פעם למארגני המרוצים בארץ היו חיים קלים. הם ארגנו מספר מצומצם של מרוצים מדי שנה, ובנו על קהל מצומצם של כמה מאות אנשים שפקדו כל תחרות. היום אנחנו בעידן של אינפלציה, ומדי סוף שבוע במהלך העונה הרצים למרחקים ארוכים מתפזרים בין האירועים השונים. קשה מאוד לארגן אירוע שמביא אליו את כולם, וזה אומר הרצים, הטריאתלטים , הילדים, וגם אלה שרוצים ליהנות מאירוע ספורט עממי תוך כדי הליכה. מרוץ אייל שיתקיים ב-14 בנובמבר הוא אירוע ותיק שמתקיים כבר 14 שנים, מהתקופה של מיעוט המרוצים ועד להווה שבו אפשר להתחרות בכל סוף שבוע.
אז הנה כמה דברים שכדאי שתדעו על המרוץ השנה. במרוץ שמתקיים ברמת השרון יש 3 מקצים תחרותיים: 15 ק"מ, 5 ק"מ, ו-2 ק"מ לילדים. כמו כן יהיו בו מקצה ריצה עממי ל-2 ק"מ ומקצה הליכה עממי ל-5 ק"מ. בכל המקצים האלה יחד אנחנו אמורים לראות השנה יותר מ-7,000 משתתפים, החל מהילדים והמבוגרים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בתחום הספורט ועד לרצים הטובים ביותר בישראל שיתמודדו על פרסים כספיים. וזה כנראה אחד מהיתרונות של מרוץ אייל, כי הוא באמת פונה לכלל האוכלוסיה.
מי יעמוד על קו הזינוק?
אם ננתח לרגע את מרוץ אייל מבחינה מקצועית, אנחנו מקבלים כאן תחרות שהיא הרבה יותר מאירוע ספורט עממי. אנחנו מקבלים קרב ספורטיבי מרתק בין רצי המרחקים הטובים ביותר בארץ. בריצה ל-15 ק"מ נראה את איימרו עלמיה וגירמה אמרה שייצגו את ישראל באליפות אירופה באתלטיקה ואת טסמה מוגס שקבע לאחרונה את הקריטריון להשתתפות במשחקים האולימפיים בריו בריצת מרתון. אצל הנשים נראה במקצה הארוך את אזאוונט טקה שהיא בכירת הרצות למרחקים בארץ כיום, ובמקצה ל-5 ק"מ יהיו מארי אליאס (אלופת ישראל ב-10 ק"מ ובטריאתלון ספרינט), רוני גדיש וריקי סלם.
כל 10 הראשונים והראשונות יזכו בפרסים כספיים, החל מ-3,000 שקלים למנצחים ועד ל-250 שקלים למקומות 10 במקצה 15 ק"מ (במקצה 5 ק"מ יוענקו פרסים כספיים למקומות 1-3). אז גם המקום העשירי במרוץ אייל הוא יוקרתי עבור הרצים המהירים אבל מסתבר שלא רק כפי שמסביר מושיקו ישרים, אחד הרצים הבולטים במועדון רצי רמת השרון: "זה אחד המרוצים היחידים בארץ שיש בהם פרסים כספיים ל-10 הראשונים ויש גם את המרוץ לקפוצ'ון. 80 הגברים הראשונים ו-20 הנשים הראשונות זוכים בקפוצ'ון היוקרתי של המרוץ, וכל פעם שילבשו אותו יבינו שהם מהשורה הראשונה של הרצים בארץ".
"מרוץ שהוא הכנה למרתון ולחצי מרתון"
רצים מתחילים רגילים למרוצים של 5 ו-10 קילומטרים, ובמקרים מסוימים מרוץ ל-15 קילומטרים עלול להישמע כמו רעיון מוזר. מצד שני, יותר ויותר רצים מבינים שזה מרחק אידיאלי לתקופה הזאת כפי שמסבירה זהבה שמואלי, שמארגנת את המרוץ הזה בפעם ה-14 השנה לזכרו של בנה אייל ז"ל, שנהג לרוץ בדיוק באותם שדות שתראו לאורך המסלול. "מבחינה מקצועית זה מרוץ שהוא נכון מאוד עבור מי שמתכונן למרתון ולחצי מרתון כמו עמק המעיינות שמתקיים שלושה שבועות לאחר מכן. חוץ מזה אנחנו תמיד דואגים שכל מי שנרשם למרוץ הזה יקבל תמורה למה שהוא משלם וזה אומר ערכה מפנקת, יחס אישי על המסלול ואווירה שהופכת את היום הזה לבילוי אחד גדול".
