נהוג לומר על התזונה הפליאוליתית, הידועה גם כדיאטת האדם הקדמון, שהיא למעשה הגרסה המודרנית למה שאכלו יושבי המערות לפני שהחלו לגדל את מזונם בצורה מסודרת. התזונה הפליאוליתית או הפליאו בקיצור, סוחפת אחריה מעריצים מושבעים שזנחו את הגלוטן, הסוכר, מוצרי החלב והתזונה המתועשת ומקפידים על אורח חיים עם שפע של ירקות, שומן וחלבון מן החי בשילוב פעילות גופנית (או בלעדיה). רבים מהם רואים כתוצאה מכך ירידה במשקל, לצד הפעילות הגופנית, שיפור בתחושות הכלליות ולצידם ישנם כאלו המדווחים על תופעות לוואי מטרידות שתקפו אותם מהרגע בו החליטו להתקרב לאחיהם יושבי המערות. אז הנה ארבע תופעות חיוביות ושליליות שעלולות להופיע למי שבחרו לאכול תזונה פליאוליתית וחשוב לשים לב להופעתן.
כתבות נוספות בנושא
לאכול כמו האדם הקדמון חלק א'
לאכול כמו האדם הקדמון חלק ב'
יאיר קרני על תזונה פליאוליתית
1. עלייה או ירידה ברמות האנרגיה
אנשים רבים מספרים כי מהרגע בו נפרדו לשלום מהסוכר והגלוטן חייהם השתנו מהקצה אל הקצה, ממש כך. העייפות והניקורים שאפינו את שעות אחר הצהריים נעלמו כלא היו, הצורך בקפה ירד במקביל לעלייה כללית בחיוניות ורמות האנרגיה, ביצועים ספורטיביים לפתע השתפרו, נשמע כמו חלום.
מאידך, ישנה תופעה הפוכה שאופיינית למי שמתחיל את הדיאטה ומשנה את אורחות חייו, עייפות קשה ולפעמים אף חולשה ותחושת "חולי" קלה. תופעות מוכרות מאוד אצל מי שאוכל תזונה קטוגנית ולכן חשוב לשים לב האם תזונת הפליאו שהתחלתם אינה חורגת לתחום הקטוגני. אם אתם אוכלים בצורה מספקת ונכונה, סביר שתופעות אלו יחלפו תוך מספר ימים. כמובן שאם תופעות אלו לא משתפרות רצוי לחזור לתזונה הקודמת או לפנות לרופא או איש מקצוע.
2. שיפור מדדים או חולשה וכאבים
סטייקים, ושומן מן החי עבור רוב האנשים לא נשמע כמו מזון בריאות ובטח לא תזונה שיכולה לסייע לשיפור מדדים בדם. אבל, המדע מתקדם בקצב מהיר ומה שהיה ברור וידוע בעבר, מוטל כיום בספק ותחת מחקר. כך, השומן שהיה מוקצה מחמת "סתימת עורקים", זוכה שוב לעדנה ואילו הפחמימות הן אלו שהוצאו אל מחוץ לגדר. חשוב לדעת את כמות החלבון והשומן המומלצים לצריכה בתזונה פליאוליתית, לא מדובר על זלילת חלבונים ושומנים מהבוקר עד הערב.
מן הצד השני, אנשים שמסגלים לעצמם את הדיאטה החדשה מדווחים לפעמים על כאבי ראש וסחרחורות. פעמים רבות התחושות הללו חולפות אך חשוב לשים לב אליהן ובמידת הצורך לפנות לאיש מקצוע לטיפול.
3. ירידה או עלייה במשקל
אמרתם פליאו אמרתם ירידה במשקל. משום שבתזונה הפליאוליתית נוטשים מרכיבים כמו סוכר וגלוטן, הירידה במשקל הוא גורם נלווה ועל כך אין ויכוח. לצד תמונות המוטיבציה של האנשים בעלי ההישגים המרשימים, ישנם גם כאלו הסובלים מהתופעה ההפוכה – עלייה במשקל. יתכן והסיבה לכך נעוצה בכך שלתזונה הפליאוליתית אין ממש כמויות מדויקות של מזון אותם רצוי לצרוך או תפריט מסודר. אנשים נוטים לפרש את הדבר בצורה מוגזמת ולאכול ללא שליטה, גם כשהמטרה המרכזית שלהם היא ירידה במשקל. אך מי שמטרתו היא ירידה במשקל חשוב מאוד שימשיך להקפיד על כמויות המזון הנצרכות ובעיקר סוג המזון ואיכותו. בסופו של דבר, לרוב ההתלהבות הראשונית של דיאטה ללא הגבלה, בעיקר למי שהיה מורגל עד היום לדיאטות דלות שומן ונטולות אוכל עם תחושת רעב תמידית, מתאזנת וכמויות האוכל מתחילות להיות סבירות.
4. אכילה ללא ספירת קלוריות/קושי ביום יום
התזונה הפליאוליתית קלה מאוד ליישום, המזונות בה הם פשוטים מאוד ואינם דורשים הבנה מעמיקה במטבח או הכנת תבשילים מסובכים. אנשים שסובלים מעודף משקל ונמצאים תחת משטר דיאטה רצחני בו הם רעבים רוב היום וגם צריכים לספור את הקלוריות שנכנסות לפיהם נשברים מהר מאוד ומרגישים קושי גדול לאמץ את הדיאטה כאורח חיים לשנים ארוכות. אולם, התזונה הפליאוליתית כל כך קלה ופשוטה כך שבקלות אפשר לאמץ אותה ולהתמיד בה והעיקר להרגיש שבעים.
יחד עם זאת לצד הפשטות קיים קושי. אנו חיים בעולם עתיר פחמימות ושופע בסוכר ומי שיעבור לצידו השני של המתרס יופתע לגלות שכמעט בכל דבר מתחבא לו סוכר, גלוטן או אחד מהשמות הנרדפים האחרים והמזיקים. מהר מאוד תגלו שאפילו ארוחת צהריים פשוטה במסעדה עלולה להפוך לאתגר לא פשוט. צריך לבדוק האם יש סוכר או ממתיקים אחרים (דבש/סילן/מייפל וכו') ברוטב של הסלט או סויה במוקפץ או קמח בקציצות הבקר וסוכר ברוטב העגבניות. בקיצור, לאכול בחוץ זו משימה לא קלה למי שבחר להסיר מהתפריט מזונות שאינם תואמים לתזונה פליאוליתית.