אנשי ספורט הסבולת בארצות הברית ובעולם בכלל נהנו ללא ספק כמו כולם ממנצחי מרתון ניו יורק, אבל הם ככל הנראה התעניינו יותר ברצה שהיתה בפיגור של כרבע שעה מהמנצחת הקנייתית מארי קייטאני. זו היתה גוון יורגנסן, הטריאתלטית הטובה בעולם שבקיץ האחרון גם זכתה במדליית זהב אולימפית שהיתה כל כך חסרה לה.
עדיין עומדת על הרגליים. גוון יורגנסן | צילום: MartinPutz
עוד כתבות בנושא
גירמאי גברסילאסי ומארי קייטאני ניצחו במרתון ניו יורק
גוון יורגנסן סיימה שניה באליפות העולם בטריאתלון אחרי דאפי
הטריאתלון הקשה והאכזרי ביותר על פני כדור הארץ
קצת יותר מחודשיים אחרי ההישג המופלא בריו 2016, יורגנסן התייצבה לאתגר הבא שלה שהיה מרתון ניו יורק. למרות שהיה ברור מראש שהיא לא יכולה להתקרב לדבוקה המובילה, בעולם הסבולת בכלל והטריאתלון בפרט היו מרותקים למסכים כדי להבין איזו יכולת תוציא מעצמה יורגנסן בריצת המרתון, שהתקיימה פחות משלושה חודשים לאחר הטריאתלון החשוב בחייה. הצפי לפי יכולות הריצה של יורגנסן (אם רק מסתכלים על מספרים) היה שהיא יכולה להיות מרתוניסטית של 2:30 שעות. תוסיפו לזה את העובדה שמרתון ניו יורק לא מהיר, שזה היה המרתון הראשון בחייה, ושהיא לא התאמנה אליו מספיק – ותבינו שהמקום ה-14 שלה מבין הנשים בתוצאה של 2:41:01 שעות הוא מאוד מרשים.
למעשה, עוד לפני מרתון ניו יורק ובגלל השתתפותה של יורגנסן, עסקו בארצות הברית בשאלה מה יותר קשה? טריאתלון או מרתון? בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" אפילו הקדישו כתבה שלמה לנושא, שהיו מה מספר ציטוטים מעניינים. בכתבה פורסם בין השאר שמדעני ספורט טוענים שריצה בעצימות גבוהה היא הרבה יותר קשה לגוף ומתישה את השרירים יותר משחייה או רכיבה על אופניים. "בטור דה פראנס רוכבים בעצימות גבוהה במשך שלושה שבועות", אומר מארק אלן שהיה אלוף עולם באיש ברזל שש פעמים ומוסיף: "אין שום סיכוי שאפשר לרוץ ברמה כזאת במשך שלושה שבועות".
ב-2013 נערך מחקר באוניברסיטת אפלאצ'יין סטייט שבו השתתפו 13 רצים למרחקים ארוכים ו-22 רוכבי אופניים מאומנים, שבמשך שלושה ימים היו צריכים להתאמן ב-70 אחוז מהיכולת המרבית שלהם – שעתיים וחצי בכל יום. מן הסתם המאמצים האלה היו הרבה יותר גדולים מהמאמצים שלהם בשגרת באימונים הרגילה שלהם. לאחר מכן בוצעו למשתתפים בדיקות דם, שם נמצא כי בקרב הרצים נרשמו אחוזים הרבה יותר גבוהים של נזק לשריר ודלקות, למען האמת הופעתן של דלקות היתה גדולה ב-256 אחוזים אצל הרצים. בנוסף, אצל הרצים הסיכוי לכאבי שרירים היה גבוה ב-87 אחוזים.
האלופה האולימפית בטריאתלון מעריכה אותה הרבה יותר עכשיו. אלופת מרתון ניו יורק מארי קייטאני | צילום מסך
המסקנות של המחקר הזה היו שריצה יותר מפרכת מכיוון שמבוצע בה כיווץ אקסצנטרי וזה אומר שמפעילים כוח בזמן שהשרירים מתארכים ולא כשהם מתקצרים, וזה משהו שמשפיע בעיקר על השרירים הקטנים. עוד נכתב בכתבה שתחרויות איש ברזל שבהן רצים מרתון אחרי 3.8 ק"מ שחייה ו-180 ק"מ ריצה הן יותר מפרכות. עם זאת, רצים שצברו ניסיון גם באיש ברזל וגם במרתונים דיווחו שההתאוששות שלהם מתחרות איש ברזל מהירה יותר מכיוון ששם רצים את המרתון בקצב איטי יותר.
בסופו של דבר גוון יורגנסן הוכיחה שהטריאתלטית הטובה בעולם יכולה להיות גם יופי של מרתוניסטית עם תוצאה מצוינת למרתון הראשון שלה, שבהחלט מוכיחה שבתנאים טובים יותר היא יכולה להגיע לזמן של 2:30 שעות? מה זה אומר על טריאתלטים? כנראה שלא יותר מדי למען האמת. בסופו של דבר, צריך לזכור שיורגנסן היא רצה למרחקים ארוכים במקור ומן הסתם המעבר שלה למרתון עצים היה טבעי יותר. יורגנסן עצמה התייחסה למאמץ השונה של המרתון ואמרה בסיום: "זה היה כל כך קשה, אין ספק שהשרירים שלי די יכאבו עכשיו. יש לי המון כבוד לא רק למרחק הזה, אלא לספורטאים שעושים את זה כל הזמן. אני שמחה מאוד שעשיתי את זה ואני עדיין עומדת על הרגליים".
