בכירי הספורטאים בעולם וביניהם לאנס ארמסטרונג, השתמשו בחומרים אסורים, חטאו ופשעו, ולאחר שנחשפו המשיכו בקריירה ספורטיבית "חובבנית". למה הם עשו זאת?
מאת:חגי אשלגי
הכתבה הזאת נולדה במקרה. חיפוש שגרתי בתוצאות מרוץ האולטרה של המון בלאן (UTMB), הוליד היתקלות בשם ישן, מוכר וטעון – לורן ברושארד.
לאנס ארמסטרונג
את האיש שניצח 7 פעמים ברציפות את הטור דה פראנס אין צורך להציג. גם לא את חשיפתו כמשתמש עקבי בחומרים אסורים. שלילת תאריו והשעייתו מכל ספורט תחרותי למשך כל ימי חייו, כבר פורסמו ברבים, גם באתר זה.
לאחר הפרישה: בשנת 2007, ארמסטרונג, שהיה באותה עת בפרישה מרכיבה תחרותית, סיים את מרתון ניו יורק ב-2:46 שעות. ב-2008 הוא סיים את מרתון בוסטון ב-2:50 שעות. בשנת 2012, כשהיה בן 40, אחרי פרישתו השנייה והסופית מרכיבה תחרותית, הוא החליט לשחזר את נעוריו ולהתמקד בטריאתלון. לקראת איירונמן הוואי (ולפני השעייתו הסופית מספורט תחרותי), ארמסטרונג השתתף בסדרה של תחרויות חצי איש ברזל בהצלחה מדהימה, וגם ניצח בשתי האחרונות שבהן, בפלורידה ובהוואי, עם תוצאות של 3:45 שעות ו-3:50 שעות בהתאמה.
לורן ברושארד
למי שלא מכיר, לורן ברושארד, היה מגדולי רוכבי אופני הכביש הצרפתיים בשנים 1992-2007. אלו היו שנות הסימום הגדולות של ענף אופני הכביש. ברושארד היה אלוף עולם ב-1997, ניצח שלבים בטור דה פראנס, בוואלטה הספרדית ובמרוצי כביש רבים אחרים. הבנדנה האופיינית לו והקוקו המתנפנף ברוח של הרוכב האגרסיבי, כיכבו באין ספור התקפות הרריות.
לאחר הפרישה: בשנותיו התחרותיות על האופניים, ריצה ברושארד השעיית חומרים אסורים אחרי שנחשף בפרשת "פסטינה" והודה בשימוש. לפני כשבועיים, ברושארד בן ה-45, סיים במקום ה-47 באולטרה טרייל מון בלאן. 26 מקומות לפני הישראלי הראשון זיו צויגהפט. כשהיה בן 41, שנתיים אחרי פרישתו מקריירת האופניים, ברושארד רץ מרתון ב-2:36 שעות. כל מי שקורא שורות אלו מבין שלא מדובר בתוצאות שמושגות דרך אגב.
לורן ז'אלאבר
גם לורן ז'אלאבר ("ז'אז'א") נולד לפני 45 שנה. הוא היה אחד מרוכבי הכביש הגדולים של שנות ה-90'. ז'אלאבר זכה בוואלטה הספרדית ב-1995 ועל הדרך קטף את תואר מלך המאיצים ומלך ההרים – אחד משלושה בלבד שהשיגו הישג כזה ב"גרנד טור". ז'אלאבר זכה בחולצת המאיצים בכל שלושת הטורים הגדולים. בטור דה פראנס לבדו הוא קצר הישג ייחודי, כשזכה פעמיים בתואר המאיצים ופעמיים בתואר המטפסים. הוא ניצח באין ספור מרוצים, כולל קלאסיקות, מונומנטים, מרוצי שלבים, אליפות העולם נגד השעון, ועוד.
הוא פרש מרכיבה תחרותית בסוף 2002. ז'אלאבר נחשד משך שנים בשימוש בחומרים אסורים. לאחרונה פורסם כי בבדיקות שנערכו על דגימות ישנות שלו נמצאו שרידים של EPO.
