מיכל צפיר, 48.5 מוכרת לקהל הרחב מלפני שני עשורים וקצת כשהיתה צלע שלישית מלהקת "מנגו" שיאיר לפיד כתב להן את הלהיט "גרה בשינקין" אותו הלחין רמי קלינשטיין. אך הדור החדש מזהה אותה מהתכנית של גורי אלפי, טל פרידמן, מהיוטיובים שהיא מפיצה או מהגלגול הנוכחי שלה שנולד מאורח החיים הבריא. צפיר הצליחה למעשה "להעביר את זה הלאה", לכל מי שחפץ להקשיב לה בתכנית הרדיו האישית שלה, בעמוד הפייסבוק שלה או בהרצאות שם היא אומרת בעצמה "אם אני יכולה – גם אתם יכולים!". היו אמנם כאלו שאמרו עליה שהיא "גורו הבריאות שמושכת הכי הרבה אש", אבל היא גם מעשית ועמדה על קו הזינוק של מקצה ה-10 ק"מ של מרתון סמסונג ת"א 2016. מכיוון שהתהליך אותו היא עברה כלל אורח חיים המשלב ספורט עם תזונה, בחרנו לשמוע ממנה על התהליך שהחל לפני שש וחצי שנים כאשר היתה עם עודף משקל של כ-30 ק"ג ועד היום.
"ספורט הוציא ודייק את התשוקה שלי" | צילום: באדיבות מיכל צפיר
עוד כתבות תזונה בשוונג
10 טיפים מהירים לתזונה נכונה ובריאה
13 טעויות תזונה נפוצות של רצים למרחקים ארוכים וקצרים
5 שמנים בריאים לספורטאים
ספרי על התהליך שעברת מהפן הספורטיבי?
"התחלתי בהליכה. לא סבלתי לעשות ספורט, עשיתי את זה רק כי חשבתי שזה אמצעי לרדת במשקל אבל אז גיליתי שהליכה עושה לי טוב והיא גם גורמת לי לרדת במשקל העודף. נפרץ לי איזשהו מחסום והבנתי שפעילות גופנית יכולה להיות דבר מהנה. את הצעדים הפשוטים תרגמתי כמנטרה לחיים, צעדים קטנים, יום יומיים, לאורך זמן והתוצאות תגענה. וכך זה היה. ההליכה לאט, לאט הפכה למהנה, הצלחתי להתחבר להליכה מהמקום של המוסיקה, ממש חיכיתי לזמן שלי עם עצמי לעשות הליכה, אז חשבתי לעצמי 'למה שאני לא אעשה פעמיים בשבוע?'".
"כשעשיתי ספורט בשביל לרדת במשקל, בקושי עשיתי פעם אחת כי זה היה סיוט מתמשך, אבל זיהיתי משהו שדיבר אלי וההליכה בהתחלה היתה 20 דקות, אבל שזרתי אותה בכל הזדמנות, אם זה טיול עם העגלה, לאסוף דואר, להוציא את הבנות מהגן, לא פיניתי לזה זמן מיוחד, אלא שזרתי את ההליכה בתוך חיי היום יום. אחרי שלוש שנים עברתי לריצה וזה התחיל במרוץ של 5 ק"מ שנרשמתי אליו בדקה התשעים והיה ממש כיף. אחר כך נרשמתי למרוץ של 10 ק"מ ומאז אני עושה רק את המקצה הזה. זה העצים את החוויה וכשחזרתי הביתה עם מדליה אז מבחינת הבת שלי הייתי מדליסטית, היא לא הבינה שכל מי שסיים קיבל מדליה, זה לא הפחית מעוצמת ההישג בעיני המשפחה שלי. אמרתי לעצמי, 'האמת, מגיעה לך מדליה'. קרוב לגיל ארבעים, עשיתי שינוי, כמה אנשים משנים את החיים שלהם? דרך הספורט בניתי לעצמי מנטרות והיום הספורט הוא אנלוגיה לכל ההישגים שלי בחיים".
"הספורט אפשר לי להוציא את כל הדברים שרציתי אל הפועל" | צילום: באדיבות מיכל צפיר
נראה אותך רצה חצי מרתון?
"לא, ממש לא. המרתון מבחינתי הם החיים, זה ריצות למרחקים ארוכים, אני מסמנת מטרה ואני מגיעה אליה ואחריה יש מיד את המטרה הבאה. אני מסופקת מאוד מהמרתונים שעשיתי בחיי. אני מניחה שאנשים עושים את זה לריגוש וגילוי הקצוות שלהם. כל ספר שאני כותבת, כל הרצאה חדשה, זה מבחינתי מרתון וכמובן לעשות את זה לאורך זמן, אני פה, לא בשביל להיעלם, יהיו עוד דברים ומרוצים, זה המרתון".
ובכל זאת מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"לאחרונה גיליתי את היוגה ואני נורא נהנית מזה. הבנתי שאני אוהבת את המכלול, אני מאוד אוהבת אירובי ומוסיקה, אבל גם 'עפה' על מדיטציה. אני אוהבת טאי בו, אני גם אוהבת חדר כושר ולהרים משקולות. בנקודת הזמן כרגע, יוגה מדברת אלי יותר מפילאטיס, זה לא אומר שזה לא ישתנה".
