מאת:אור
אוגוסט. השכן נסע עם המשפחה לטורקיה. בחוץ הלחות גבוהה והחום כבד. הזיעה ניגרת בכל פעילות ספורטיבית ומנגד בגדי הריצה מסרבים להתייבש על החבל, בגלל אותה לחות מהמשפט הקודם. אין עכשיו תחרויות, וקשה לדעת עד כמה השתפרתי אם בכלל. אוגוסט.
אין שעות טובות לרוץ בימים האלה. גם כשהחום עוד לא עלה בשעות הבוקר המוקדמות, וגם כשהוא יורד בשעות הערב, הלחות נותרת בעינה, והאוויר סמיך מידי לנשימה. אוגוסט. בעבודה ובאוניברסיטה, זה סוף הסוף של השנה, עם הרבה כתיבה עצמית וסיכומים שצריכים להיעשות. אני נמצא יותר בבית, במזגן, ולכן גם אוכל יותר, והמשקל כבר מדווח על עליה של קילו וחצי רק בשבוע האחרון. אוגוסט. אני רץ הרבה במכון הכושר, אבל גם זה לא פשוט. אתמול, עם סיומה של תכנית תיירות על סקוטלנד בערוץ החיים הטובים, התחילה תכנית בישול בעברית. זה לא היה מעבר קל. מכיוון שלתכניות עבריות אין תרגום, ואינני קורא שפתיים, רציתי לחבר את האזניות להליכון, שאיפה שהסתיימה כעבור חלקיק שנייה של חוסר תשומת לב בכך שמצאתי את עצמי נזרק מהמכשיר הדוהר לעבר הקיר. מתוך אינסטינקט שגוי אך אינסטינקטיבי, ניסיתי לשוב ולעלות על המסלול המשתולל, ובפעם השנייה בעשר שניות, נזרקתי אל הקיר. האישה במסלול לידי הציעה לי מים. סירבתי. באה המדריכה האחראית והציעה לי לשתות משהו. אוגוסט.
אוגוסט-אין שעות טובות לרוץ בימים אלה
כאבים חדשים מופיעים, הפעם אלה הברכיים. בגלל שהחלפתי לאחרונה נעליים, המאמן שילון מיהר להאשים אותן בכאבים. לטענתו חשוב להחליף בין דגמים ולא להישאר תמיד עם אותו דגם, אבל גווין, המאמן השני, אומר שאם מצאת זוג נעליים שמתאים לך, אתה צריך להישאר נאמן לאותו דגם ורק להחליף מידי פעם לזוג חדש יותר. הם חלוקים ביניהם. אוגוסט.
היחס לכאב בפעילות ספורטיבית מבלבל אותי. מצד אחד, אתה לא רוצה להתעלם מאותות מצוקה שהגוף משדר, כולם אומרים לך לשים לב להתרעות שלעיתים יכולות למנוע את היווצרותה של פציעת ספורט. אבל מצד שני הגוף כל הזמן משדר אותות מצוקה, אם הייתי מגיב לכל אחד מהם, מעולם לא הייתי קם מהכורסא. ויש עוד אפשרויות. אולי הכאבים פשוט מדווחים לי שאני צריך לרדת במשקל, להיפטר מחלק מהקילוגרמים הרבים שאני עדיין סוחב על עצמי, ומסרב להשיל. לעיתים נדמה שהפעילות הספורטיבית שלי גורמת דווקא לעלייה במשקל. אחרי פעילות רגשות האשמה שלי מתרופפים, וברגע שהרסן מעט משתחרר אני זולל בלי בושה. אוגוסט.
זה ה"מוצאי שבת" של החופש. זה עדיין חופש אבל האופק הוא כבר של עבודה. קשה להישאר נאמן לספורט בתנאים האלה עם החום בחוץ והכאבים בפנים. עוד שבוע אחד ואוגוסט יגמר. ספטמבר. שגרת היוםיום תיכנס למסלולה, והספורט שוב יהיה נגיש יותר, פחות זמן לכאבים קטנים ולמחשבות מדכדכות של סוף חודש אוגוסט.
תגובות לטור של אור, ניתן להעביר לו ישירות למייל: [email protected] , או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר.