לאחר הפרישה: כמה שנים אחרי פרישתו, השתתף ז'אלאבר במרתון ניו-יורק ב-2005 וסיים ב-2:55 שעות. ב-2007 הוא השתתף באיירונמן של שוויץ. אחרי שיצא במקום ה-966 מהמים הוא צמצם עד הסיום למקום ה-22. באותה שנה הוא השתתף באיירונמן הוואי וסיים במקום ה-76 עם תוצאה של 9:19 שעות. ב-2008 הוא סיים במקום ה-12 באיירונמן ניס בצרפת. ב-2012 בהיותו בן 44, הוא סיים חצי איירונמן בפנמה ב-4:25 שעות – מקום 23 כללי וראשון בקבוצת הגיל (לאנס ארמסטרונג סיים שני כללי באותה תחרות).
אברהם אולאנו
אברהם אולנו הספרדי אמור היה להיות היורש של מיגל אינדוראין הגדול. אולאנו זכה באליפות העולם במרוץ כביש ב-1995 ובאליפות העולם נגד השעון ב-1998. הוא ניצח את הוואלטה הספרדית ב-1998. הוא זכה במדליית כסף אולימפית במרוץ נגד השעון באולימפיאדת אטלנטה 1996 וסיים רביעי בטור דה פראנס 1997. כמו ז'אלאבר, גם על דגימה של אולאנו מ-1998 ביצעו הצרפתים בדיקות לאחר שנים, והיא נחשדה כנגועה ב-EPO.
לאחר הפרישה: גם אולאנו למעשה הפסיק להתחרות באופניים ב-2002. בשנת 2006, בהיותו בן 36, הוא השתתף במרתון סן סבסטיאן וסיים בתוצאה של 2:39 שעות.
רולף אלדאג ואודו בולטס
שני הרוכבים הגרמנים רכבו בקבוצת טלקום הגרמנית משנות ה-90' עד אמצע שנות ה-2000. בין 1992 ל-2003 בולטס סיים 12 פעמים ברציפות את הטור דה פראנס וזכה באליפות גרמניה ובמרוצים נוספים. גם אלדאג זכה באליפות גרמניה וניצח בשלבים במרוצים שונים. שניהם הודו בשימוש ב-EPO בשנות ה-90'.
לאחר הפרישה: אחרי פרישתו, רולף אלדאג צלח את מרתון המבורג ב-2:42 שעות כשהיה בן 38, ובאותה שנה גם סיים את איירונמן לנזרוטה במקום ה-50 בתוצאה של 10:22 שעות. גם אודו בולטס השתתף באיירונמן בהוואי אחרי פרישתו.
למה הם עשו את זה?
קל היום להאשים את הרוכבים האלה. קל לראותם כ"שכירי חרב" על אופניים שדילגו בלי למצמץ מעבר לגבול האסור כדי לטפח קריירות, וכדי לזכות בחוזים מקצוענים, תארים ותהילה. אז אם כך היה, למה הם המשיכו להתאמן, להתאמץ ולהציב לעצמם אתגרים ספורטיביים אחרי שהקריירה המקצוענית נגמרה? כמה ספורטאים מקצוענים בדימוס אנחנו מכירים שממשיכים בקריירה ספורטיבית "חובבנית" כל-כך אינטנסיבית אחרי פרישה? למה הם עשו ועושים את זה? למה לורן ברושארד מפרק את האולטרה מון בלאן בגיל 45?
קשה לפענח את כל הסיבות. יש שיאמרו שהם רצו להוכיח לעצמם שהם יכלו גם בלי הסמים. יש שיאמרו שאופיים התחרותי ורצונם לבדוק את הגבולות לא נותנים להם מנוח. יש שיאמרו שהם רצו להוכיח לעולם שהם יודעים להתבלט גופנית גם ללא האופניים ובלי הסמים.
אבל כל ספורטאי שהשתתף בתחרויות ברמות ה"חובבניות" כאלה יודע – מי שעושה זאת הוא ספורטאי. בדם ובנשמה. נכון שהם רימו בשנותיהם בדבוקה המקצוענית (בעיקר אותנו, הקהל. לא כל-כך אחד את השני). אבל אחרי שהם פרשו איש איש לביתו, הם המשיכו לדחוף את גופם ולהתחרות בתחרויות הסיבולת הקשות ביותר, ברמות הגבוהות. מי שאיננו ספורטאי בנשמה, לא לוקח על עצמו אתגרים כאלו.
ואולי אחרי הכל הם חיפשו כפרה. לטהר את גופם ומצפונם מבושת החומרים האסורים. אולי בדרך נסתרת, הם ביקשו מחילה גם מאיתנו.
חגי אשלגי שואף לתנועה
