בדרך כלל זה קורה במרתון הראשון. אחרי חודשים קשים ובעיקר כמה סופי שבוע מתישים שבהם התעסקנו בעיקר בלהביט על שעון ה-GPS (נווטן) תוך כדי ריצה ולהמתין שהספרות יזוזו, אנחנו מגלים ברגע האמת שהשעון "בוגד בנו". פתאום אין שום קשר בין השלטים עם הספרות בצדי הכביש לבין מה שמופיע בשעון וכשנופל לנו האסימון אנחנו מבינים שעל כך צפצוף או רטט בשעון שכביכול נותן אינדיקציה לעוד קילומטר שעבר, חסרים לנו בפועל עוד כמה מאות מטרים כדי לחלוף על פני אותו קילומטר באמת.
איך מודדים מסלול?
חוסר ההתאמה בין המרחק שמופיע על שעוני ה-GPS לבין מרחק של מרוץ בפועל הוא נושא שיחה חם מאוד על קוי הסיום של מרוצים שונים. כשהמרוצים האלו מדודים בצורה רשמית, השעונים בדרך כלל מראים מרחק גדול יותר. במרוצים שבהם לא נעשתה מדידה רשמית של המסלול, אפשר למצוא שפע של סטיות לשני הכיוונים.
עוד כתבות בנושא
צפו || כך נראה מסלול ה-10 קילומטרים במרתון סמסונג תל אביב
10 ממסלולי המרתון הקשים בעולם
איך מתכוננים למסלול של מרתון ירושלים?
מהי בעצם מדידה רשמית? לפי החוקים של AIMS שזו ההתאחדות הבינלאומית למרתונים ומרוצי כביש, כל מרוץ למרחקים ארוכים יהיה רשמי רק אם המסלול שלו נמדד על ידי מודד מטעם AIMS שכפופה להתאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF). מודדים של AIMS משתמשים באופניים מכויילים עם מונה מכני, ותפקידם הוא למדוד את המרחק מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בנתיב הקצר ביותר שיכול להיות, תוך שמירה על מרחק של 30 סנטימטרים מהמדרכה הקרובה.
מדידת מסלול, בין אם ל-10 קילומטרים או מסלול מרתון, היא תורה שלמה ואם תשאלו את עמית נאמן, המודד היחיד בארץ שמוסמך על ידי AIMS, זו עבודה שמיועדת ל"יקים". "לפעמים נראה שאנחנו נתפסים לשטויות", הוא מסביר: "אבל אנחנו דקדקנים, וחשוב לנו לא לעשות שגיאות. אנחנו בסך הכל רוצים לעשות הכל לפי החוקים כדי שאנשים ירוצו את המרחק המדויק".
קשה מאוד להסביר את הליך המדידה, שמתחיל ומסתיים בכיול של האופניים על קטע ישר של 300-500 מטר לפני המדידה, ולעתים גם תוך כדי המדידה כי זה תלוי במצב התנועה בכביש הנמדד. על הגלגל הקדמי של המודד יש מונה מכני שמציג את המרחק ולאחר חישובים של כל הממוצעים בכיול, גם תוך כדי התחשבות בטמפרטורה שעלולה להשפיע על המרחק המדויק (בגלל השפעה על צמיגי האופניים והמשקל של המודד) מגיעים בסופו של דבר למרחק של המסלול, ואז צריך לעתים לבצע תיקונים שונים בנקודת הזינוק והסיום או בפניות ופרסות. עבודה לא פשוטה, ובטח שלא מתאימה לכל אחד. "אני תמיד יודע מי אני מתחיל, אבל לא יכול לדעת מתי זה יסתיים. כשמדדתי לאחרונה את מרוץ ראשון לציון התחלתי בסביבות השעה 9:00 בבוקר וסיימי לקראת 17:00", אומר נאמן ומוסיף: "זה לא נגמר כאן. אחרי שמסיימים את המדידה לוקחים את כל המספרים ומעלים על דוחות במחשב, מציירים את המפות וקובעים איפה רצים? למשל באיזו צורה מקיפים כיכרות? בנוסף ביום המרוץ צריך להיות שם ולוודא שהכל נעשה לפי הסימונים שלי. צריך להיות מתואם עם מנהל המרוץ ועם המשטרה, כבר קרו מקרים שהחליטו להזיז מיקום של פרסה ביום המרוץ".
אז מה יודעים המודדים עם המונה המכני המיושן שהשעונים החדשניים לא יודעים?
