10 דברים מוזרים שאנשים עושים בריצה | 10 דברים מוזרים שאנשים עושים ברכיבה | 10 דברים מוזרים שאנשים עושים בטריאתלון |

תחרות טריאתלון מעצם היותה שילוב של שלושה ענפי ספורט, יוצרת בסופו של דבר פסיפס של סגנונות שלעתים כאשר מתבוננים מהצד, לא ניתן לכנות אותם אלא כמוזרים. אז אם כבר התאמנתם, יגעתם והגעתם לתחרות טריאתלון, למה בכל זאת יש אנשים שעושים את הדברים המוזרים הבאים – זיכרו, מדובר בטור עם הומור, המשלב ידע שגם טובי הטריאתלטים שוכחים לפעמים מקיומו:

1. עושים חימום בריצה או ברכיבת אופניים לפני הזינוק 

עוד מעט נכנסים למים, שם תאמנו ותחממו בהדרגה את שרירי הרגלים במשך 1.5 ק"מ, שזה בין 20 – 30 דקות, לפני שתוכלו להתחיל לעבוד עליהם באינטנסיביות בשלב האופניים. לא ברור מה הערך של להיכנס עם שרירי רגליים חמים למים קרים, בהן הם יופעלו פחות ופחות. אם כבר חימום, אולי היה עדיף לעשות שחיית חימום, שתפעיל את שרירי הידיים, שהם השרירים שיעבדו קשה בשלב הזה, וזו גם הזדמנות לבדוק שהמשקפת אכן אטומה למים.

אם כבר חימום, אז עדיף בשחייה | צילום: צלמי שוונג

2. נותנים את הנשמה בשחייה בתחרות ללא דרפטינג

גם אם אתם אלופים, סביר להניח שלא תסיימו את התחרות בפחות משעתיים, וזה אומר שצריך לחלק כוחות נכון. מבין כל השלבים, שלב השחייה הוא האינטנסיבי, המשמעותי פחות והמעייף ביותר. הוא היחידי שמפעיל גם את שרירי הידיים וגם את שרירי הרגליים. אם תכלו את מרבית כוחותיכם בשחייה תגיעו עייפים לשלב המהותי ביותר שהוא הרכיבה. הדבר שונה בתחרות עם דרפטינג, שם שווה להשקיע בשחייה ולצאת מהמים מהר ככל האפשר כדי שבשלב האופניים יהיה ניתן "לנוח" מאחורי רוכב מהיר.

3. קורעים את עצמם בקילומטרים האחרונים בשלב האופניים

אכן, טריאתלון הוא בעיקר תחרות אופניים עם קישוטי ריצה ושחייה, אבל עדיין רק בריצה תצטרכו לראשונה לשאת את כל משקל הגוף שלכם למרחק הנתון, וכמה שיותר מהר. גם העייפות המצטברת משלב השחייה ומשלב האופניים לא יקלו על הריצה. אז אם אין פרס לרוכב הכי מהיר, הרי רק שהתוצאה הסופית והכוללת בתחרות קובעת. הורידו עומס ב- 2 עד 3 קילומטרים אחרונים, ותצאו לריצה רעננים יותר ובקלות רבה יותר.

4. פותחים מהר מדי בשלב הריצה

במקרה הטוב יש עכשיו עוד 5 ק"מ ריצה, במקרה הרגיל עוד 10 ק"מ. ריצה בספרינט של כל המרחק לא כל כך ישימה. התחלת חלק ריצה בקצב מהיר מדי עלולה להביא לקריסה, סחרחורת, עייפות מוגברת ואפילו חס וחלילה למעבר להליכה. בכל התחרות, עד עכשיו, הגוף היה בתנוחה מאוזנת. מעכשיו אתם זקופים. תנו לגוף להתרגל ותגבירו את המהירות בהדרגה. מי שיכול מוזמן לעבור לספרינט לקראת סוף הריצה.

זה השלב שבו צריך להבין שכדאי לשמור כוחות להמשך | צילום: thinkstock

5. לא עושים דרפטינג בשחייה

נכון, אסור דרפטינג ברכיבה ואם אין רוח חזיתית מטורפת גם דרפטינג בריצה הוא לא יעיל. אבל, היי, מה רע בדרפטינג בשחייה? אפשר לנוח, לשחות לאט ולהגיע מהר. בחרו לכם ששחיין ששוחה בערך 10% – 15% יותר טוב מכם, שבו לו על הרגליים, אבל בלי לגעת בו, וצאו מהמים רעננים כאילו התחרות בשבילכם רק התחילה. זה יהיה הרבה יותר מהר מאשר הייתם עושים זאת בעצמכם. .

