור הפועל ירושלים, שם נתנו לי את ברכתם לעניין הזה, למרות שבזמן האחרון יש קצת מתחים בין הפועל ירושלים לדולפין נתניה. רוב האימונים שלנו עדיין בוינגייט, אבל המערכת של דולפין נתניה שונה מהמערכת של הנבחרת.
"אני מתאמן עכשיו גם עם דימה רבינסקי שלדעתי הוא אחד ממאמני הספרינט המוכשרים, וגם עם עדי וולפמן שהיה המאמן שלי בגיל הנוער. יש שם מסגרת שבשבילי היא יותר רעננה ורעבה מהנבחרת בוינגייט. זה שינוי גדול ומדהים, וכיף לי לשחות שם אחרי שהייתי בוינגייט המון שנים. השינוי הזה עושה לי מאד טוב. קבוצת האימון שאיתה אני שוחה בנתניה מלאה התלהבות. אווירת העבודה וגם האימונים שונים. כבר בשלב המוקדם הזה של העונה אני הרבה יותר מתחרה באימונים. שוחה הרבה יותר בכל המהירות באימון. לא פוחדים ללחוץ ולקרוע באימונים. בחדר הכושר אנחנו עושים הרבה יותר דברים שאני מאמין בהם, ויש לי בעצם מעטפת חדשה שהכניסה בי הרבה חיים והתלהבות.
"אחרי הכישלון להעפיל לאולימפיאדת לונדון (אחרי שהשתתף באולימפיאדת בייג'ינג, ברנע פספס את הכרטיס ללונדון ב-100 מ' גב בכמה מאיות השניה – ח.א.) בכלל כבר לא רציתי לחשוב על אולימפיאדה. רציתי להתמקד רק ב-50 מ', אבל פתאום עם המעבר הזה למסגרת חדשה התחלתי להידלק עוד פעם על ה-100 מ' ולחשוב על האולימפיאדה".
אז מה בעצם המטרות שלך עכשיו?
"אני תמיד אומר בהרצאות שאני מעביר, שאנחנו צריכים לשאוף למטרה שגם מרגשת אותנו וגם מפחידה אותנו. פתאום זה מה שיש לי עכשיו – מטרה שמרגשת ומפחידה. אני חושב שוב על האולימפיאדה".
אבל היום ידוע שרצוי גם לא מעט להתחרות גם תוך כדי העונה. איפה יוצא לך להתחרות?
"אנחנו מנסים לשלב תחרויות באירופה. גראנפרי וכאלו. מדליק אותי גם להתחרות במקומות חדשים, אקזוטיים, שיש בהם עניין מעבר לשחייה. זה גורם לי להיות טוב יותר. מקומות כמו המזרח הרחוק, דובאי, קטאר. בשנה הבאה אני בהחלט רוצה להתחרות שוב בסבב גביע העולם בהונג קונג ובמקומות כאלו".
אצל הרבה שחיינים הבריכה הקצרה והבריכה הארוכה זה עולמות שונים. מה אתה מעדיף?
"בריכה קצרה זה הכל יציאות ודחיפות מהקיר. בריכה ארוכה זה יותר שחייה. כשאני בבריכה ארוכה והכל דופק ואני מצליח להיות גבוה על המים ולא להתעייף עד ממש המטרים האחרונים בספרינט, זה דבר גדול. כרגע אני מתאמן גם בבריכה קצרה וגם בבריכה ארוכה. הרבה פעמים מנסים בתחילת העונה ליישם דברים של טכניקה בבריכה הקצרה, לגבש אותם ואז לעבור איתם כבר מגובשים ליישום בבריכה הארוכה".
איך באמת מחלקים כוחות בספרינט של 50 מ'? נותנים הכל כבר מהזינוק?
