האם ישבר שיא מסלול ביום שישי? הכל תלוי ברצי העילית שמגיעים במיוחד על מנת לבצע את המשימה בתוואי הקשה של ירושלים. איך בוחרים אותם ומדוע כדאי להם להענות להצעה?
מאת:דני בורשבסקי
אחד הג'ובים היותר מסובכים בארגון של מרתונים בינלאומיים הוא להיות אחראי על הבאת הרצים המקצוענים מחו"ל, אלה שעם השמות שלהם המארגנים יוכלו להתהדר בפני העיתונות המקומית לפני המרתון ובשאיפה שעם שיא מסלול חדש אחריו.
אברהם קבטו קטלה. הרץ מאתיופיה שניצח במרתון ירושלים 2013 צילום: פלאש 90
אין הרבה אנשים, בטח מחוץ ליבשת השחורה, שיכולים לשלוט בעולם הריצה המזרח אפריקאי למרחקים ארוכים. למען האמת, גם
בקניה ואתיופיה – שתי המדינות שמספקות את כמות הרצים המקצוענים הגדולה
ביותר כמעט לכל מרתון בינלאומי ברחבי הגלובוס, אין הרבה אנשים שיכולים
לדקלם בעל פה את 100 או אפילו את 50 רצי המרתון הטובים במדינה. ככה זה
במדינות שמייצרות מרתוניסטים בקצב מטורף, ועוד בתקופה שבה אתלטים נוטים
לעבור לריצת המרתון בגילאים יותר צעירים בגלל האפשרויות היותר סבירות
להרוויח כסף.
עוד כתבות בנושא
גוזרים קופונים על הפרסים שמקבלים הרצים
בתוך כל הבלגן הזה של מאות, אם לא יותר, רצי מרתון ברמה גבוהה שמהם צריך לבחור את מי להטיס, שוחים מארגני המרתונים השונים ומי שאמורים לשמש להם גלגלי הצלה עם סוכני הרצים, שגם להם יש אינטרס בהצלחת המרתון כי הם למעשה גוזרים קופונים על הפרסים הכספיים של הרצים.
למען האמת, למרתון טבריה הרבה יותר קל להביא רצים ברמה גבוהה, ואפילו למרתון תל אביב. ככל שהמסלול יותר ידידותי, והפרס הכספי יותר גבוה, כך ההיענות גדולה מדי ובמקרים רבים צריך פשוט לבחור מבין רשימה גדולה. במרתון טבריה תמיד תמצאו 5-6 רצים עם תוצאות ברמה עולמית גבוהה, כי מדובר באנשים שמגיעים לישראל כדי לזכות ב-50 אלף דולר.
ניר ברקת ומנצחי המרתון בשנה שעברה. 5,000 דולר לשובר שיא המסלול צילום: פלאש 90
אל מרתון ירושלים לעומת זאת הרבה יותר קל למשוך את "תיירי המרתון", חובבי הריצה האמידים ממדינות המערב בדרך כלל, שרק מחפשים חוויות ריצה מיוחדות וללא ספק מוצאים אותן בעיר הקודש. מצד שני, במרתון שמחלק פרס כספי של 5,000 דולר למנצח, ועוד 5,000 דולר לשובר שיא המסלול, אפשר להוציא מהחשבון את הרצים הבאמת בכירים, ולהביא לכאן רצים בשלהי הקריירה שלהם או פשוט רצים מקצוענים מדרגים יותר נמוכים. כי לא מדובר רק בפרסים כי אם במסלול הקשה, שבודאי לא מתאים לכל רץ. למעשה, יש קריטריונים מסויימים לבדוק את האיכויות של הרצים הזרים וכדי להבין את זה שוחחנו עם ברי זיזה, אחראי רצי העילית במרתון ירושלים.
"מדי שנה אנחנו משתמשים במספר מקורות כדי לבדוק מי הרצים הזרים שיוכלו להגיע לארץ, אבל בדרך כלל אנחנו מסתמכים על האתר של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, שם יש תוצאות רשמיות, וכך כל מי שהוזמן למרתון ירושלים מחזיק בתוצאות רשמיות ומבחינתנו הוא עומד בקריטריון להשתתפות. עבורנו זה לא מספיק אם רץ מסוים מחזיק בשיא אישי מרשים שנקבע לפני יותר מחמש שנים, אנחנו מחפשים את הרצים שקבעו תוצאות מהירות בשנתיים האחרונות", מסביר זיזה ומוסיף: "חוץ מהתוצאות, אנחנו מסתכלים על מיקומים של הרצים במרתונים השונים. אנחנו מחפשים רצים שניצחו בתחרויות, ובמיוחד כאלה שניצחו במרתונים יותר אקסטרימים עם תנאים קשים. בסופו של דבר ניסינו להביא לירושלים כמה שיותר רצים עם שיאים אישיים הטובים מ-2:12 שעות. בסך הכול הוזמנו לכאן 25 רצים ורצות מקניה ואתיופיה, אבל נראה כמה מהם באמת יעלו על הטיסה".
