בגרסה הקצרה ברט סאטון המכונה "הדוקטור" היה המאמן של קריסי וולינגטון שעיצבה מחדש את תחום הברזל הנשי (ופרשה מאז), והוא המאמן הנוכחי של זוכת מדליית הזהב בלונדון והכסף בריו ניקולה ספיריג ושל דניאלה ריף, אלופת העולם באיש הברזל בשנתיים האחרונות. בגרסה הארוכה סאטון התחיל את דרכו בענפי הסבולת כמאמן שחייה באוסטרליה ומשם התפתח כמאמן בענף העולה בזמנו – טריאתלון. מהתקופה הזאת הוא נושא עימו גם כתם מוסרי – הוא היה מעורב ביחסים לא תקינים עם ספורטאית צעירה שהוא אימן. על פי הידוע הוא הואשם, הודה, ולקח אחריות על מעשיו. כתוצאה מכך סאטון העתיק את פעילותו מהדאון-אנדר לאירופה ואסיה.
יש הרבה מה ללמוד ממנו. ברט סאטון (מימין) עם ליאור זך-מאור | צילומים: Nikol Ioannou
הוא פנה לכיוון המרחקים הארוכים והיה מעורב בהקמת אחת מקבוצות הפאר של הטריאתלון העולמי – TBB. קבוצה שהוקמה בכדי להוות בית לספורטאים מקצוענים צעירים שרוצים להתפתח ולהתמקצע במרחקים הארוכים. השם הכי גדול בקבוצה הזאת היתה כאמור קריסי וולינגטון שסאטון "גילה" ואימן במשך כמה שנים בהצלחה גדולה. אחרי שקבוצת TBB נסגרה, סאטון הקים עסק עצמאי חדש בשם "טרי סאטו". פורמט דומה לזה של כמה מאמנים אחרים בעלי שם עולמי – הוא מאמן מספר מצומצם של מקצוענים, והמאמנים שעובדים תחתיו מטפלים בספורטאים החובבים. במקביל הוא החל לארגן מחנות אימונים ברחבי העולם. במהלך השנים האחרונות חיפשתי הזדמנות טובה לנסוע להשתתף במחנה אימונים שלו, אבל איכשהו זה אף פעם לא השתלב בלו"ז הצפוף. כשגיליתי לפני חודשיים שבנובמבר הוא מארגן בפעם הראשונה מחנה אימונים בקפריסין החלטתי שאת ההזדמנות הזאת אני לא מחמיץ ונרשמתי. מחנה אימונים של שבוע שלם בהנחיית מאמן הברזל הכי מעוטר בעולם במרחק של פחות משעה טיסה.
ספורטאים ממדינות שונות עם גישות שונות
הגעתי לקפריסין יום לפני תחילת המחנה ולאט לאט כל משתתפי המחנה התחילו לטפטף למלון. הופתעתי לפגוש את גריר, בחורה אוסטרלית בשנות הארבעים המאוחרות שהכרתי כשגרתי במלבורן והתאמנו באותו מועדון טריאתלון. תשע שנים מאז התראינו פעם אחרונה. מסתבר שהיא עברה להתגורר בבחריין והקימה שם קבוצת טריאתלון חדשה. איזה עולם קטן. כמובן שמיד הזמנתי אותה לישראמן גארמין ובהמשך השבוע גם את כל שאר משתתפי המחנה. בסך הכל עשרה ספורטאים משוויץ, בריטניה, מצרים, קנדה, צרפת, בחריין, יוון, גרמניה, וישראל.
עשרה ספורטאים ממדינות שונות עם גישות שונות
המשתתפת הכי בולטת היתה האני הוג, טריאתלטית אולימפית גרמניה שסיימה במקום ה-11 במשחקים האולימפיים בלונדון ובמקום ה-35 בריו. הוג ניצחה בעבר תחרויות בסבב העולמי, אבל השיפור בזמני השחייה של הנשים השאיר אותה קצת מאחור בשנים האחרונות. היא רוכבת טוב ורצה מצוין, אבל לדבריה במרבית התחרויות היא מפספסת את הרכבת של הדבוקה המובילה ובזה פחות או יותר מסתיימת עבורה התחרות. הוג מתאמנת אצל המאמן של יאן פרודנו, אלוף העולם באיש הברזל בשנתיים האחרונות, והיא הגיעה למחנה ישירות ממרתון פרנקפורט שם היא קבעה תוצאה מרשימה של 2:36 שע'. מטרת בואה למחנה היתה לבדוק אפשרות לעבור להתאמן אצל סאטון הידוע ביכולותיו בתחום שיפור יכולות השחייה של טריאתלטים. היה מאוד מעניין לבלות את השבוע עם ספורטאית ברמה הזאת. להתאמן לצידה, ובעיקר לדבר אתה על הכל בארוחות המשותפות במלון.
