1. 31 – שלושים ואחת שניות היה היתרון של ההולנדי טום דומולאן על ניירו קינטנה בתחילת שלב 19 של מהדורה 100 של הג'ירו ד'איטליה – ביום שישי האחרון בצהריים.
   

   נלחם על פרס חייו. טום דומולאן | צילום: ERIKT

2. שלבים 19 ו-20, במרומי ההרים, הפכו לזירת מחול הפגיונות במלוא אכזריותו המרהיבה. כל מי שיכל, דקר, תקף, חתך, הקיז ונגס שניות מההולנדי הגבוה. כמו ב"זקן והים" של המינגווי, הכרישים תקפו, ודומולאן נלחם על פרס חייו. הפרס שיגדיר את קיומו מראשית דרכו ועד היום – ניצחון גרנד טור. ניצחון שמילא את חלומותיו בימים ושחמק ממנו בסיוטיו בלילות. ניצחון אותו נלחם ההולנדי להביא לחוף מבטחים בטיפת כוחו האחרונה. נגסו בו ניירו קינטנה ווינצ'נזו ניבאלי, נגסו בו גם אילנור זקארין, דומניקו פוצוביבו וטיבו פינו. הכרישים תקפו, דומולאן דימם וסגר. דומולאן סגר, והכרישים תקפו שוב. רחמים לא היו שם.

נגס, אבל לא שמר על התואר. ניירו קינטנה | צילום: Katie Chan

3. בשישי-שבת האחרון, שייחרת לדיראון בדברי ימי האופניים, איבד דומולאן 1:24 דק' ליריביו הקרובים – קינטנה וניבאלי, ואיבד עוד יותר זמן לטיבו פינו. הוא גם איבד לשלושתם את מקומו בדירוג הכללי, וצנח כמו בנפילה חופשית, מהמקום הראשון לרביעי. החולצה הוורודה עברה אחר כבוד לקינטנה. ניבאלי וקינטנה – קינטנה וניבאלי – שניים שחולקים ביניהם את הניצחון בג'ירו ד'איטליה בשלוש מתוך ארבע המהדורות האחרונות (ברביעית מבין אלו זכה קונטדור), שניים שניצחו בוואלטה הספרדית. ניבאלי גם ניצח בטור דה פראנס. שניים ממיטב צמרת הגרנד-טוריסטים.
4. דומולאן לא נדרש להרחיק כדי להיזכר בסיוט אובדן הגרנד-טור שלו מתגשם. רק עד סתיו 2015 הוא צריך לחזור. אז, בשבת ה-12 בספטמבר, ידע דומולאן סבל. הוא זינק לשלב ה-20, הלפני אחרון של הוואלטה הספרדית, כשחולצת המוביל על כתפיו ותקווה בלבו. הוא סיים את השלב במקום השישי ללא יכולת להחזיר זמן, ללא פודיום, ועם "בונוס" זיכרון בלהות תחרותי שהנחילה לו חבורת מטפסים אגרסיבית.
5. ברית צפון אירופאית נחלצה לעזרתו של דומולאן בסופו של שלב 20. בן ארצו באוקה מולמה, שכנו מלוקסמבורג בוב יונגלס והאנגלי אדם ייטס עזרו לו לרדוף בסוף השלב ולצמצם שם את נזקי פיגור הזמן על הכרישים.
6. כל אותה העת לחשה לו נפשו: "רק עוד קצת… רק עוד קצת… עוד מעט מגיעים לטריטוריה המוכרת. ל'מרוץ האמת' נגד השעון."

7. 7. לשלב האחרון של הג'ירו הגיע דומולאן במקום הרביעי בדירוג, עם פיגור של 53 שניות אחרי החולצה הוורודה של קינטנה, 14 שניות אחרי ניבאלי ו-10 שניות אחרי טיבו פינו. בניגוד לאותו יום שחור בספרד, הפעם ניתנה להולנדי הגבוה אפשרות להחזיר. נגד השעון, עם פיגור זמנים ניתן לגישור – דומולאן קיבל את אשר חשקה נפשו – הזדמנות.

8. 29.3 ק"מ ממסלול המרוצים במונזה, ועד לדואומו בלבה של מילאנו ארך שלב 21 של הג'ירו. כל רוכב לבדו. נגד השעון. ההולנדי הגיע למגרש הביתי. הוא היה זקוק להופעה אדירה, והוא שאג!
9. את כל 84 השניות שהקיז ממנו קינטנה טיפה אחר טיפה בהרים, עקר דומולאן חזרה מבין אצבעותיו של הקולומביאני ביניקה אימתנית אחת שארכה 33 דקות על דופק 10,000. בום!!! הצבע הוורוד של החולצה על כתפיו של קינטנה, כמו נמוג עם כל סיבוב של הפדאלים. כל מטר, כל סיבוב העביר את דומולאן יותר ויותר לצד הוורוד של דירוג המובילים.
10. לניבאלי, שזינק לנג"ש עם יתרון קטנטן של 14 שניות ולפינו שזינק עם יתרו של 10 שניות בלבד על ההולנדי, לא היה שום סיכוי. ההולנדי כבר שאב ופלט אותם החוצה אחרי קילומטרים בודדים. בתחנת המדידה השנייה, גם גורל ההתמודדות של קינטנה כבר נחרץ. מיתרון של 53 שניות, עבר הקולומביאני לפיגור של 7 שניות – פיגור שרק יילך ויגדל עד קו הסיום.

