רצי האולטרה מרתון המתמחים בריצת שטח הם עדיין קהילה קטנה בארץ, וחוץ מזה מאחר ומדובר בתחום חדש יחסית לארץ ולא ממש כלכלי (למי שחושב להרוויח כסף), אותם רצים המובילים בארץ הם חובבנים שהריצה היא העיסוק המשני שלהם, וזאת בניגוד לרצי המרתון המובילים בארץ.
הפעם, הוא ירוץ בשביל הדגל. זיו צויגהפט | צילום: יח"צ
אולי בגלל זה רצים כמו חיים אייז, דניאל ארגו, עדי היקרי ואפילו זיו צויגהפט בטח לא חלמו בעבר הלא רחוק לייצג את ישראל באופן רשמי באליפות עולם מטעם ITRA שזו ההתאחדות הבינלאומית לריצות שטח הכפופה להתאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF).
עוד כתבות בנושא
זיו צויגהפט מספר על אולטרה טרייל לברדו בהרי הדולומיטים
נילי אברמסקי מצאה את הדרך להפוך את ריצת ה-100 ק"מ למשמעותית
אולטראיסט אמריקאי חצה את ארה"ב מחוף לחוף ב-46 ימים
עם זאת, לפני מספר חודשים כמה מהם זיהו את ההזדמנות לעשות את זה ובעצם לפתח עוד קצת את התחום הזה בארץ. מהלך שהחל ביוזמתה של קרן גולדבלט שהיתה יוזמת מרוץ האולטרה הראשון בארץ, הביא לבנייה של הנבחרת כפי שמספר זיו צויגהפט, המדען ממכון ויצמן שהשתתף בכמה מהאתגרים הקשים בעולם הריצה. "לפני כמה חודשים קיבלתי מייל מדניאל ארגו וקרן גולדבלט והם אמרו שיש הזדמנות להקים נבחרת שתייצג את ישראל במרוץ אולטרה מרתון. ביקשו ממני להיפגש, ומשם זה התפתח. מבחינתי זה בא בזמן מתאים כי בדיוק חיפשתי משמעות שונה לריצה ויש לי הזדמנות לרוץ בשביל משהו יותר גדול שזה הדגל".
בתחרות שתתקיים בשבת קרוב לעיר בראגה שבפורטוגל ירוצו למרחק של 85 קילומטרים עם טיפוס מצטבר של 4,600 מטרים שזה החלק הבעייתי כאן. שלוש נשים ושלושה גברים ייצגו את ישראל: זיו צויגהפט, חיים אייז, דניאל ארגו, לימור ביגון, עדי היקרי ורינת לנדמן שבכלל מתגוררת בימים אלה בפינלנד והצוות איתר אותה לפי הדירוג העולמי שלה. כדי לייצג את ישראל באופן רשמי חברו כל הרצים האלה לאגודת "איילות" כדי להירשם כחברים באיגוד האתלטיקה, מה שהיה עבורם תנאי הכרחי.
אחת משלוש הנציגות הישראליות. לימור ביגון | צילום: באדיבות לימור ביגון
300 רצים ורצות מכל העולם
ובכל זאת, בשבועות האחרונים היו, בעיקר בפייסבוק, לא מעט ביקורות על תהליך בניית הנבחרת הישראלית וטענות לפיהן מדובר בקבוצה של חברים שמבקשת להשיג מימון לנסיעה כנבחרת ישראל. זיו צויגהפט מסביר: "קודם כל את חלק מהאנשים בכלל לא הכרתי. מה שהם עשו היה להזמין לפגישה את 10 הגברים ו-10 הנשים מישראל שהיו המובילים לפי הדירוג העולמי מטעם ההתאחדות הבינלאומית. הם פנו לכולם, חלק הגיעו לפגישה ולא היו מעוניינים וחלק אפילו לא הגיעו לפגישה. בסופו של דבר מזה הרכיבו את הנבחרת הנוכחית". בכך צויגהפט עונה למעשה לכל מי שתוהה מדוע שמות אחרים מעולם האולטרה הישראלי לא נמצאים ברשימה.
