להורדת אפליקציית שוונג החדשה לחצו על חנות היישומים של הנייד שלכם:
יש מרתונים שהם המסלול, אחרים הם התוצאה. יש כאלה של מוניטין ויש כאלה כמו וינה. לא אחד מהגדולים אבל כל כך מיוחד. מרוץ ויזואלי, בין מורשת האימפריה שקרסה לפני מאה שנה לבין העיר המודרנית, מסבירת הפנים והמתוקתקת הזו.
המסלול עובר בכל האתרים ההיסטוריים | צילומים: באדיבות אברום בורג
עוד כתבות מרתון בשוונג
לכל הטורים של אברום בורג
היכן תתקיים אליפות ישראל הבאה במרתון?
מדוע המרתונים בישראל מכעיסים את נילי אברמסקי?
המשולש הקדוש של נשות המרתון
מטוס מלא ברצים ישראלים
הכל נוח בוינה. התחבורה הציבורית, האדיבות, האוכל והמחירים. עוד מעט יפתחו בברלין מחאת מילקי, כי כאן עוד יותר זול. גם את האוכל, המלונות ואפילו את בגדי ריצה ניתן למצוא במחירי מציאה. המטוס בנתב״ג כבר מלא ברצים שמקדימים לבוא. רבים עטויים במיטב בגדי הריצה הייצוגיים ואיתם בני משפחה מפרגנים ונרגשים. שדה התעופה בוינה מעצים את החוויה. מתנקזים אליו בני כל הלאומים. משם היישר אל האקספו ואיסוף הערכות. הרישום מהיר ויעיל, לכל המסלולים והמרחקים. אפשר לקנות במקום כרטיסים לארוחת הפסטה שעוד נגיע אליה. הערכה דלה, בעצם ריקה. הכל עולה – אבל לא יקר. חולצות המרוץ במחירים סבירים ביותר, כל המותגים העולמיים וגם המקומיים. נעלי און השוויצריות בשלוש נקודות מכירה ועל הרגליים של כמה רצי עילית. מנסים לגרד את אדידס הגדולה.
הערכה דלה ולמעשה ריקה, הכל עולה – אבל לא יקר
אחרי הצהרים ארוחת הפסטה באולם העירייה. וואו. כל מה שנחסך לנו בתיק הריצה ניתן לנו בקלוריות. פסטה, קייזרשמארן (הגירסה המקומית לג׳חנון), קולה ובירה בזיל הזול. אולם קבלת הפנים אימפריאלי. והניגודים נפגשים בשורשיהם. אולם מהודר ומוסיקה קלסית על הבמה, והספורטאים? לא כולם הקפידו על חליפות שחורות ועניבה כהה. חלק שרועים על הרצפה וכולם מצלמים ומצטלמים את כולם. מהחלונות הענקיים נשקפים שער הסיום והטריבונות ב…בורג-תיאטר.
מוזיקת ואלס נעימה והרמונית מכניסה אותך לקצב
ריצה לאורך האתרים ההיסטוריים
זהו. הגענו לזינוק. שישה שרוולי זינוק. הפעם רעייתי היא המתחרה ואני נושא הכלים. זינוק נוח בתשע בבוקר. מוזיקת ואלס נעימה והרמונית מכניסה אותך לקצב. קר, רוח פנים עולה מהדנובה הכחולה ויצאנו לדרך. באזורים האלה של הריצה זה אחר ממה שאני רגיל לו. לאט, בהנאה, בסבלנות. אפשר להרים את הראש. לפטפט עם השכנים. להגיד שלום בנימוס. לחבק את נילי אברמסקי ורצותיה. ליהנות מהריצה עד תום. עוד חמש שעות אנחנו חזרה. ריצה זוגית ושניים הם פתאום כמה אלפים מאושרים. המסלול עובר בכל האתרים ההיסטוריים, התיאטרליים, הנופיים והאנושיים של העיר. פעם בירת האימפריה והיום פשוט מקום יפה. פה ושם מישהו שם מוזיקה (קלסית כמובן) מהחלון. הדנובה, הכנסיות, הרחובות, המתנדבים והמעודדים, כולם מחכים לנו. מים בשפע, שתייה איזוטונית, בננות טריות והמוני רצים שמחים. אחד המרתונים היפים ביותר שרצתי שסופו מדליה מעוצבת. נגמר המרתון, התיישבנו בבית קפה "מוצרט". ואחרי שטרודל, שוקו חם עם קצפת סמיכה ועוד כמה מאכלים וינאיים אופייניים צעדנו חזרה לחדר. הכל כבר נקי, מצוחצח ומתוקתק, מחכה לנו שוב, להתראות בשנה הבאה.
מה מחפש גליציאני שמבקר בוינה: בגדים זולים וארוחות חינם. נו שוין.
הכי טוב לפגוש חברים על המסלול בארץ זרה !!!
אוי אברום אברום… חסר לנו אחד כמוך בפוליטיקה …. חבל שעזבת