רוב האנשים היו משייכים הפרעות אכילה לנשים ובעיקר לצעירות בנות עשרה. גם בספרות המחקרית נמצאה אינטראקציה בין מגדר להפרעות אכילה, ואכן יותר נשים לוקות בהן. היום הטענה היא שממצאים אלה משקפים את הסימפטומים שנבדקים, וכי המחקרים נוטים להיות "מוטים" כלפי נשים.

מה שגברים רוצים | צילום: thinkstock

עוד כתבות בנושא 
איך לעזאזל מורידים את הקילוגרמים האחרונים 
איך רמות הטסטוסטרון והקורטיזול משפיעות על התחרויות והאימונים? 
רעב בלתי נשלט: למה הוא קורה ומהם הפתרונות? 

גברים שואפים להעלות מסת שריר

לכן רוב האנשים יופתעו לשמוע שהפרעות אלו, מעבר לכך שיכולות להופיע בכל גיל, שכיחות גם בקרב גברים. בשונה מנשים שאצלן הפרעות אכילה הן סביב האידאל של "רזון", בקרב הגברים המצב מורכב ולכן בפעמים רבות קשה לזהותו: האידאל הנו לא רק רזון אלא גם שרירים: מבנה גוף "משולש"- שרירי חזה נפוחים, כתפיים רחבות, זרועות שריריות, מותניים צרים, בטן שרירית ושטוחה ועוד.

מכאן, שבניגוד לנשים השואפות לרזות ("לרדת במשקל"), גברים שואפים להעלות מסת שריר ולהפחית באחוזי השומן. (זה חלק מההסבר לכך שבמחקרים העוסקים בהפרעות אכילה בקרב גברים פחות עוסקים פחות בשאלונים ברזון או ירידה במשקל).

בשנים האחרונות יותר מאמני כושר פוגשים מתאמנים המגלים סימפטומים וקשיים שונים סביב דימוי גוף, פרופורציות גופניות, דיסומרפיה (הפרעה שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית שהם תופסים כפגמים), ומחלות שונות כמו אנורקסיה ובולמיה. גברים השואפים להפחית בצורה קיצונית את משקל גופם, לצד עלייה במספר הגברים הרוצים להעלות את מסת השריר שלהם באופן קיצוני (זאת למרות שעדיין התופעות הללו של אנורקסיה ובולמיה שכיחות יותר בקרב נשים באופן משמעותי מאשר בקרב גברים)

סימפטומים וקשיים מעין אלה באים לידי ביטוי בקרב מתאמנים חדשים ומתמידים כאחד. כאשר סימפטומים אלה מופיעים אצל בני הנוער, הם עלולים להוביל לשימוש רב בתוספי מזון, אימוץ דיאטות קיצוניות ולא בריאות ואף שימוש בסטרואידים אנבוליים ואחרים. זאת היות והתוצאות החיצוניות מהירות. לדוגמה, במקרים של שימוש באותם חומרים (סטרואידים אנבוליים יחד עם תוספי מזון ודיאטה מותאמת), ניתן להעלות במשקל הגוף ומסת השריר באופן משמעותי תוך חודשיים סך הכל, ולהשפיע על ההופעה החיצונית ומסת השריר באופן די מרשים.

אנשים מגיעים למקומות מאוד לא בריאים בגלל הפנטזיה על השרירים | צילום: thinkstock

כמובן שיש לכך השלכות בהיבטים שונים שחלקם בכלל שליליים. לדוגמה, כשמדובר בהפרעות אכילה, הדבר מאופיין בחוסר שליטה בנושא האכילה הבא לידי ביטוי בתנודות מרובות במשקל, בחשיבה מרובה על אוכל, דימוי גוף, ואכילה לא מתוכננת. דיאלוג שלילי עם האוכל יכול להעיד על בעייתיות וזאת כאשר קיים פער בין מה שמעוניינים שיקרה לבין האכילה בפועל. עיסוק יתר מטריד ביחס לאוכל ולמזון מלווה בהתחבטויות וייסורי מצפון, חרטה, דיכאון, אשמה ותחושת כישלון. ברם, נציין שחשוב לזהות בעיות מסוג זה ואחרות בהקדם מכיוון שניתן לטפל בכך עם איש מקצוע. אי טיפול בבעיה כרוך בבעיות גדולות בהמשך הדרך.

נציין מחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה, מיניאפוליס שבארצות הברית, בו נבדק הנושא: בעיות בתפיסת גוף עצמית, התנהגויות להגדלת שריר והפרעות אכילה בקרב גברים. מטרת המחקר היתה לבדוק האם גברים עם תסמינים פסיכיאטרים הקשורים להפרעות אכילה ודאגות לגבי גופם, נוטים יותר להפוך לשמנים, לשימוש בסמים, צריכת אלכוהול תכופה ומרובה או להתפתחות רמות גבוהות של סממנים דיכאוניים. שאלון נשלח כל 12-36 חודשים בין השנים 1999-2010 למשתתפים במחקר. הניתוח כלל 5,527 גברים בין הגילאים 12-18 מרחבי ארצות הברית שענו על השאלון המדובר.

תוצאות המחקר

9.2% דיווחו על רמה גבוהה של דאגות לגבי שריריות, ללא התנהגות בולמית.

2.4% דיווחו על רמה גבוהה של דאגות לגבי שריריות ובנוסף על שימוש בתוספי מזון, הורמון גדילה על נגזרותיו השונות או סטרואידים אנאבוליים כדי להשיג את הגוף הרצוי להם.

2.5% דיווחו על רמה גבוהה של דאגות לגבי רזון, ללא התנהגות בולמית.

6.3% דיווחו על רמה גבוהה של דאגות לגבי רזון ושריריות.

0.8% ענו על סממן חלקי או מלא של בולמיה או הפרעה דומה

2.9% ענו על סממן חלקי או מלא של זלילה (Binge eating).

31% דיווחו על זלילה או אכילת יתר ללא אבדן שליטה.

** נמצא כי ללא קשר לגיל ול-BMI , גברים עם רמה גבוהה של דאגות לגבי רזון, אבל לא שריריות, היו בסבירות גבוהה יותר לפתח סממני דיכאון.

גברים עם דאגות לגבי רזון נטו לפתח יותר תסמינים של דכאון | צילום: thinkstock

**גברים עם רמה גבוהה של דאגות לגבי רזון ושריריות היו בסבירות גבוהה יותר לשימוש בסמים.

** גברים עם רמה גבוהה של דאגות לגבי שריריות ושהשתמשו בתוספים לשיפור הופעה וביצועים, היו בסבירות גבוהה יותר לשתיית אלכוהול מרובה ולשימוש בסמים.

מסקנות המחקר הן שרמה גבוהה של דאגות לגבי שריריות היו נפוצות בקרב בנים מתבגרים ונערים צעירים. גברים עם דאגות מעין אלה המשתמשים בחומרים משפרי ביצועים הם בעלי פוטנציאל בריאותי הרסני והם בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות פיזיות ורגשיות. אבל כפי שתיארנו בפתיח של המאמר, היות ובדיקת הסימפטומים לסיכון להפרעות אכילה, מתמקדת ברוב המקרים בנושא הרזון, מערכת הבריאות "עלולה" לפספס ולא לזהות אותם כנערים בסיכון להפרעות משקל.

לבגדי לחץ בשוונג-שופ לחצו כאן

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מנהל קורסי הכשרה מקצועיים למדריכים ואנשי מקצוע בתחום האימון במכללה האקדמית בוינגייט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט