והפעם אלעד בנימין בטור משעשע במיוחד על ניסיון הרכיבה הראשון שלו בטריינר עם מציאות מדומה ועל חוויות עם האחים פראנק ואנדי שלק
מאת:אלעד בנימין
הגיע הזמן – אי אפשר להתחמק מזה יותר. רצתי, שחיתי – ועכשיו הגיע תורם של האופניים.
בעברי גרתי בחו"ל, שם רכבתי לא מעט ונהניתי. היום, בארץ – אני מפחד לעלות על הכביש עם אופניים, ולכן קניתי טריינר להתאמן עליו. לאלו שלא מכירים, טריינר לאופניים הוא כמו מסילה לריצה – רוכבים ורוכבים ונשארים במקום. ישנם טריינרים ברמות שונות, משוכללים יותר או פחות – אני הזמנתי דגם בסיסי יחסית של חברת TACX.
הגיע ארגז גדול, ולקח לי כמה שעות טובות לחבר את הכל ולוודא שהעסק עובד ומתפקד כמו שצריך. הדגם שקניתי הצריך הסרת הגלגל הקדמי, וחיבור לשלדה של הטריינר. מעבר לכך, הטריינר הגיע עם תוכנה שמאפשרת בניית תוכניות אימונים, רכיבה וירטואלית בכל מיני מסלולים בעולם, ואפילו העלאת מסלולים שאני יצרתי בגוגל. פרט אחד קטנטנטנטן ששכחו לציין הוא, שכל הדברים המגניבים בתוכנה – עולים עוד עשרות יורו. ואני חשבתי שעשיתי מחקר שוק סביר לפני שקניתי. פראיירים לא מתים אף פעם.
החלטתי שאני לא אקנה – על הפרנציפ. אני אראה להם מה זה. ארכב עם עצמי בלי תוכניות מורכבות ובלי מפות וגוגל וכל הבלאגן.
אחרי שהכל הורכב ועבד, עליתי לנסיון ראשון. חיברתי את מסך הלפטופ למסך הטלויזיה הגדול, ומיקמתי את הטריינר מולו.
בתוכנה יש מסלול נסיון של 7 ק"מ על כביש כפרי, בטח בצרפת או שוויץ או מקום דומה. כדי שיהיה מעניין, יש אפשרות לרכב על המסלול יחד עם האחים שלק. למי שלא מכיר (אני למשל…בדקתי בויקיפדיה), אנדי שלק הוא רוכב מקצועני, שזכה פעם אחת בטור דה פרנס והגיע עוד פעמיים למקום השני. אחיו, פרנק שלק, גם הוא מקצוען – קצת פחות מוצלח מאחיו אבל עדיין תותח כבד.
בחרתי לרכב איתם – חשבתי שיהיה מגניב, לחצתי OK.
עוד כתבות בנושא:
> לכל הטורים של אלעד בניימין בעל הטור "בקרוב אגיע רחוק"
ואז ראיתי אותם. שניהם נעמדו לפני על קו הזינוק ומילאו את כל המסך – כל אחד עם רגליים של אל יווני, על אופניים של 100 אלף ש"ח, קסדות אוירודינמיות ומדי קבוצת הרכיבה שלהם. הרגשתי כל כך חסר אונים…אני במרתף על טריינר שאני מקווה שלא יתפרק, לבוש במכנסי הריצה מהאימון בוקר ובלי חולצה.
"סליחה…סליחה" אמרתי להם
"שלום ובוקר טוב – אני אלעד מישראל. אה…רציתי לבקש טובה"
דממה על המסך. הם על קו הזינוק עם הגב אלי, מתעלמים לגמרי.
"תקשיבו, אני אהיה כנה אתכם. אני…איך אומרים…לא הכי מהיר, איטי אפילו. אבל עם הרבה כשרון…הרבה. ורציתי לבקש טובה קטנה, לא משהו גדול, רק לתת לי 50-60 מטרים פור"
ושוב התעלמות. שתיקה רועמת.
"בחייאת, מה אתם אומרים?, רק 60 מטרים, ממילא אגיע אחרון. אני רק רוצה, אתם יודעים – to smaller the ההשפלה. זה ממש לא יפה. הילדים שלי כאן איתי במרתף, באו לראות אותי נותן בראש, זה ישבור להם את הלב"
על המסך הופיע כיתוב: "אתה רוצה להמשיך או לבטל את הרכיבה?"
"תראו אותכם – בטח מפוצצים לגמרי בסטרואידים וחומרים אסורים. ואני, מה אני? רגליים כמו מקלות של ארטיקים לעומתכם. מה ביקשתי סך הכל? קצת עזרה ל…ל…smaller the historic עוול. מה אתם אומרים? 80 מטרים?"
ושוב על המסך: הרכיבה תתבטל בעוד 15 שניות. לחץ על OK כדי להמשיך.
"אתם הגויים לב של אבן יש לכם! אתם לא מתביישים? לא ראיתם את שינדלר? לא אכפת לכם?"
"!!!haven't the jewish people suffered enough"
"מה כבר ביקשתי? מדליה ביקשתי?לנצח? 90 מטר זה הכל!!! טכנוקרטים!"
"הרכיבה התבטלה. האחים שלק מודים לך. להתראות בפעם הבאה"
גם לכם – להתראות עד הפעם הבאה.
 |
אלעד בנימין רודף הרפתקאות סדרתי |
