למרות שבימינו כבר אפשר לשלב את המילים "מרתון" ו"נורמלי" במשפט אחד, עדיין להרבה מאוד אנשים יש דעות קדומות שליליות בכל מה שקשור לריצת מרתון או אפילו חצי מרתון. המחמירים אוהבים להשתמש בדוגמאות שלמרבה הצער הגיעו לכותרות הראשיות של החדשות כמו מקרי מוות של רצים במהלך ריצות מרתון בארץ.
עוד כתבות בנושא
האם יש קשר בין פעילות גופנית לדום לב?
מרתונים יכולים להיות מסוכנים, אבל לא לרצים עצמם
מתי ציוד הספורט שלכם יכול להפוך למסוכן?
אי אפשר להתווכח עם העובדה שהיו מקרים של מוות ואשפוזים מסיבות שונות, זה קרה בארץ ובעוד הרבה מקומות בעולם. העניין הוא שאנשים לא מבינים עד כמה המקרים האלה הם נדירים לעומת מקרים הפוכים לגמרי. בדיוק בגלל זה התפרסם לאחרונה מחקר שהתבצע במחלקה הקרדיולוגית בבית החולים האוניברסיטאי של הרווארד, שבדק נותנים של 10.9 מיליון בני אדם שהשתתפו במרתונים ברחבי העולם בין השנים 2000 ל-2010.
מבין כל האנשים האלה, נרשמו רק 59 מקרים של דום לב במהלך ריצת מרתון, שזה אומר בערך אחד ל-200 אלף אנשים. מתוך 59 המקרים, 42 אנשים מתו בעוד שהאחרים ניצלו הודות לפעולות החייאה שבוצעו מיד במקום. עורכי המחקר אומרים שהתוצאות האלו מצביעות על כך ש"במרתונים ובחצאי מרתונים הסיכוי ללקות בדום לב או למות באופן פתאומי הוא נמוך מאוד". למעשה, נטען שם שסיכוי גבוה יותר הוא ללקות בדום לב או למות באופן פתאומי מבעיית לב כתוצאה מהשמנה, לחץ דם גבוה, ובכלל חוסר פעילות ספורטיבית. הריצה, מן הסתם, תורמת באופן משמעותי לכל אחד מהסעיפים שהוזכרו כאן.
בשורה התחתונה, אי אפשר להתווכח עם המקרים המצערים, אבל תמיד אפשר להגיד שהרבה יותר אנשים מתים כי הם לא רצים מרתונים, ועד כמה שזה נשמע הזוי ולמרות שאפשר לפרש את המחקר הזה למסקנות אחרות (כמו לרוץ למרחקים פחות ארוכים) – זה עדיין נכון.