בסוף השבוע יתקיימו הבחירות לתפקיד יו"ר איגוד הטריאתלון, כמו גם הבחירות לתפקיד חברי ההנהלה באיגוד. יו"ר האיגוד הנוכחי, יובל חץ, יתמודד הפעם מול מיכאל זיו שכיהן בעבר בתפקיד. לקראת הבחירות הפנינו 10 שאלות זהות לשני המתמודדים. אלו התשובות של יובל חץ.

הולך על קדנציה נוספת כיו"ר האיגוד. יובל חץ | צילום: באדיבות יובל חץ

בראשי פרקים, מהי תכנית הפעולה שלך לשנת 2016 

1. הנהלת איגוד הטריאתלון תוחלף ותאוייש על ידי חברי צוות "הטריאתלון הישראלי" ובעלי תפקידים נוספים שהביעו נכונות גם הם להתנדב ולתרום מכישוריהם לשם הצלחת האיגוד.

2. ההנהלה תובל על ידי טריאתלטיות וטריאתלטים, חפים מאינטרסים אישיים, בשוויון מגדרי, בפריסה גיאוגרפית רחבה ממשגב ועד אילת, מתרבות ספורטיבית וקבוצתית מגוונת, ותפעל לטובת כלל חברי האיגוד ובהם קבוצות הגיל, פראטריאתלון, הילדים, הנוער והספורטאים התחרותיים.

3. קבוצות הגיל יהנו לראשונה מתקציב ייעודי עבור פעילויות ייעודיות (משלחת לאליפות אירופה, TriTeam Israel).

4. נקיטת מיטב הצעדים בכל הדרכים על מנת שענף הטריאתלון יוכר כענף ספורט מועדף במדינת ישראל.

5. תקנון האיגוד יעבור הרחבה, כללי התחרות יעברו הסבה לחוקת תחרויות; יוגדרו תחומי אחריות והגדרות פעילות בעלי תפקידים.

6. יותנע פרויקט "בי"ס לטריאתלון לילדים" בשיתוף איגוד הטריאתלון הצרפתי להכשרת ילדים ומאמני ילדים במסלול לימוד לטריאתלון.

7. תוקם לראשונה ועדת ילדים שתעסוק בקידום המקצועי של הילדים.

8. תחרויות הילדים תורחבנה למחוזות נוספים.

9. מסגרות המצויינות – חנית, רומח וקשת – ימשיכו לפעול תוך נקיטת צעדי התייעלות והובלה מקצועית.

10. המשך בניית הספורטאים התחרותיים והעצמת ההכנה והתקווה האולימפית לריו וטוקיו.

11. תחרויות – טריאתלון תל אביב החדש ישתדרג ויורחב בהיקפיו. טריאתלון טבריה יפתח את עונת תחרויות הטריאתלון. שילוב ליגת שטח במספר מתווים.

12. המשך מאמצים לגיוס חסויות ושותפיות עסקיות חדשות;

13. הגדלת מספר חברי האיגוד מעל 3,000.

14. טיפוח, בקרה וקידום השתתפות ק.גיל בתחרויות בינלאומיות במרחק הארוך.

"איני מוצא אפשרות שתשלום המחירים ירד אלא אף יעלה". אליפות ישראל באילת | צילום: ניר עמוס

עוד כתבות בנושא איגוד הטריאתלון
בחירות בפתח: 10 שאלות למיכאל זיו, המתמודד לתפקיד יו"ר איגוד הטריאתלון
מנכ"ל איגוד הטריאתלון: "ב-2018 אנחנו רוצים לקיים את אליפות העולם בתל אביב"
"מקורות הכסף של איגוד הטריאתלון מצטמצמים בגלל המדיניות של משרד הספורט"

בשנה האחרונה ראינו היעדר ספונסרים שגרם ככל הנראה להגדלת הגרעון. איך קרה שהתחרויות שהתרגלנו לראות שהיו בשיתוף חברות מסחריות גדולות, ללא ספונסרים?

