בשבת האחרונה התקיימה כידוע אחת מתחרויות הטריאתלון הגדולות בארץ בתל אביב. עד לפני שנה היא נקראה על שם סא"ל אייל וייס ז"ל, שהיתה לי הזכות לשרת תחת פיקודו כשהיה קצין בנח"ל, אבל כאמור בשנה שעברה הוחלט להסיר את שמו מהתחרות, דבר שהביא לתגובות סוערות ברשתות החברתיות על כך ואף אי שביעות רצון מצדה של נותנת החסות הראשית דאז, "גרמין". בימים שלפני התחרות, בישרה תחזית מזג האוויר רעות נמסר כי השבת אמורה להיות חמה במיוחד, ולכן טוב היה לראות כי המארגנים התכוננו למצב. נוספה שתייה איזוטונית שחולקה בתחנות הריצה והזינוקים היו מוקדמים. יחד עם זאת, הוקדמה סגירת חלק מהכבישים שהובילו לתחרות, דבר שגרם לחלק מהמתחרים לעשות כברת דרך ברגל ובאופניים עד לשטח ההחלפה.
השחיינים המהירים יכלו להגיע עד לרגלי השחיינים האיטיים של המקצה הקודם | צילום: רן אפק
באיחור תל אביבי אופנתי של כמה דקות התחילו לשגר את הזינוקים השונים, שכן בתחרות גדולה שכזו, צריך לפצל את המקצים ככל האפשר על מנת להימנע מיצירת עומס במסלולי השחייה, האופניים והריצה. למרות הפיצולים ובגלל הכמות הגדולה של המשתתפים עדיין הורגשו עומסים בכל אחד מהמסלולים. כך למשל במקצי המבוגרים, השחיינים המהירים יכלו להגיע עד לרגלי השחיינים האיטיים של המקצה הקודם.
הים היה שקט ורגוע, אולם המעבר החד בין המים הצלולים של אכזיב בתחרות הקודמת, למי הים העכורים משהו של תל אביב היה דרמטי. אבל לפחות ניתן היה לגלות שגם בתל אביב יש עדיין "טבע פראי", כשאצות ירוקות רבות שהיו במסלול השחייה באותו הזמן, ליטפו ברכות את השחיינים ו"עודדו" אותם להגביר קצב.
כל אחד יכול היה לאתר בקלות את אופניו ולצאת לרכוב בנתיבי איילון
החלוקה בשטח ההחלפה בין המקצים השונים, גרמה לכך שכל אחד יכול היה לאתר בקלות את אופניו ולצאת לרכוב בנתיבי איילון. לכאורה מסלול מעולה, שקוע מתחת לגובה העיר וארוך מספיק. שני הדברים הללו התבררו כלא מדויקים. הנתיבים השקועים לא מנעו את החשיפה לרוח שנשבה בחוזקה מצפון, כך שנוצרו הפרשים ניכרים בין מהירות הרכיבה צפונה, למהירות הרכיבה דרומה בתוך הנתיבים. דבר שני הוא, שלמרות אורכו של המסלול סמיכות המקצים, כמות המשתתפים הגדולה והעומס הרב גרמו לכך שנוצרו גושי רכיבה. גושי רכיבה אלו היו יצור כלאיים שנוצר מתוך רצון של המתחרים לרכוב בשיא המהירות האישית ועדיין לא לעבור על חוקי הדרפטינג. זאת בראי ההחלטה של המארגנים, לאסור על הדרפטינג – דבר שמנע פציעות והתרסקויות של רוכבים בלתי מנוסים, שהיו נפוצות בטריאתלון תל אביב בשנים עברו.
מסלול הריצה על טיילת תל ברוך כולל גבעות משתפלות ואינו כולל צל
העומס הגדול של המשתתפים חייב את המתחרים לתקשר כל הזמן האחד עם השני, על מנת למנוע מפגשים לא רצויים, הן ברכיבה והן במסלול הריצה הצר משהו. בניגוד למסלול הריצה שהיה פעם בפארק הירקון, מסלול הריצה על טיילת תל ברוך כולל גבעות משתפלות ואינו כולל צל. אך גם כאן הופקו לקחים משנה שעברה, נוספו גם משקאות איזוטונים לתחנות המים והוצבו מחסומים לאורך כל המסלול, כך שנוצרה חציצה בין המתחרים לשאר משתמשי הטיילת העצבניים משהו, בשעת בוקר זו של יום שבת, דבר שכמובן בא על חשבון המרווח של המסלול.
בסיום המסלול חיכתה למתחרים פריסה של פירות העונה, בדומה לטריאתלון אכזיב ולא נותר אלא לצפות כי זה יהפוך לסטנדרט. גם הלחמניות שודרגו, נוסף מיכל של מיץ פטל לבקבוקי המים המסורתיים ואפילו חולקו דגימות של כדורים איזוטונים חדשים.