40 אלף צעדים על מנת לסיים מרתון באיש ברזל
המחנה התחיל עם ריצה קצרה וקלה והמשיך בהרצאה מרתקת של סאטון על התפיסה שלו לטריאתלון מרחקים ארוכים. משם לברכה לאימון של שעה עם הרבה הערות קטנות על טכניקה וכדומה. אחר הצהריים יצאנו לרכיבה רגועה של שעה בעיקר כדי להכיר את הכבישים לקראת אימוני הרכיבה הבאים. ביום השני של המחנה קפצנו לאצטדיון המקומי לאימון ריצה קצר. סאטון לא מאמין בתרגילי טכניקה קלסיים והוא ממש לא בעד לנסות לכפות על הגוף לנחות על החלק הקדמי של כף הרגל. לדבריו צריך למצוא את הדרך היעילה ביותר לעשות 40 אלף צעדים כדי לסיים את המרתון באיש ברזל. אחר כך דילגנו לברכה לאימון שחרור קצר. אחר הצהריים יצאנו לרכיבה של 80 ק"מ בכביש הישן לכיוון לימסול. גבעות והרבה רוח. סאטון בעד הרבה אינטרוולים בחוץ ועל הטריינר, ופחות חסיד של רכיבות ארוכות.
סטים לא פשוטים בברכה
למחרת בבוקר חווינו מה הוא סט מרכזי בשחייה במושגים של סאטון. המסלול שלי קיבל הנחיה לעשות 3 בלוקים של 10 פעמים 100 חזק עם 10" מנוחה בין המאות ועוד 2-3 דקות מנוחה בין הבלוקים. קל זה לא היה. אחר הצהריים אינטרוולים קצרים ברכיבה בעצימות שהוגדרה באופן מדעי למדי: "GO MAD". או בקיצור אול אאוט. מספרי וואטים שכבר הרבה זמן לא ראיתי. בין לבין סאטון דיבר עם כל אחד על תנוחת הרכיבה שלו וכדומה.
יום חמישי בבוקר היתה ריצה ארוכה עצמאית. כל אחד בהתאם למטרות הקרובות שלו. יצאתי לבד ועשיתי טיול של 20 ק"מ רגוע בזון 1. אחר צהריים היה חופשי. מזל שאין חנויות ספורט טובות בעיר הזאת אחרת אני בטוח שזה היה נגמר רע.
בשישי בבוקר התכנסנו בבריכה לאימון "חיזוק" במושגים של סאטון. "חדר כושר במים" הוא קורא לזה. בסך הכל 10 פעמים 200 חזק עם כפות ופולי ומנוחות קצרות. לטענתו של סאטון אינטרוולים בעצימות גבוהה ברכיבה, ריצה, ושחייה עדיפים על פני חיזוק בחדר הכושר או בשיטות אחרות. אחר הצהריים יצאנו לרכיבה של 80 ק"מ במסלול עליות.
היום האחרון כלל אימון קצר ועבה של סטים של רכיבה+ריצה שוב ושוב. הכל בעצימות מאוד גבוהה. בצהריים אימון ברכה קצר ועבה נוסף. שלושה בלוקים של 12 פעמים 25 חזק, 200 חזק עם כפות ופולי.
בין האימונים היו לא מעט הרצאות והסברים של סאטון בנושאים שונים. פילוסופיה ופרקטיקה. החל מתזונה בשוטף ובתחרויות ועד קאדנס ברכיבה. כל מה שרצית לדעת על טריאתלון ארוך. רק תשאל שאלה ותקבל תשובה של חצי שעה בקלות. אפשר לאהוב את סאטון ואפשר פחות. מה שבטוח זה שקשה להתווכח עם הידע והנסיון שלו וקשה שלא להתרשם מההצלחות הגדולות.
הרבה יותר למידה מאשר אימון
בסך הכל היה מחנה מאוד מעניין ומועיל. אמנם מבחינת שעות נטו לא התאמנתי הרבה יחסית. יחידות קצרות ועבות. אבל מבחינתי המטרה היתה הרבה יותר ללמוד מאשר להתאמן בפועל. ואכן למדתי הרבה. זה לא שממחר אשנה לחלוטין את הגישה שלי ואת איך שאני מתאמן ומאמן אחרים, אבל כן תהיה למחנה השפעה מסוימת להערכתי.
סוג של השתלמות מקצועית. ליאור זך מאור והמשתתפים במחנה האימונים של ברט סאטון בקפריסין | צילום: באדיבות ליאור זך מאור
הערך המוסף היה כמובן להכיר את סאטון בעצמו ואת הצוות שלו וכן את שאר משתתפי המחנה. כששמים ארבעה מאמנים ועשרה ספורטאים במשך שבוע במלון אחד, אין מצב שלא תשמע גישות שונות ותצא עם מחשבות ותובנות. לא סתם אמרתי בבית שאני נוסע להשתלמות מקצועית. אחרי הכל באמת היה בזה גרעין מסוים של אמת.