11. עכשיו זה סופי. טום דומולאן ניצח את המהדורה ה-100 של הג'ירו ד'איטליה. ההולנדי הניף את הגביע במילאנו למרגלות הקתדרלה. אם יש מגיע בספורט, אז מגיע לו! יתרונו בסיום על קינטנה – 31 שניות. אותו יתרון שברירי אתו זינק לשלב 19 ביום שישי בצהריים כשהחולצה הוורודה עוד היתה על גבו, הפך עתה ליתרון הסופי שאינו ניתן עוד לערעור. החלום הוורוד חזר, אחר כבוד, לחוף מבטחים. תרשמו: טום דומולאן הוא ווינר!
12. שמו הצטרף לרשימה מפוארת בה מככבים גם אלפרדו בינדה, ג'ינו ברטאלי, פאוסטו קופי, ז'ק אנקטיל, אדי מרקס, ברנאר הינו, מיגל אינדוראין, מרקו פאנטאני, אלברטו קונטדור, ועוד.
13. 37 – שלושים ושבע שנים שחלפו מאז הפעם האחרונה שהולנדי ניצח בגרנד טור. היה זה יופ זוטומלק בטור דה פראנס של 1980. כל האריק ברויקינק-ים, המייקל בוגרד-ים והדקר-ים ההולנדים ניסו שנים ולא הצליחו להביא את מה שלקח טום דומולאן – ניצחון בגרנד טור. מהיום – בנה האהוב של מאסטריכט, ושל הולנד כולה.
14. על אף אמירותיו הקשות של ההולנדי נגד קווינטנה וניבאלי, השניים בכל זאת זכו במקום 2-3 בדירוג הכללי. טיבו פינו, שנתן ג'ירו התקפי לתפארת, בייחוד בשבוע האחרון, נותר במקום הקשה ביותר בספורט תחרותי – רביעי. מדרגה אחת מתחת לפודיום, אבל עם גאווה רבה ומבט אופטימי לעתיד.
15. האם דומולאן בעצמו הוא העתיד של הגרנד טורים? בהחלט ייתכן. השנה קשה לראותו מתמודד ברצינות על ניצחון בטור דה פראנס, למרות ששיפועי העליות בצרפת בהחלט עשויים להתאים לו יותר מאשר השיפועים האיטלקים הקטלניים. הסמיכות לג'ירו והמחיר הפיזי גבוהים מדי. דומולאן גם עדיין לא מסוגל לטפס כמו פרום בהרים, אם כי נגד השעון, ההולנדי עשוי להיות עדיף.

16. כדי להפוך למתמודד ממשי על ניצחון בטור דה פראנס, דומולאן, רוכב עם כישרון אדיר, נזקק לכמה תוספות. למשל, כמו יכולת טובה יותר לרכוב במזג אוויר חם; כמו ניסיון טקטי וחדות גם בשלבי מעבר תמימים למראה; כמו קבוצה חזקה עם מטפסים שילוו אותו בהרים הגבוהים, ויכתיבו בעליות קצב אחיד ומהיר שירתיע התקפות – קצב מהסוג שדומולאן יודע להחזיק; כמו יכולת משופרת להתמודד עם פריצות ושינויי קצב; כמו ניהול טקטי מהודק יותר כיאה לקבוצה שתומכת בגרנד-טוריסט מדופלם; כמו ניסיון תזונתי שימנע עצירות שירותים בעיתוי אומלל, דוגמת זו שכמעט עלתה לו בניצחון בג'ירו.
17. לדומולאן יש את כל הנתונים, וגם את החוסן והמנטאליות. הניצחון בג'ירו מוכיח זאת. היריבים עליהם גבר אינם קוטלי קנים. הם בין חמשת הגרנד-טוריסטים הטובים בעולם. עכשיו עליו לשמר את יכולותיו ולהוסיף חידודים ומעטפת ראויה. הכיוון כבר סומן – או שקבוצת סאן-ווב תצטייד במעטפת מסייעת משופרת כולל כמה מטפסים איכותיים, או שדומולאן ימצא את דרכו לקבוצה אחרת. היכולת שלו עכשיו כבר מוכחת. ערך הביקוש שלו נסק.
18. ובזמן שקרקס הפרו-טור מתקפל מאיטליה בדרכו למרוצי ההכנה לקראת הטור דה פראנס, כמו הטור של שוויץ והדופינה, אולי גם לאוהדים היתה בשורה. כי הפעם זה לא רק היה אישי לתפארת, זה גם נראה לגמרי אנושי. לא מסומם, ולא מתודלק בתוספים אסורים. מתקבל על הדעת במונחי בני האדם. הרוכבים נקרעו מתשישות. האם ייתכן שימי העברת ההילוך וההמראה המסוממת בעליות נוסח לאנס ארמסטרונג מצויים סופית מאחורינו?

תנו לקוות.