צפייה בסרטון המצ"ב משקפת אמת עצובה ועגומה כאחד – שימוש בסטרואידים אנבוליים עלול לגרום למוות.

בסרטון מוצגים מפתחי גוף מפורסמים שמתו בשנים האחרונות:

1. מייק מטראזו – בין 10 מפתחי הגוף החשובים של השנים 1992-2001. 5 פעמים זכה באליפויות פיתוח גוף. מת מהתקף לב ב-2014 בגיל 47.
2. דן פוקט– זכה במקום 1 בשנת 2006 ב-NPC –  במשקל כבד. מת מכשל לבבי ב-2007 בגיל 22.
3. רוברט בנבטה – התחרה בתכניות NPC רבות משנת 1994 (חטיבת הנוער) עד 2003 (מקום ראשון במדינות הדרומיות). מת מהתקף לב בשנת 2004, בגיל 30.
4. טרוור סמית' – מאמן וכותב בתחום פיתוח הגוף. מעולם לא התחרה, אך היה בעל יכולת גופנית גבוהה מאוד (כשל מפתח גוף) מת מהתקף לב ב-2004, בגיל 30.
5. אנדראס מונזר– 13 פעמים התברג באחד מחמשת המקומות הראשונים בתחום בין השנים 1986-1996. נחשב ל"חלוץ" בתחום השימוש בחומרים משתנים להשגת מראה מושך במיוחד. נפטר מקריסת מערכות בשנת 1996, בגיל 32.
6. מוחמד בן עזיזה– שבע פעמים זכה בגרנד פרי ב-1990 וב-1992, מקום ראשון בשנת 1990 בתחרות ה- Night of champions (בה ניצח את אחד ממפתחי הגוף המפורסמים והידועים בתחום – דוריאן ייטס). הוא התברג פעמיים בחמשת המקומות הראשונים של מר אולימפיה (בשנת 1989 וב-1992). הוא מת מכשל לבבי, מספר שעות לאחר שזכה בגרנד פרי בתחרות בהולנד ב-1992, בן 33.
7. דניאל סקרסי– מתחרה ב-IFBB (הפדרציה הבינלאומית לפיתוח גוף וכושר גופני) בין 2007-2013. מחזיק שיא גינס בשנת 2010 בתואר פיתוח הגוף התחרותי במשקל הכבד בעולם, כששקל 135 ק"ג. מת מהתקף לב בשנת 2013, בן 33.
8. לוק ווד – מתחרה ב-IFBB (הפדרציה הבינלאומית לפיתוח גוף וכושר גופני) בין 2001-2008, לעיתים קרובות מדורג באחד מ-10 המקומות העליונים. מת מסיבוכים עקב השתלת כליה ב-2011, בן 35.
9. ארט אטווד– באופן עקבי הגיע לאחד מ-10 המקומות העליונים בתחרויות ה-IFBB (הפדרציה הבינלאומית לפיתוח גוף וכושר גופני) בין השנים 2002-2004, לרבות מקום ראשון בשנת 2002 במוקדמות בטורונטו. מת מהתקף לב בשנת 2011 בגיל 37.
10. מט דובל– 4 פעמים סיים באחד מ-3 המקומות הראשונים ב-NPC בחטיבה למשקל כבד במיוחד (בשנים 1999, 2001, 2002 ומקום ראשון ב-2003). מת מהתקף לב בשנת 2013, בגיל 40.

יותר קל לנפח את הגוף עם חומרים אסורים. בריא? ממש לא | צילום: thinkstock

חשוב לציין שהמספר כמובן גדול בהרבה וסביר להניח שמדי שנה מתים בעולם אלפי אנשים משימוש בחומרים הבעייתיים הללו. אותם חומרים משפרי הישג (מסוגים שונים) בספורט ההישגי אסורים בתכלית האיסור וזאת בשל השגת יתרון לא הוגן ולא חוקי על פני ספורטאים אחרים ש"נקיים". בשל כך, מעורבים גורמי האכיפה שעושים כל שביכולתם על מנת למגר את התופעה שהנה שכיחה למדי בכלל ובשנים האחרונות בפרט.

מדובר במשימה לא פשוטה כלל, גם בשל ההתקדמות האדירה של המדע והטכנולוגיה וכמובן בגלל המוח האנושי שמוצא דרכים לעקוף כל מכשול ומשוכה בנושא. אגב, כשעסקינן בספורט ההישגי, ניתן לציין מקרים רבים של שימוש בחומרים אסורים והמחיר היקר של אותם ספורטאים שנתפסו. המפורסמים שבהם: לאנס ארמסטרונג – רוכב האופניים שזכה מספר פעמים בטור דה פראנס,  בן ג'ונסון ולורנס גריפית ג'וינר שהיו אתלטים ושברו שיאי עולם בתקופתם בריצות קצרות. האחרונה נפטרה לפני מספר שנים. כל השלושה זכו בתהילת עולם, מדליות זהב, פרסום עולמי וסכומי עתק (בתחרויות, מחסויות ועוד). כמובן שכל התארים נשללו מהם, הם נחשפו לתביעות משפטיות ומפסגת העולם ירדו לתחתית הסולם החברתי והמקצועי כאחד.