עמית נאמן מסביר: "אנשים שמתלוננים על חוסר התאמה לשעונים שלהם צריכים להבין שגם במרתון ברלין, שבו הכבישים רחבים ויש יחסית מעט פניות, יופיעו על השעונים של הרצים הטובים יותר והטובים פחות הפרשים של 400-500 מטר. יש הבדלים ברגישויות של ה-GPS, יש הבדלים באיך ששעוני ה-GPS קוראים את הפניות, בפרסה למשל הקריאה שלהם תהיה אחרת בין אם רצים אותה או שהולכים אותה".
בעוד שעל קו הסיום של מרתון אפשר למצוא הבדלים משמעותיים בין המרחקים המופיעים על צגי השעונים של הרצים, במדידות רשמיות ההבדלים יהיו מזעריים. "מקובל שבין שני מודדים לא יהיה הבדל של יותר מאלפית", אומר עמית נאמן ומספק דוגמה ממדידה שהוא ביצע למרתון טבריה לצד המדידה של תדאוש ז'יקונסקי הפולני, אצלו הוא עבר את ההכשרה. "היה בינינו הבדל של 6 מטר", הוא נזכר.
אז אמרנו שגורם מרכזי לסטייה בשעוני ה-GPS הוא הרגישות שלהם, אבל גורם נוסף ולא פחות חשוב הוא נתיב הריצה שלנו, הרצים. הרי מה הסיכוי שמשתתף בתחרות ידע מהו הנתיב המהיר ביותר? גם אם כן, יש כל כ הרבה גורמים מסביב ש"יפריעו" לו לעשות את זה. "אני רצתי פעם אחת במסלול אחרי שמדדתי אותו, אני לא עושה את זה יותר מדי כי הברכיים שלי לא מאפשרות לי את זה כיום", אומר נאמן שבעברו היה מבכירי הרצים למרחקים ארוכים בארץ. "באותו מרוץ ל-10 קילומטרים השעון שלי הראה 10.120 ק"מ, ואני משוכנע שאני רץ בקווים הקצרים, גם אם זה במסלולים שאני לא ממש מכיר".
מצד שני, כמה אנשים מביאים אתם ידע של מודד למרוצים מהסוג הזה? "נסה לצייר בננה שפונה ימינה ומיד אחריה פניה שמאלה", מדגים נאמן: "רוב האנשים ירוצו לצד הבננה ואז יפנו שמאלה אבל אם תצייר קו ישר במקביל לבננה תבין שצריך לרוץ מצד אחד לצד השני ולא על האורך של אותו הצד". וזו דוגמה פשוטה לטעויות, שעולות לנו בכל פעם במרחקים קטנים מאוד, אבל זה יכול להצטבר ככל שהמסלול ארוך יותר וככל שהוא מפותל יותר. אגב, מקורה של סטייה בעוד כמה מטרים היא בתזמון שבו לחצנו על השעון.
בסופו של דבר, הסטייה בין שעוני ה-GPS לבין מדידה רשמית ומדוייקת יכולה לנוע בין אחוז לאחוז וחצי בהתאם למסלולים, כאשר במסלולים פשוטים היא יכולה להיות קצת יותר נמוכה מאחוז. את הנתון הזה יודעים מן הסתם רצים מנוסים למרחקים ארוכים עם עבר של הרבה מרוצים, ובנוסף זה נתון שהתקבל בבדיקה שערך עמית נאמן יחד עם אילן זיסר שאספו תוצאות של מרוצים מדודים שונים. מן הסתם, מסלול כמו זה של מרתון סמסונג תל אביב יראה לנו בסופו של דבר על השעון מרחק קצת יותר גדול ממרתון טבריה למשל, כאשר במרתונים הסטייה נעה בדרך כלל בין 300 ל-600 ובמרוצי 10 ק"מ בין 100 ל-200. בשורה התחתונה, השעונים הם כלי חשוב לאימונים, אבל בתחרויות במסלולים מדודים הם יאכזבו אתכם – אל תיקחו את זה קשה.
שמישהו ישלח את הכתבה למר תורג'י.
כתבה מעניינת מאוד, אגב אצלי בשעון כמעט ואין הבדלים…במרתון תל אביב היה הבדל של 30 מטר…חחח ויחסית לכמות העקיפות והזיגזגים זה היה נורמלי ביותר…
לכן במירוצים אני תמיד סומכת על זה שהתוצאה תהיה נמוכה מזו שרשומה לי בשעון – ואם אני מסופקת מהזמן בשעון, אני יכולה ממש להתרגש מהתוצאה הרשמית…
מעניין מאוד ומסביר את הסטיה שהייתה לי
הייתה לי סטייה של 730 מטר (למרתון מלא)
אגב, במרוץ קדימה צורן למרחק של חצי מרתון לא הייתה לי סטייה בכלל, אפילו לא של 10 מטר.
מה זה אומר?
שמישהו מדד את המרחק עם שעון ריצה במקום מדידה מקצועית ותקנית?