אז קודם כל עבור מתאמני מרתון טבריה מדובר בתחרות אימון קלאסית. עבודה על מהירות אחרי תחרות בקרה ל-10 קילומטרים ולפני חצי מרתון, כשהחצי הגדול ביותר (עמק המעיינות) מתקיים בדיוק שלושה שבועות לאחר מרוץ אייל. בכל תכנית אימון זה הגיוני לשלב תחרות בקרה כזאת בכל שלושה שבועות בהכנה למרתון טבריה. גם לרצים שכבר מתכוננים למרתון תל אביב ומתחילים לעבוד על מהירות מדובר במרוץ אידיאלי, ומרחקים של 15 ו-5 ק"מ ברמת השרון משרתים מצוין גם את הטריאתלטים שמתכוננים לאליפות ישראל באילת ב-4 בדצמבר.
מה אתם יודעים על המסלול?
נתחיל עם המקצה הארוך ל-15 קילומטרים. הרבה אנשים שתשאלו יגידו לכם שמדובר במסלול מאתגר, שכולל עלייה לא פשוטה בחלק האחרון שלו. מצד שני, רצים מהירים ובעיקר כאלה שמנוסים במרוץ הזה, משיגים שם זמנים מהירים עם תנאי מזג אוויר טובים שבדרך כלל קיימים באמצע נובמבר. זהבה שמואלי מסבירה: "אני חושבת שבסופו של דבר מדובר במסלול מהיר, כי למרות העלייה יש בו גם הרבה ירידות".
- המסלול מתחיל בסמוך לאזור הכינוס ברחוב שבטי ישראל, וכבר לאחר הזינוק רצי ה-15 יחוו עלייה של קילומטר וחצי, אבל מדובר בעלייה מינורית ברחוב שבטי ישראל-נצח כשנעים צפונה לכיוון שדרות ביאליק.
- בשדרות ביאליק פונים שמאלה וכאן נהנים בעצם מירידה ארוכה מאוד, כשבדרך חוצים של שני הרחובות הראשיים של רמת השרון, אוסישקין וסוקולוב, ונעים לכיוון הפרדסים שבצד המערבי של העיר.
- בשלב מסוים נפרדים מהכביש והמסלול הופך להיות מסלול כורכר מישורי. הריצה בשטח היא לכיוון מחלף שבעת הכוכבים בנתיבי איילון, וכשמגיעים לנקודת האמצע מסתובבים וחוזרים.
- בדרך חזרה צריך לשים לב ששני הקילומטרים הראשונים יהיו מישוריים אבל 3 הקילומטרים הבאים בעלייה (10-13) הם אלו שנחשבים ל"בעיתיים" ולשם צריך לשמור את הכוחות. החדשות הטובות, הסיומת של המרוץ הזה היא בירידה ברחוב נצח-שבטי ישראל לכיוון שער הסיום.
המסלול ל-5 קילומטרים הוא במקום אחר לגמרי. המשתתפים ילכו כ-400 מטרים ברגל מאזור הכינוס דרך הגשר שמעל כביש 5 אל שער הזינוק שלהם סמוך לאצטדיון הטניס. משם הם ירוצו במסלול מעגלי שיהיה בעיקר בשטח, בשדות ובפרדסים. תחילה הם ירוצו מזרחה, ואז יפנו דרומה ויסתובבו בחזרה לנקודת הזינוק. המסלול מישורי לגמרי, ובמקרה של שלוליות כתוצאה מגשם מבטיחים המארגנים מסלול חלופי ראוי.
"הקטע הוא ליהנות מהאווירה"
אז אחרי שעברנו על המשתתפים והמסלול הגענו לחלק החשוב באמת – החוויה, ואומרים שהחוויה של מרוץ אייל לא מזכירה שום אירוע ספורט אחר. מושיקו ישרים מסביר: "זהבה שמואלי באה מתוך הרצים ויודעת מה יהפוך עבורם את החוויה למושלמת. זה אחד המרוצים היחידים שבהם מקבלים תמורה לאגרה וחוץ מזה הוא מאתגר ומשלב את כל התנאים: כביש, שטח, מישור, עליות וירידות".
זהבה שמואלי מוסיפה: "הקטע הוא ליהנות מהאווירה. בגדול אנחנו תמיד מנסים לחדש משהו בכל שנה, אבל תמיד דואגים שלא יהיה משעמם לרצים. בשני המרוצים ל-15 ו-5 ק"מ תהיה מוזיקה ומתופפים בצידי הדרך. הילדים יוכלו ליהנות ממתנפחים באצטדיון האתלטיקה ואחרי הריצות מהופעה של קרקס פלורנטין".