כשמדובר בתחום פיתוח גוף חשוב לדעת שלא בודקים ענף זה כלל, אך השימוש בחומרים אסורים אלה לא תקין ובעייתי מאוד. חשוב מאוד לשקול לשלול השימוש ולהציג את הסכנות וניצול הפירצה של הענף בשל היותו מתחת לרדאר הבדיקות (זאת מכיוון שנערכות הבדיקות בענפי הספורט האולימפי). נציין ונאמר, שבארה"ב ואירופה (וייתכן שביבשות נוספות גם) אף נערכות תחרויות שבהן לוקחים חלק רק ספורטאים בתחום זה שאסור להם לעשות שימוש בחומרים שהנם אסורים לשימוש מבחינה ספורטיבית (לרבות סטרואידים אנבוליים, הורמון גדילה ועוד). וזו כמובן המגמה שצריכה להיות בעתיד.

ברם, נציין, שהקוריוז הנו שבתחרות פיתוח גוף מסורתית, הרי במידה ויערכו בדיקות סמים למפתחי גוף שמתחרים בתחרות זו או אחרת ויפסלו את אלה שמשתמשים….. מכיוון שהמציאות הנה ש- 100 אחוז (!) מהמתחרים יושעו מהתחרות ויישארו, סביר להניח, רק השופטים.

בתחרויות האלו אין בדיקות סמים | צילום: istolethetv

סיבות לשכיחות הרבה של שימוש בסטרואידים אנבוליים על בסיס קבוע וללא בקרה למרות הסיכון הבריאותי הרב הכרוך בכך

1. השינוי הדרמטי ביכולת הגופנית האנאירובית בעיקר.
2. שיפור דרמטי בתוצאות הספורטיביות.
3. התאוששות טובה יותר מאימונים.
4. שינוי חיובי בהרכב הגוף קרי, מסת השריר לעומת מסת השומן.
5. עלייה רבה ברמת ההורמונים האנגוליים ועלייה בחשק המיני, ויטאליות ועוד.
6. קיצור פרק הזמן להשגת תוצאה מעולה מבחינת היפרטרופיה שרירית, יכולת ספורטיבית, אסתטיקה גופנית ועוד.
7. סיבות פסיכולוגיות כמו: דיסומורפיה, תופעה המאופיינת בכך שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית שהם תופסים כפגמים, דבר הגורם להם מצוקה עזה או פוגע בתפקודם בתחומי חיים שונים (כמו תעסוקה או חיי חברה) ודימוי עצמי וביטחון עצמי נמוכים ועוד.

מקרי מוות אצל מפתחי גוף מתרחשים בעיקר לפני התחרויות, עקב נטילת תרופות משתנות אשר עשויות לגרום להתייבשות וכישלון כלייתי או לבבי, ואז מעלים הסיכון למוות. אגב, המצב האבסורדי הוא שחלק ניכר מהעושים שימוש בסטרואידים האנבוליים אינם כלל מפתחי גוף מקצועיים ולמרות הכל לוקחים את הסיכון הבריאותי הרב בשימוש בהם על בסיס קבוע. לא רק, שימוש ללא בקרה עלול  לגרום לבעיות ושינויים גופניים קבועים.

חשוב לזכור שמדובר במשחק באש, מכיוון שלמעשה נעשית הפרעה והתערבות בממשק ההורמונאלי של הגוף. לכן אגב, מבחינים בשינויים כה דרמטיים בהרכב הדם (לרבות סוכר, כולסטרול, תפקודי כבד ועוד). וגם לאחר הפרישה מתחום העיסוק של פיתוח הגוף או ספורט אנאירובי אחר, ייתכנו שינויים גופניים קרדינליים בשל השימוש הרב באותם חומרים (לכך יוקדש מאמר שלם נפרד).

לסיכום, שימוש בסטרואידים אנבוליים בהחלט עשוי לגרום למוות. בעיות בריאותיות כתוצאה משימוש בחומרים הללו על בסיס קבוע שכיחות בתקופת השימוש ולא רק, גם ייתכן שלאחר תקופת השימוש. זה תלוי בסוג החומרים בהם נעשה שימוש, כמות החומרים, איכותם, הפרופיל הגנטי של המשתמש ומשתנים נוספים.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר, שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת ת"א