היכן את מוצאת את עצמך מתאמנת?
"את המשקולות אני עושה עם שרון לין ויוגה אני עושה עם אמלי שיין. את השאר אני עושה לבד. עשיתי סירטונים ביוטיוב ואנשים עושים ספורט יחד איתי. כשאני נוסעת לכנסים והרצאות שלי בחו"ל, חוץ מעל הבמה, אני כל הזמן עם נעלי ספורט ובין לבין אני תמיד אמצא את ההזדמנויות לעשות ספורט. מבחינתי, ריצה ותנועה זו מהות. גם כשאני בחו"ל אני מתאמנת, בדיוק כמו שיש אנשים שמבררים איפה המסעדות הכי טובות, אני מבררת איזה מסלולי ריצה יש באיזור".
תמיד היית כזו פלפלית או שהספורט הוציא ממך את זה?
"אני חושבת שספורט הוציא ודייק את התשוקה שלי. ידעתי שאני רוצה המון דברים והידיעה לא הספיקה. הספורט אפשר לי להוציא את כל הדברים שרציתי אל הפועל, הוא חיזק אותי".
כמה שעות שבועיות את מקדישה לספורט?
"ארבע פעמים בשבוע אני מתאמנת שעה, פעמיים בשבוע אני עושה שני אימונים מפוצלים אחד של שעה ואחד של 45 דקות".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"מה שעוזר לי לקום בבוקר זה שאני לא מערבת רציונל, אני כמו הפעמון של פבלוב, שומעת את צלצול הטלפון ומיד קמה מהמיטה, לא מתחילה אפילו לשנייה את הדיון עם עצמי".
שתפי את הקוראים של שוונג בטיפים שלך לתזונה?
"אני מדברת על עקרונות לתזונה בריאה, אני לא מדברת על כמות קלוריות. העקרונות לתזונה בריאה הם ארוחות מסודרות שאותם אוכלים בישיבה, לועסים היטב, צריך להיות שם תמיד ירקות. אני תמיד משתדלת לאכול בסדר מסויים, פרי או ירק יהיו בהתחלה, אני עוברת לחלבון ואחרי זה פחמימות ואם זה כריך קצת יותר קשה להפריד אבל אני אשתדל לאכול אותו לפני זה סלט. עיקר התזונה שלי הם פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים, חלבון מהחי מגיע מדגים, גבינות עיזים מעט מאוד ושותה מים ולא שום משקה מתוק. מקור לשמנים הם אגוזים ואבוקדו, זיתים וקוקוס. אם אני מרגישה שהבגדים צפופים אני עוצרת ומבינה שאני אוכלת פחות מסודר וחוזרת למסלול."
יש לך טיפ לספורטאים מבחינת תזונתית?
"שישאלו את עצמם רק דבר אחד, מה מהיום אני עושה אחרת, דבר אחד קטן, משם יבוא השינוי. לא לחפש יותר מדי מוטיבציה, אלא לחשוב מה מהיום אני יעשה אחרת ולעשות".
בוודאי יש לך סוד לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"לשאול את השאלה איך לשלב בין הדברים ולמצוא את הפתרון שמתאים לי, זה נשמע נורא טרוויאלי, אבל רוב האנשים לא שואלים שאלות אלא מניחים הנחות. משפחה מבחינתי זה ערך אבל מצד שני אני יודעת שאם אני לא מגשימה את עצמי ועושה דברים שהם מעבר לתא המשפחתי, אני חשה תחושת אי סיפוק. הסוד הוא לשאול שאלות וזה חיפוש מתמיד".
סיפור בלתי נשכח?
"רכבתי על אופניים במהירות אפס, נפלתי ונפצעתי. הייתי צריכה לקבל החלטה אם לא לעשות כלום עד שאני מחלימה ונורא פחדתי להפסיק את שיגרת האימונים שלי ומה יהיה, אבל פיזית לא יכולתי לעשות דברים. המשכתי להתעורר באותן שעות מוקדמות בבוקר והגעתי לים, ישבתי וכתבתי ופתאום הסתכלתי על הבוקרמנקודת מבט אחרת. כשהחלמתי וחזרתי לספורט, היה לי הרבה יותר קל כי לא הייתי צריכה להתמודד עם הרגלי הקימה בבוקר והחלמתי הרבה יותר מהר ממה שאמרו לי".
טיפ לספורטאים אחרים?
"הספורט מקנה ערכים חשובים לחיים ומאוד קשה להצליח בלי משמעת וספורט נותן לך את זה. משמעת זה חופש וכשיש לך משמעת עצמית אתה יכול להשיג המון דברים ולחלום בגדול".
מה המטרה הבאה?
"הפרויקט הבא הגדול שאני עושה הוא כנס גדול שעוד תשמעו עליו. בתחום הספורטיבי התחלתי לעשות חתירה בסאפ. אחד המקומות הבאים שאני נוסעת להרצות בהם הוא אוסטרליה ויש שם איזה מרוץ מגניב שנקרא 'מרוץ גשרים' וראיתי את המסלול ואני מכוונת לשם".
