השפד"ן, מכון טיהור השפכים הגדול של גוש דן, נחשב למזהם הגדול ביותר של מזרח הים התיכון, משום שהוא מזרים מדי שנה כ-5.6 מיליון טון בוצת ביוב מזוהמת לים. השפד"ן מטהר את כל הביוב של גוש דן ומאפשר השקיית שדות הנגב במים המטוהרים. המוצקים שנותרים בסוף התהליך זוכים למילה המכובסת "בוצה" ומוזרמים לים, יחד עם שאריות החיידקים, מתכות כבדות ושאר חומרים המסוכנים לבריאות שהיא מכילה.
ארגוני הסביבה, ובראשם "צלול", ניהלו במשך שנים ארוכות מאבק עיקש וממושך בדרישה להפסיק את הזרמת הבוצה המזוהמת לים. בעקבות הדרישה, החליטה הנהלת השפד"ן להקים משרפה לשריפת הבוצה. ארגוני הסביבה התנגדו לרעיון, בטענה שאין מחליפים מפגע אחד במפגע אחר ושאין להמיר את זיהום הים בזיהום אוויר. לאחר מאבק ממושך זנחה הנהלת השפד"ן את רעיון המשרפה, והתחייבה להקים מתקן שיהפוך את הבוצה לדשן. משרד החקלאות תמך בהחלטה, בקביעה שיש ביקוש עצום לדשן זה.
בפועל לקח הדבר זמן רב ובמשך הזמן הזה, הבוצה זרמה וזיהמה באין מפריע, מבלי שהשפד"ן שילם מס זיהום, כפי שנדרש לעשות כל גוף מזהם אחר, כביטוי לפגיעה הסביבתית הנגרמת והפגיעה באינטרס הציבורי הדורש טבע נקי.
ב-2011, לאחר שנים רבות של סחבת ועיכובים, ובעקבות מאבק עיקש של עמותת צלול, החלה הנהלת השפד"ן להקים את הפתרון לטיפול בבוצה. אולם כאז גם עכשיו, לאורך כל הדרך היו עוד ועוד דחיות והשהיות שגררו בקשות להארכת מועד סיום העבודות. עדיין, תוך סירוב לשלם היטל הזרמה לים. בעקבות התערבות "צלול" בכך, במהלך שהגיע עד ליו"ר הכנסת, ליועץ המשפטי לממשלה ואף לבג"צ, השפד"ן החל לשלם על זיהום הים בתחילת שנת 2013.
כיום נמצאות העבודות בשלבי סיום, עם הבטחה מפורשת של מנכ"ל השפד"ן, מרק אוקון, לסיימן עד לסוף 2016, כלומר, בעוד כששה חודשים. "צלול" מקיימת ספירה פומבית לאחור ועוקבת אחרי השלבים הנדרשים לקידום הפרויקט, כדי לזהות בעיות פוטנציאליות עתידיות ולמנוע אותן ואת דחיות הזמנים שהן יגררו, לפני שהן מתרחשות. לשם כך, בין השאר מפקחת העמותה גם על התכניות לפיזור הבוצה המטופלת לחקלאים – האם ידוע כבר מי יהיו החקלאים שיקלטו אותה, היכן תאוחסן בתקופת החורף, שבה אין פיזור בשדות ועוד. שאלות חשובות שהתשובה להן אינה ודאית לפי שעה. נמשיך לעקוב אחר העבודות עד לסיומן ועד להפסקת ההזרמה לים של המזהם הגדול ביותר מזרח הים התיכון.