"זו שאלה טובה מאד. לא כולם מודעים לעניין הזה. זה משחה מאד עדין. גוף האדם מסוגל לתת בערך 12 שניות של ספרינט טהור על ה-ATP שיש לו בתאים. אחרי 12 שניות הגוף מתחיל לייצר חומצת חלב ברמות מאד מאד גבוהות ובמהירות עצומה. זה דבר עדין מאד. ספרינטרים טובים יודעים לשחות מהר בלי להוציא את כל הכח כבר בהתחלה. זה אומר לשחות יותר על עוצמה של תנועות, לא על תדירות של תנועות. לא מתחפרים בהתחלה. בהתחלת המשחה, חוץ מהריכוז בזינוק וביציאה שהכל יהיה מושלם, אני חושב כבר על התנועות האחרונות. ההבדלים הגדולים ב-50 מ' נוצרים במטרים האחרונים. יש את אלו שיגיעו לשם עם כוח, ויש את אלה ששרפו המון בחצי הראשון. ההבדל במטרים האחרונים יכול להיות הבדל של מאיות שנייה ולפעמים גם עשיריות שנייה. הבדל בין חזרה על מדליה לבין חזרה בלי מדליה. אבל מה קורה? אתה מגיע לגמר גדול ואתה רוצה להצליח, רוצה מדליה ואתה רוצה להתחיל באטרף. הקיר בצד השני נראה קרוב ואתה רוצה לטוס מההתחלה. אז מוציאים יותר מדי אנרגיה ב-25 הראשון. בגמר אליפות אירופה האחרונה התחלתי את התנועות הראשונות מהר מדי ואיבדתי כמה מאיות בסוף לדעתי. חייבים למצוא איזון עדין. זו צריכה להיות יצירת אמנות והכל צריך להיות מושלם. זו בעצם צריכה להיות יצירת אמנות של 24 שניות".
מספיק שחייה. מה אתה עושה מחוץ לבריכה? יש בת זוג?
"אני עם חברה קבועה כבר שנתיים, גר בשכירות במושב רשפון ויש לא מעט פרויקטים שאני מתעסק בהם".
כמו מה?
"קודם כל אני נותן הרצאות. אני בוגר מנהל עסקים מאוניברסיטת ברקלי, וכל עניין ההרצאות התחיל בשנה שעברה. יש לי כל כך הרבה כלים וחוויות שצברתי במהלך השנים בישראל, בארה"ב, בשחייה. זו הרצאה מאד חווייתית עם קטעי וידאו ותמונות. היא נועדה גם לתת תחושה של איך זה להיות ספורטאי ברמה העולמית, ובעיקר לתת כלים. כלים כמו ניצול הכישלונות כדי לעשות מהם משהו אחר. כמו בניית מטרות ויעדים, כמו מוטיבציה. התחלתי לעשות את זה מול כל תלמידי התיכון בבאר שבע והתגובות היו מדהימות. היית רואה אותם חווים בזמן ההרצאה חלק מהדברים שאני חוויתי בתחרויות. אחר כך שיניתי אותה קצת והתחלתי לעשות אותה לקהל של מבוגרים ואני מעביר אותה בחברות, בארגונים שונים. העברתי לאחרונה הרצאה לרופאים המתמחים בבית חולים סורוקה. אני מאד ניהנה לעמוד מול קהל ולשתף וגם התוצאות נותנות לי סיפוק גדול". עמוד הפייסבוק של ברנע – כאן.
הבנתי שאתה גם מארגן תחרות שחייה בנגב.
"אני מארגן את אליפות הנגב בשחייה. זו תחרות כיפית אדירה שנועדה להכניס את הצעירים בנגב לשחייה. כל הנבחרת האולימפית מגיעה. אנחנו עושים הרבה יחסי ציבור ושיווק. זו תחרות עם פרסים כספיים בסכום מצטבר של 12,000 שקלים ויש שם אחלה מופע. השנה גם עשינו סרטון והגענו, ארבעה שחייני נבחרת ביחד, לבתים של ארבעה שחיינים צעירים מהנגב בהפתעה. זה שיגע אותם. זו תחרות כיפית שאני רוצה להפוך אותה למסורת וגם לרתום אליה נותני חסות".
הסרטון מהתחרות בנגב
יש עוד משהו?
"יש עוד כמה דברים שאני חושב עליהם ועובד עליהם, אבל עוד לא הגיע הזמן לחשוף אותם. נשאיר אותם כהפתעה.
לגבי הקטע של חוויה וכיף בתחרויות, אני מאד מסכים איתך".
לגבי הקטע של חוויה וכיף בתחרויות אני מאד מסכים איתך. אחרי ששחית איתנו בים בפורט2פורט, מה הרשמים שלך?
"בפורט2פורט היה לי אישית ומקצועית נורא נורא קשה. התחלתי בספרינט חצי דקה ושרפתי את הכוח בהתחלה. נשארו לי אחרי זה עוד 29 דקות לשחות. מבחינת חוויה היה מדהים. מלא אנשים, אנשים שמחים, מפרגנים. אווירה כיפית גם לפני הזינוק וגם בסיום. כמו פסטיבל, חגיגה. זו אווירה תחרותית אבל גם עממית עם פרגון, אהבה. זה כיף להרגיש ככה. בתחרויות שאני נמצא בדרך כלל זה אחרת. בגלל זה אני מגיע למשחה תנינים ומתכוון להשתתף שם במקצה הארוך. נתראה שם ביום רביעי בבוקר".