6. עושים אימוני החלפות

אם אף פעם לא חיכיתם בין שעתיים לשלוש מסוף התחרות ועד לטקס המדליות כדי לעלות על הפודיום, אז אימון כזה הוא בדרך כלל בזבוז זמן בשבילכם. מה שחשוב הוא להכין היטב את חלקת האלוהים שלכם בשטח ההחלפה לפני הזינוק, וזה מספיק. גם אם תבלו בה עוד דקה או שתיים, הרי זה זניח יחסית לאורך התחרות. באליפות העולם לפני כמה שנים היתה טריאתלטית שהסתבכה בלפתוח את הקסדה בשטח ההחלפה במשך דקות ארוכות. זה לא הפריע  לה לעקוף את בריצה את מרבית חברותיה, שיצאו זמן רב לפניה.

7. לא עושים מספיק אימוני שחייה בים

שחייה בים היא האימון הכי מוזנח והכי חשוב שממנו נרתעים בדרך כלל טריאתלטים. הזרמים, הגלים, המלח וקריאת הכיוון והדרך הן בסך הכל מיומנויות טכניות בעלות משמעות פסיכולוגית ומעשית. מי ששוחה בקביעות בים בדרך כלל מקווה לים "מעניין" בתחרות ולא פלטה. הוא מנצל את הזרם, סוחט את המקסימום מדחיפת הגלים, צף על מי מלח ו"נהנה" לראות את הפחד בעיניים של עכברי הבריכה בעומדם בקו הזינוק כשהם צופים אל הים במבט מודאג .

מה שחשוב באמת זה להכין את חלקת האלוהים בשטח ההחלפה | צילום: יאיר בן עמי

8. פועלים לא נכון בדרפטינג

כבר אמרנו שטריאתלון הוא תחרות אופניים עם קישוטי שחייה וריצה. אם כך, הדרפטינג הוא המתנה שנותנים מארגני התחרות לאלו שבאים ממקצועות השחייה והריצה. בתחרות עם דרפטינג כל אחד יכול להרוויח מהירות, לחסוך זמן וליהנות מחברותה, כל עוד הוא לא מהרוכבים המובילים. מה שחשוב ביותר הוא לבחור היטב את הקבוצה שרוכבת בין 1% (אחד) ל 20%  יותר מהירה מהקצב שלך ולהתחיל לגלוש. הכי חשוב הוא להתרכז כל הזמן ברגליים ובגלגל האחורי של זה שלפניך, אחרת יהיה מאוד כואב. אה כן, ורצוי גם להוביל מדי פעם, לא רק בשביל הסולידריות, אלא בשביל שמוביל הקבוצה יוכל לנוח כמה שניות, כדי שיוכל לחדש כוחותיו ולהמשיך להוביל אותך במהירות אל היעד.

9. אוכלים ארוחת פסטה

אומרים שמפרות קדושות יוצאים הסטייקים הטובים ביותר. אבל לאוכלי ארוחת הפסטה המסורתית לא יוצא מזה כלום. אין שום טעם להעמיס פחמימות בערב של לפני. בין כה וכה, אחרי 4 שעות הכל נעלם או הופך לשומן. בערב שלפני רצוי לאכול ארוחה קלה ומאוזנת של חלבון ופחמימות ואפילו לשתות כוס יין טוב, כדי שלמרות ההתרגשות, יהיה אפשר להירדם יותר בקלות בלילה. גם אם אתם מאמינים בתיאורית הפחמימות, הרי שמה שאוכלים בבוקר כמה שעות לפני התחרות הוא ש"ימלא את מאגר" הגליקוגן ולא מה שאכלתם 10 שעות לפני.

עוד כתבות בנושא
10 דברים מוזרים שאנשים עושים במרוץ 10 ק"מ 
שגעון הקרבון: כדאי או לא? 
המדריך לספורטאי הקמצן 

10. עושים צום פחמימות בשבוע שלפני

יש שמאמינים בתיאורית הבטריה של הנייד. בשבוע שלפני התחרות מורידים פחמימות לגמרי, מרוקנים את כל מאגרי האנרגיה הזמינה ואז כמה ימים לפני התחרות מטעינים את הבטריה בפחמימות ויוצאים עם 150% אנרגיה זמינה. לא ברור על איזו פיזיולוגיה מדובר, ללא ספק לא של גוף האדם כפי שהוא מוכר למדע של היום. אלא אם כן, מדובר באפקט פסיכולוגי של השינוי בין החולשה מההרעבה בתחילת השבוע, שמתחלפת באופורית הפחמימות והסוכר שמגיעה עם האכילה בהמשך השבוע וגורמת לתחושת אנרגיה מוגברת. אבל גם אם כל יום נקבל מכות וביום אחד נפסיק לחטוף מכות, נרגיש באותו היום הזה רעננים ואנרגטיים במיוחד, לא?

יש עוד דברים מוזרים שאנשים עושים בטריאתלון? כתבו לנו עליהם כאן בתגובות.

 עדיין לא חברים של שוונג בפייסבוק? הצטרפו עכשיו וקבלו את כל התכנים הכי מעניינים