"2014 היתה שנת החסויות הטובה ביותר אי פעם לאיגוד הטריאתלון בה הצלחתי לגייס כחצי מיליון שקל. באמצעות כספים אלו ביצענו מהלכים רבים של התעצמות בשילוב התייעלות. גייסנו מנכ"ל מקצועי שהוביל תהליך של שיפור מתן השירות לחברות וחברי האיגוד מבלי להגדיל את מספר עובדות האיגוד. יישמנו טכנולוגיה חדישה לאדמיניסטרציה וניהול, הגדלנו את התמיכה במסגרות הילדים והנוער והגדלנו את מסגרות המצויינות שמפעיל האיגוד – רומח וחנית. שוק הספורט במדינת ישראל מתפתח ומשתנה, המגמות הכלכליות עוברות שינוי מהותי עקב מספר המשתתפים באירועי הספורט השונים, עניין המדיה בארועי הספורט, שינויים בחוק, הישגים בענפים ספורט נוספים, פרסומים חיוביים ושליליים וראיית התמורה של בעלי העניין ונותני החסות". 

איך שלא נסתכל על זה הטריאתלון עדיין נתפס כספורט לעשירים. מחירי ההשתתפות בתחרויות, כמו טריאתלון אילת למשל, גבוהים מאוד. מה אפשר לעשות בנדון?

"כל חברה מסחרית רוצה וצריכה להרוויח כסף מפעילותה ולא היא תסגר. איגוד הטריאתלון הינו עמותה, מלכ"ר, ובשונה מענפי ספורט אחרים גם מארגן את רוב תחרויות הטריאתלון בארץ, כשחלק ממנגנון הארגון מושתת על מתנדבים (חלק מחברי הועד המנהל). כשהמנגנון הכלכלי נשלט ומפוקח על ידי האיגוד, תחרות צריכה להיות לפחות מאוזנת כלכלית. הכנסות התחרות ממומנות מהשתתפות המתחרים, מהכנסות ציבוריות (רשויות מקומיות/אזוריות), וגם חסויות כשיש. בשנים האחרונות תשלום המשתתף מכסה בין 50% ל-70% מעלותו לתחרות.

"עלויות הפקת האירועים גבהו מאוד בשנים האחרונות בשל סיבות רבות ובהן: התיקרות שירותי המשטרה ודרישותיה, כמו כמות שוטרים, ניידות, מחסומים, שעות עבודה, שילוט, תגבור האבטחה ובהם בטחון, שמירה, שימוש בסדרנות, ירידה במספר המתנדבים (אין, כל העובדים דורשים שכר), רצון המתחרים להתמקצעות התחרות (הגדלת מספר השופטים), הדרישה לסטנדרט גבוה (עליה באיכות), נסיגה בעניין נותני החסויות (כשתמורה רבה יותר מתקבלת בעלויות נמוכות יותר באירועים אחרים), הכפיפות לחוק הספורט והשלכותיו ועוד.

"בשל סיבות אלו איני מוצא אפשרות שתשלום המשתתפים ירד אלא אף יעלה. איגוד הטריאתלון, מתוך מטרה להקל על חבריו ולקוחותיו בתחרויות, מהלך על חבל דק בין נסיון להוזיל את הוצאות המשתתפים לבין סכנת הפסד היוצרת גירעון העלול לצמצם את פעילות האיגוד במסגרות השונות אף לשתקו.

"בנוסף לכך, מעבר להבנה המצופה מהמשתתפים/ות, התממות היא לחשוב ולטעון כי עלות התחרות היא היא הבעיה הקשה בעלויות לעוסקים/ות בענף. זו אינה בשורה חדשה כי טריאתלון משלב שלושה ענפי ספורט, שכל אחד מהם מצריך הוצאות רבות ובהן: שחיה (ציוד אישי, מנוי לבריכה, מאמן/ת, נסיעות); רכיבה (אופניים מתאימים, ציוד בטיחות, ציוד מתכלה, חלקי חילוף, טיפולי אחזקה, נסיעות, ביגוד, מאמן/ת, רכב ליווי); ריצה (נעליים, ציוד, החלפת ציוד, ביגוד, מאמן/ת, מתקן אימונים, נסיעות); ביטוח אישי ומורחב; רפואה (פציעות, פיזיותרפיה, הידרותרפיה, עזרים רפואיים, מדרסים, רופא, צילום, ארגומטרי); תכניות אימון; מחנות אימון אישיים וקבוצתיים; נסיעות לתחרויות בחו"ל (עלויות של 100 יורו עד 500 יורו לכל תחרות, טיסות, ביטוחים, מלונות, מסעדות) ויש עוד.

"לסיכום, טריאתלון הוא אהבה לספורט והוכחה שספורט עושים באהבה. זה אינו הכרח. איגוד הטריאתלון מחויב ללקוחותיו ולמתן שרות מעולה. טריאתלון הוא בחירה ולא חובה, מחובתנו לעשות את המיטב כדי להנגישו לקהלים נוספים ולקהל רב יותר, אך בשל הסיבות שלעיל, מחיר התחרות אינו מהווה מכשול לעוסקים בענף". 

מצבו הפיננסי של האיגוד על פי פרוטקולים מהישיבות אינו טוב – מה אתה מתכנן לעשות על מנת להחזיר אותו לאיזון ואף יותר מכך?

"צמיחה דורשת השקעה ולקיחת סיכונים, לעתים ההצלחה רבה ולעתים פחותה. ללא חזון וללא תעוזה לא ניתן להתפתח. כיום, ההוצאות ה'פנויות' (שאינן תפעוליות, מנהלתיות, ארגוניות) של איגוד הטריאתלון הינן על מסגרות המצויינות התחרותית. למסגרות אלו אין מקורות הכנסה ציבוריים המכסים את מלוא פעילותן ועיקר עלותן נישאת הן על ידי הורי הספורטאים שבמסגרות והן על ידי איגוד הטריאתלון הישראלי. ברומח – ההורים נושאים בעלויות הפנימיה והאיגוד משלם על צוות האימון. בחנית – ההורים נושאים כיום בעיקר בעלות הפעלת המסגרת. טיפוח הספורט התחרותי הינו חלק מעיקרי חזון ומטרת איגוד הטריאתלון ועיקר מאמצי בשנים האחרונות הושקעו בתחום זה. כיו"ר, לא אאפשר קריסה כלכלית של האיגוד בשל הפעלת מסגרות אלו. ככל שידרש ואם לא ימצא מימון, אפשרות היא כי נאלץ להחצין את עלויות המסגרות ולהשיתן על הספורטאים, כפי שמיושם כיום עם חנית.

"נציג אולימפי יביא לחשיפה, הכנסה ושגשוג". יובל חץ עם רון דרמון שמתמודד על כרטיס לריו 2016 | צילום: באדיבות יובל חץ

עם זאת, למרות האמור לעיל, אני רואה אופק חיובי ופועל לישמו במלוא המרץ: טיפוח אוכלוסיית קבוצות הגיל והקבוצות ומתן תשומת לב רבה יותר מהעבר לצרכיה עשויים להטיב בנאמנותם ובחברותם וכן להגדלת מספר החברים המשלמים. איגוד איתן כלכלית יוכל לתמוך טוב יותר במסגרות פעילות נוספות כמו ילדים, נוער וספורטאים תחרותיים.

בשל הצלחת המסגרות התחרותיות שביוזמתי ובהובלתי, ובשל ההצלחה בגידול מספר חברות וחברי האיגוד והמשתתפים בתחרויות בתקופתי כיו"ר, ובשל קשרי המקצועיים הטובים ושיתוף הפעולה עם משרד הספורט, הועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי, אנו מומלצים כבר לשנת 2016 להכנס להגדרת "ענף ספורט מועדף". הגדרה זו תזרים לאיגוד כספים רבים שיוכלו לתמוך ישירות במסגרות התחרותיות ואף להגדילן תוך הפחתת העלויות הקיימות כיום הן לאיגוד והן להורי הספורטאים/ות.

השתתפות נציג ישראלי באולימפיאדה הקרובה ו/או הבאה תאפשר גידול נוסף בהכנסות האיגוד ובחשיפה הציבורית של הענף. אני סייעתי בעבר, מסייע כיום וגם בעתיד אסיע כמיטב יכולתי כדי שנראה את מדינת ישראל ואיגוד הטריאתלון הישראלי בפסגת הספורט האולימפי והעולמי".

מה לגבי הקטנת מספר התחרויות על פני השנה, על מנת ליצור מספר טריאתלונים קטן יותר אך עם מס' משתתפים גדול יותר וכך גם מושקע יותר?

"כדי להבין מדוע הצעה זו אינה רלוונטית כלל וכלל, יש לפקוח עיניים ולהסתכל סביב עם מבט מעבר לאופק. קהל הטריאתלטים/ות כיום הינו מגוון בעל נסיון שונה, מאוויים שונים, מושפע מטרנדים ומפעילות קבוצתית-ספורטיבית-חברתית, הצבת מטרות אישיות וספורטיביות ויכולת אישית, משפחתית וכלכלית. המגמות העולמיות והישראליות נעות ומשתנות בשל טרנדים ותיקים יותר (טריאתלון ארוך, צ'אלנג' למשל) וטרנדים ותיקים פחות (ריבוי מרוצים אתגריים כמרתונים, מרוצי שטח, ואולטראמרתונים).

"אני גאה להיות חלק מקהילה כל כך מגוונת של ספורטאים חדורי אמביציה ואתגרים, תוך שמירה על הספורט כדרך חיים. הטריאתלון הישראלי כיום נותן מענה לכל המגוון האנושי הספורטיבי ואפעל שכך יהיה גם בעתיד:

בכל תחרות יש מתחרות ומתחרים חדשים, לשם כך יזמתי את מקצה האורבן-ספרינט שמאפשר לאנשים להתנסות בטריאתלון במרחק קצר מבלי להתאמן לכך תקופה ארוכה ומיגעת. מאמנים מצליחים לשלב את הספורטאים החדשים בארועי טריאתלון ולטפחם כבר מצעדיהם הראשונים.

לוח הארועים בספורט הישראלי עמוס עד דלא ידע ופונה לכל הקהלים – טריאתלטים/ות תמיד נמצאים באימון "לקראת" מטרה כלשהי, בין אם היא טריאתלון קצר, טריאתלון סטנדרטי (אולימפי), טריאתלון חצי ארוך, טריאתלון ארוך, מרתון, אולטרהמרתון או כל אתגר אחר. כל אחד ואחת עובדים עם מאמן/ת שונה בעל/ת תפישה שונה או תחרויות מטרה ותחרויות ביניים שונות, הן כפעילות אישית והן כפעילות קבוצתית.

סיבות אישיות כגון לימודים, עבודה, משפחה, מצב כלכלי ארעי, עומס, פציעה, נסיעה ועוד משפיעים גם הם על בחירת הארועים.

ומכאן, יש לשמור על מגוון של ארועים, תוך התחשבות בלוח הארועים הספורטיבי הישראלי והעולמי כדי לקלוע נכון לצרכי ובקשות הקהל הישראלי. לשם כך מקיים מנכ"ל האיגוד מפגשים עם מאמנים וראשי קבוצות לפחות פעמיים בשנה כדי לנווט את ספינת הטריאתלון הישראלי בנתיב שיט מרהיב ובטוח".

עושה רושם שלטריאתלטים צעירים ללא גב כלכלי של המשפחה קשה מאוד להצליח בארץ. יש איך לעזור להם?

"לצערי זה נכון לכל ענף ספורט וגם לטריאתלון. יש שאלות קשות, לא פופוליסטיות ולא נעימות שיש לשאול מבלי להשפיל מבט ומבלי להתנצל ובהן: האם צריך לעזור? ואם כן, אז מי יכול לעזור? למי עוזרים ולמי לא? כיצד מונעים אפליה או שיקולי קרבה והאם יש קריטריון? האם מדובר בטובת הנאה אישית או שיש תמורה ציבורית? מה התמורה שיקבל מי שעוזר? האם המניע לעזרה הינו אידאולוגי או קידום מסחרי או תדמיתי? או גם וגם וגם? או לא בכלל? מה תהא תוצאת הסיוע? האם ההשקעה (עזרה) תשיא תמורה? מהי התשואה הרצויה והסבירה לאור ההשקעה? האם יש סיבה לסייע לתחביב? ואם כן על חשבון ציבורי או פרטי?

"יש לנו תקוה והיא ממשית, אבל אנחנו עדיין לא שם". יובל חץ | צילום: באדיבות יובל חץ

"על אף ההתקדמות הרבה שעשו הטריאתלטים/ות הטובים/ות שלנו עד היום, אין לנו מדליה באליפות אירופה, אין לנו מדליה באליפות עולם, אין לנו מדליה אולימפית, אין לנו טופ 20 עולמי בבוגרים. ההשוואה לענפים אחרים ברוב המקרים אינה נכונה מאחר ולהם יש הישגים אלו. זה הקריטריון המובהק להצלחה ספורטיבית. יש לנו תקווה והיא ממשית, אך אנו עדין לא שם.

