המלח עלול להיות מזיק, אך מצד שני יש לו חשיבות גדולה בתפקוד הגוף. בתנאים מסוימים, עלול המלח להיות רעל ובתנאים קיצוניים אחרים חוסר במלח עלול ליצור בעיות. נשאלת השאלה כיצד נדע לייצר איזון בצריכתו?
המלח סופח אליו נוזלים כדי למהול את ריכוזו הגבוה בדם
עוד כתבות תזונה בשוונג
מה אוכל ספורטאי ומדליסט אולימפי לדעתכם?
מהי התזונה שתסייע לעלייה במסת שריר?
5 הרגלי תזונה רעים לאחר אימון וכיצד להיפטר מהם
מהו מלח השולחן NaCl בו אנו משתמשים?
מלח הוא חיבור של שני מינרלים (אלקטרוליטים), נתרן (Sodium), וכלור (Chloride). משקלו המולקולרי של הנתרן במלח הוא 40% והכלור 60%, כך, שב-10 גרם מלח שולחני יש 4 גרם נתרן ו-6 גרם כלור. בכמויות גדולות, עלולים שני המינרלים הללו, להיות רעילים. נתרן עלול להעלות את לחץ הדם והכלור משמש כגז רעיל. אנחנו חשים בקיומו של המלח במזון או במשקה בעזרת מקום מסוים על הלשון, בו קיימים עצבי חישה הרגישים לטעם המלוח. מבחינה הישרדותית, יש חשיבות עליונה לקיומנו ליכולת הגוף לחוש בטעם המלח, משום שבכמויות גדולות מדי המלח עלול להרעיל ובכמויות קטנות מדי עלולות להיווצר בעיות בתפקוד התקין של כל תא ביולוגי בגופנו ובתפקוד מערכות העצבים והשרירים.
כמות המלח הנחוצה לאדם בתזונתו היומיומית: נתרן צריך עד 3 גרם ביום וכלור צריך גם עד 3 גרם ליום, בסך-הכל, אדם זקוק לעד 7 גרם מלח שולחני ליום בלבד.
היכן נמצא המלח במזוננו?
המלח נמצא במרבית מוצרי המזון המעובד הקיימים: במלח שולחני, במלח בישול, במלח-ים, ברוטב סויה, באבקות מרק, בבשר מוכשר על סוגיו השונים, בכל השימורים, בכל הגבינות, בעיקר בקוטג', בגבינות צהובות, בבורקסים, במלווח, בנקניקים, בנקניקיות, בבשר מעובד, בדגים כבושים ומלוחים, בכל הירקות הכבושים, לדוגמא המלפפון הכבוש: במלפפון טרי יש כ-10 מ"ג נתרן ל-100 גרם. במלפפון כבוש יש 600 מ"ג נתרן ל-100 גרם ובמלפפון משומר במי מלח יש 1,000 מ"ג נתרן – פי 100!
אם נכמת את כל המלח שמתקבל במזון ומומלח על ידינו בבישול וליד השולחן, נקבל צריכה יומית של עד פי שלושה מהצורך היומי הנדרש לגופנו.
מה כל-כך רע בצריכה מוגברת של מלח?
המלח סופח אליו נוזלים כדי למהול את ריכוזו הגבוה בדם ובגוף ולהוריד את ריכוזו לרמה סבירה, עד כמה שאפשר. ספיחת הנוזלים לרקמות השונות בגוף גורמת לשני מצבים:
1. בצקות בכל חלקי הגוף, בעיקר על ידי התנפחות השוקיים וכפות הרגליים, של כפות הידיים ושל הריאות, הצטברות נוזלים בריאות עלולה לגרום לקשיי נשימה – עד כדי חנק במצבים קיצוניים.
2. צבירת נוזלים בעודף במערכת הדם. מלח נספג במערכת העיכול ומשם לדם, שבעזרתו הוא עובר לכבד ולכל מערכות הגוף. כאשר שיעורו בדם מתחיל לעלות, הוא מוטמע לכל תאי הגוף, משם הוא חוזר בעזרת זרם הדם לכליות שמסננות את הנוזלים, ושולחות אותו לשלפוחית השתן ומשם החוצה. חלק מהמלח מגיע לבלוטות ההזעה ומופרש החוצה גם בהזעה. עד כאן המערכות מתפקדות כראוי.