מנצחי השנה שעברה חוזרים
אז מי הם הרצים שיתמודדו על התואר במרתון ירושלים? נתחיל את הסקירה עם הגברים – האלוף המכהן מהשנה שעברה, אברהם קבטו קטלה מאתיופיה, חוזר לירושלים כדי לנסות ולשבור בפעם השנייה ברציפות את שיא המסלול. לפני שנה הוא עצר את השעונים בזמן של 2:16:28 שעות. אם השנה יצליח לנצח שוב ולשבור את שיא המסלול כשתנאי מזג האוויר יעמדו לטובתו, הוא יזכה בפרס כספי של 10 אלף דולר.
מארגני המרתון ניסו להביא לירושלים בנוסף את דויד טוניוק הקנייתי, המנצח במרתון של 2012, אלא שהיו לו התחייבויות אחרות וזה לא יצא לפועל. ובכל זאת, לקטלה שעד היום הניצחון בירושלים היה פסגת הקריירה שלו תהיה תחרות קשה מאוד על המקום הראשון, מאחר ו"דאגו" לו לכמה אתיופים וקנייתים שמחזיקים ברזומה שנראה יותר מרשים. למשל, גילברט קיפטו הקנייתי קבע שיא אישי של 2:08:16 שעות במרתון דגו בדרום קוריאה לפני שנתיים. קנייתי נוסף, לוקה צ'לימו שכבר השתתף בעבר בירושלים, ניצח לאחרונה במרתון סינגפור והוא מחזיק בשיא אישי של 2:10 שעות.
צריך לשים לב גם לפיירה גמדה האתיופי ניצח השנה במרתון הונג קונג, ובעבר קבע 2:12:00 שעות במרתון טבריה. בנוסף, תראו בתחרות לגברים רצים כמו גוסה גירמה טפרה האתיופי שירד בשנה שעברה מ-2:10 שעות במרתון מילאנו, איזק מצ'אריה שירד מ-2:10 שעות במרתון וינה ועוד כמה רצים קנייתים שתפסו מקומות בצמרת של מרתון ניירובי בשנים האחרונות, כך שהם מתמחים בריצות בעליות. כמו שזה נראה על הנייר, אנחנו אמורים לראות השנה דבוקה רצינית בקרב על התואר במרתון לגברים וזאת בניגוד לשנה שעברה.
מיהירט אנאמו אנטוניוס. המנצחת מבין הנשים במרתון ירושלים 2013 צילום: פלאש 90
גם בתחרות לנשים יגיעו לכאן לא מעט אפריקאיות, כשהבולטת ביותר היא אלופת מרתון ירושלים בשנתיים האחרונות, מיהירט אנאמו אנטוניוס האתיופית שקבעה ב-2013 זמן של 2:47:25 שעות. מצד אחד, אנטוניוס תביא איתה ניסיון של שנתיים בירושלים, ומצד שני יהיו שם כמה רצות שנחשבות לטובות ומהירות יותר ממנה.
אחת מהן היא בת ארצה למלם יאכם, שבשנה שעברה קבעה זמן מצוין של 2:29 שעות במרתון קוסיצ'ה בסלובקיה ובתחילת 2014 נשמה אבק של כוכבים כשסיימה במקום ה-16 בין הנשים במרתון דובאי היוקרתי. בנוסף, יהיו שם גם שתי רצות שניצחו במרתון טבריה כך שהן מגיעות עם ציפיות גדולות. מדובר בדיוויניה ג'פקוסגיי הקנייתית שניצחה במרתון האחרון (2:34:42 שעות) ובטינביט וולדגבריאל האתיופית שניצחה ב-2012.
לסיכום, עושה רושם שאם חלק משמעותי מהרצים שהוזכרו כאן לא "ידפקו ברז" (תופעה ידועה בהרבה מרתונים) התחרות על התואר במרתון ירושלים תהיה צמודה ומרתקת, ומזג האוויר הנעים שצפוי ליום שישי בבוקר אמור לשרת גם את הרצים שיבקשו לשבור את שיאי המסלול. צפו לרמה גבוהה, יחסית לירושלים כמובן.
19.3.2014
דני בורשבסקי
עיתונאי שחולה ספורט וכותב על זה