"מכאן כמובן אפשר לדבר על סדרי עדיפויות לאומיים, ספורטיביים, קהילתיים, חברתיים וכו'. לרוב התשובה שתתקבל תהא כזו שמפרגנת למתן עזרה אך לא מושיטה את היד כדי לסייע. מעטים הם אלו המסייעים באופן אישי, כל אחד ואחת מסיבותיהם. ומה עם הזקנה מהמסדרון?

"הוועדה לפיתוח הספורט אותה הובלתי במשך שנים קבעה קריטריון לכל תחום בו עוסק הספורט התחרותי ואף מעבר לכך, כדי 'ליישר קו', כדי להגדיר נכון יותר את הדרישות ואת התמורה המתקבלת. לא כל אחד ואחת יכולים לעבור את סף הכניסה של הספורט התחרותי, ההגדרות ברורות ומדוייקות. כך פועל גם משרד הספורט, כך פועל הוועד האולימפי.

"מעניין הוא לבחון את הענף שלנו ולתהות, בקול רם, כיצד אחוז חברי האיגוד בעלי הממון ובעלי העסקים הינו גבוה באופן יחסי מאשר בענפים האחרים ועדיין לא מוצאים לנכון לסייע (אישית או באמצעות חברותיהם) באופן מעשי ולא רק בעצה טובה או ביקורת קשה. כנראה שגם כאן יש אמירה". 

יכול להיות שבקיץ נראה הופעת בכורה של טריאתלט ישראלי במשחקים האולימפיים. האם יש איזושהי דרך למנף את זה כדי לקדם את הטריאתלון?

"ענף ספורט עם נציג אולימפי זוכה לחשיפה רבה במדיה. חשיפה שווה הכנסה. הכנסה מביאה לשגשוג. חשיפת הענף לקהלים רבים יותר תגייס גם משתתפים רבים יותר, בכל הגילאים. לשם אנו שואפים. במקרים מסויימים ובאמצעות עורכי (ולא עוכרי) ספורט ניתן להגיע לשגרת סיקור ממושכת. מבחינה כלכלית יש תמורה, הן לספורטאי שמשיג את ההישג והן לאיגוד הספורט אליו שייך הספורטאי". 

מה צריך לעשות בכל הקשור לתשתית הילדים? איך נשמור על כל הכישרונות ואיך בכלל מאתרים אותם?

"אנו נוהגים לכנות 'מאלפים לאלופים' את הרצון להגדיל את מספר הילדים העוסקים בענף. להערכתי מדובר בכמחצית מהפוטנציאל התחרותי הבוגר, כשהמחצית השניה מגיעה מהנוער הצעיר שמגיע לענף בשלבים מאוחרים יותר.

"מידת ההצלחה נמדדת על פי ההצלחה בבוגרים ולא בילדים". מנצחי אליפות ישראל לבוגרים | צילום: יאיר בן עמי

"מידת ההצלחה כיום בארץ ובעולם נמדדת על פי ההצלחה בבוגרים ולא בילדים והתגמול בהתאם. זיהוי הכישרונות הינו כזה שמיישם מחקרים המראים על היכולות הספורטיביות בגיל צעיר והטרנזיציה של יכולות אלו לגיל הבוגר. אנו שואפים להכיל את שתי הקבוצות כדי להגיע למירב החלופות להצלחה.

"איגוד הטריאתלון החל ליישם לפני מספר שנים תחרויות לילדים בלבד על מנת לאפשר מתן תשומת לב מירבית לילדים בארועים. בשנה האחרונה אף מותגה ליגת הילדים בטריאתלון במיתוג חדש לשם חיזוקה הרעיוני. לדאבוני (עם הערכה רבה ליזמים), ליגת הילדים מתקיימת רק במרכז הארץ ויש לפעול שאגודות וקבוצות ילדים יפעלו לקיום ארועים נוספים מחוץ למרכז, הן בארועים בין קבוצתיים והן באליפויות אזוריות.