אבל, התמונה נראית אחרת כאשר יש כשל בתפקוד הכליות בסינון הדם, המלח נשאר בזרם הדם ואז הוא הופך לסוג של רעל. כדי להפחית את הרעילות הזאת, מדלל הגוף את המלח במים בתוך הדם וכתוצאה מכך עולה נפח הנוזלים בדם, מה שמעלה את הלחץ בתוך המערכת. כך נוצר יתר לחץ הדם שהוא מחלה הפוגעת בבריאותנו ועלולה אף להביא למוות.
איך מאתרים בעיה של עודף מלחים בגוף
קיימים שני אופנים לאיתור הבעיה:
1. מדידת לחץ דם באופן שוטף: ערך של לחץ דם סיסטולי עד רמה של 140 נחשב לתקין, מעליו יש כבר יתר לחץ דם בכלי הדם הרחוקים מהלב. לחץ דם דיאסטולי עד ערך של 90 נחשב תקין, לחץ דם גבוה ממנו מעיד על יתר לחץ דם בכלי הדם של הלב ושל הריאות.
2. ביצוע בדיקת דם: ערך תקין של הנתרן (Sodium) הוא בין 136-147. כאשר התוצאות נמוכות מהערך הנמוך, סובל הנבדק מעייפות בלתי מוסברת, מקושי רב בפעילות הגופנית ולעיתים קרובות גם מלחץ דם נמוך ומסחרחורות (בעיקר בתום פעילות גופנית או בקימה משכיבה). כאשר התוצאות גבוהות מהערך הגבוה, קיימת אפשרות שהוא ממליח את מזונו יתר על המידה או שיש לו בעיה בתפקוד הכליות, מה שמחייב הפחתה בהמלחת המזון.
לרוב האוכלוסייה יש ערכים תקינים של מלח בדם. לאחוז אחד בלבד יש ערכים גבוהים מדי ולשליש מהאוכלוסייה, יש ערכים נמוכים מדי בדם, בדרך כלל לספורטאים תחרותיים ועממיים בספורט הסבולת (ריצה, רכיבה על אופניים, טריאתלון) ולאנשים שעוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע 3-4 ויותר פעמים בשבוע. אנשים אלה זקוקים לתוספת מלח בתזונתם.
מלח נספג במערכת העיכול ומשם לדם
כיצד נדע היכן נמצא המלח
המידע על תכולת המלח במזון נמצאת בטבלת סימון המזון של כל מוצר. כל יצרן, יבואן ומשווק מחויב על-פי חוק לכתוב במדויק כמה נתרן יש ב-100 גרם מוצר. אבל, רובנו לא שולפים מיד את המחשבונים ומחשבים כמה נתרן מספקים לנו סך-כל מוצרי המזון ביום. בנוסף, אנחנו חיים במדינת היהודים ורוב האוכלוסייה אוכלת בשר כשר שעובר הכשרה בתהליך הכנתו למכירה, בשר טרי ובשר קפוא, כאחד. עקב כך, מתעוררות שתי בעיות: הראשונה היא שיצרני הבשר ומשווקיו אינם מציינים מה רמת הנתרן בבשר. הבעיה השנייה היא שלא קיים כל תקן להכשרת הבשר: כל אחד הישר בעיניו יעשה, ולדעת רבים, ככל שכמות המלח בבשר המוכשר גבוהה יותר, כן ייטב. פעמים רבות, תכולת המלח בבשר היא עד פי עשרה מהצורך כדי לענות על ההגדרה בשר מוכשר.
מעל במה זו, אני קורא לשר הבריאות יעקב ליצמן, להביא לחקיקה תקן להכשרת בשר, תקן בריא ללא שימוש מיותר במלח. כי ללא חקיקה כזו, תהיה כל המלצה להפחתת שימוש במלח, ריקה מתוכן.
לסיכום, מלח הוא סם החיים. אנחנו זקוקים לו לקיומנו, אלא, שצריכה מוגברת ממנו גורמת לחלק מהאוכלוסייה קושי רב להתמודד אתו, ולהם הוא מייצר יתר לחץ דם. מיליון וחצי בני אדם בישראל סובלים מהמחלה ונזקקים לתרופות. אנשים אלה צריכים להפחית צריכת מלח במזון או להזיע אותו החוצה מהגוף בפעילות גופנית. חוסר במלח בגוף, גורם לקשיים ולבעיות בפעילות גופנית ועל כך אכתוב בקרוב.
יאיר קרני | אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
[email protected]