מאז שנבנתה, נבחרת ישראל בריצות שטח לא ממש הספיקה להתאמן ביחד בגלל מקומות מגורים מרוחקים בין האחד לשני. הם כן נפגשו מספר פעמים, בעיקר לצורך עניינים מנהלתיים וכמו כן קיימו אימון פתוח לקהל הרחב במטרה לנסות ולגייס עוד כספים למימון הנסיעה. בסופו של דבר, האיגוד הבינלאומי (ITRA) החליט לממן להם חלק מהנסיעה בתור "זריקת עידוד" למדינה שהיא לא הכי מפותחת בתחום ריצות השטח. איגוד האתלטיקה הישראלי עזר בנושא הבירוקרטיה. למזלם היו גם גופים אחרים שעזרו, למשל נורת' פייס עם הציוד וריאקשן עם הטיפולים הפיזיותרפיים והכי חשוב – שליחת פיזיותרפיסט מטעמם יחד עם הנבחרת לפורטוגל.
בתחרות שתוזנק ביום שבת 29 באוקטובר בשבע בבוקר לפי שעון ישראל ישתתפו בסך הכל 300 רצים, שזה מעט מאוד לעומת תחרויות אולטרה אחרות שהרצים האלה התרגלו אליהן. מצד שני, מדובר ב-300 רצים שכמעט כולם יציגו רמה מאוד גבוהה. רק כדי להבין, באליפות העולם הקודמת שהתקיימה בשנה שעברה בצרפת ניצח הצרפתי סילבן קורט בתוצאה של 8:15 שעות, וזה אומר שהקצב הממוצע שלו בכל 85 הקילומטרים כולל הטיפוסים המטורפים היה יותר מהיר מ-6 דקות לקילומטר. אצל הנשים, שתי הצרפתיות שסיימו ראשונות היו שתי האלופות האחרונות של אולטרה מרתון מון בלאן שהוא אולי מרוץ האולטרה היוקרתי בעולם. גם בין העשירייה הראשונה של הגברים באליפות העולם נראו לא מעט פודיומיסטים מהמון בלאן, כמו גם מתחרויות גדולות אחרות בעולם.
עם צפי של קצת יותר משמונה שעות לניצחון באליפות העולם קשה להאמין שמישהו מהישראלים יוכל בכלל להתקרב לצמרת. "טווח הזמנים הראלי בשבילי הוא בין 12 ל-16 שעות. במסלול הזה פותחים ב-6 קילומטרים של עלייה, ואם אתה מפעיל שם יותר מדי עומס אתה סוגר את הרגליים והקיבה לכל המרוץ. המרחק הוא אמנם קצר יותר ממרוצים אחרים אבל המרוץ הזה מאוד טריקי כי הרבה יותר קשה לבנות אסטרטגיה כשאתה לא מכיר את המקום", מציין צויגהפט, "ניסיתי לשבת על האינטרנט ולאסוף כלים כדי להבין יותר טוב את המקום, וזו הולכת להיות חוויה לא פשוטה בכלל. החצי הראשון של המרוץ הזה הוא מאוד אגרסיבי עם עליות קשות מאוד ו-40 הקילומטרים הנותרים הם יחסית פשוטים, אז המטרה היא לצבור מספיק אנרגיה בשביל ה-40 האחרונים וגם מספיק מזון ונוזלים כדי לא להתייבש".
סוף סוף יש נבחרת ריצת שטח. חיים אייז | צילום: אלבום פרטי
בנוסף לתחרות האישית, תתקיים באליפות בפורטוגל גם תחרות קבוצתית לגברים ולנשים בנפרד. הרעיון הוא לחבר בין הזמנים של שלושת הנציגים של הנבחרת, כאשר השלישייה שתשיג את הזמן הנמוך ביותר תהיה המנצחת. עשרות מדינות ישתתפו בתחרות הקבוצתית, ומעבר לעניין הרב שיהי במעקב אחרי הרצים והרצות הישראלים לעומת ה"אריות" על השטח והאולטרה, יהיה כמובן מעניין לבדוק ולהשוות מה מיקומה של קהילת רצי האולטרה-שטח הישראלים ביחס לעולם?