"'מסגרת האיתור' קיימת בדמותו של פרויקט 'קשת' אותו יזם המאמן האולימפי ומאמן הטריאתלון שלמה זקס לפני מספר שנים. קשת, שהופעלה בשנים האחרונות על ידי המאמנים ניר יגודה, גיא כפתורי ואור ברגר, מפגישה בין הספורטאים המובילים מבין קבוצות הנוער מספר פעמים בשנה. במסגרת זו נבחנים/ות הטריאתלטים/ות ועל פי קריטריון איכותי נמצאים בסגל זה וזוכים לתשומת לב ומעקב של מאמני הפרויקט.

"בנוסף, מאמני רומח וקשת מאתרים בתחרויות הטריאתלון את בעלי/ות הפוטנציאל התחרותי כדי להציע להם להשתלב במסגרת רומח – האקדמיה למצויינות של איגוד הטריאתלון במכון וינגייט.

"כדי לשמור על הכשרונות במסגרות מוגבלות התקציב ובמספר הספורטאים התחרותיים המצומצם, יזמתי והקמתי את קבוצת 'חנית' לבוגרים ב-2013 המהווה קבוצת אימון תחרותית לחברי נבחרת איגוד הטריאתלון הישראלי. להערכתי ולמיטב הבנתי, זו הדרך היחידה בה טריאתלט/ית ישראלי/ת שחיים ומתאמנים בארץ יוכלו להצליח ברמות הגבוהות בעולם".

מבלי להיכנס לפרטים, מדוע הטריאתלון הישראלי קיבל יותר כותרות שליליות מחיוביות בשנים האחרונות?

"המניע העיקרי הוא אי קבלת סמכות מקצועית. להלן הפרוט:

• בטריאתלון כנרת במאי 2013 חברת שוונג מפיקת הארוע לא קיבלה את הסמכות המקצועית והאחריות הכוללת לבטיחות (עליה התעקשתי) שיש לאיגוד הטריאתלון על חברותיו וחבריו.
• ביוני 2013 נאסר על איגוד הטריאתלון (ואיגודים נוספים) להוציא משלחת לאליפות אירופה בטריאתלון בטורקיה בשל כשלי הממשלה לחבר בין משרד החוץ למשרד הבטחון ולאפשר תאום אבטחה הכרחית למשלחת. ערכתי קמפיין מתוקשר נגד משרד הספורט. פורטל שוונג בחר להשתמש בדברים שאמרתי בקמפיין כנגדי. כעבור יומיים, ובצעד חסר תקדים כנגד הנחיית משרד הספורט, הובלתי את משלחת איגוד הטריאתלון הישראלי עם דגל ישראל ברחובות אלניה, עם אבטחה שאושרה ברגע האחרון מול ועד העובדים של משרד החוץ. כמובן שההצלחה במאבק לא סוקרה או הוזכרה.
• כשיש בר פלוגתא המזלזל בחוק, מזלזל במחוקק, מזלזל בבעלי תפקידים, אינו מכבד קריטריון, אינו מקבל סמכות, מתחרה באופן ייחודי בתחרויות, משתמש בילדים למאבק אישי, הכותרות הן פופוליסטיות וצבעוניות, המציאות – מדומה.
• פרישה של ספורטאי מענף אינה דבר קל, ביחוד כשההישגים אינם טובים דיים והתסכול האישי רב. יש מספר דרכים לארגן מסיבת סיום. האחת – הזמנת חברות וחברים לארוע חברתי שמח; השנייה – שחרזאדה מספרת סיפורי אלף לילה ולילה ולשם השעשוע מביאה ליצני ספורט ומפעיל מסיבות של משפחות העוסקות בטרור כדי לערוך ארוע פורימי מתוקשר עבור כלל עם ישראל".

הערת מערכת שוונג: תגובת יו"ר האיגוד יובל חץ אינה ברורה לשוונג ונראה כי הוא מעדיף להתעלם מכתבות שפורסמו בכלי תקשורת נוספים ולדוגמה: התיאטרון של יו"ר איגוד הטריאתלון, או שמו של חלל צה"ל הוסר מטריאתלון תל אביב והוחלף בחסות מסחרית.

דבר אחד שחברי איגוד הטריאתלון לא יודעים עליך.

"הכל גלוי, אין ארון והשלדים נתרמו למדע. מי שרוצים/ות לדעת עוד מוזמנים/ות לפייסבוק ולאינסטגרם שלי – הנאה מובטחת".